ממש ליד התחנה המרכזית בתל אביב, בתחילת רחוב מסילת ישרים, חלונות עם מסגרת צהובה, מקום קטן ומשופץ – הפיצריה פיפל (People). המחירים דומים למחירים בפיצריות מקבילות, אבל בפיצריה הזו מתגאים בפיצה 'עם ערך מוסף'.

שבעה יזמים צעירים פתחו את המקום, והם מעוניינים להפוך אותו למעין חממה ליזמות חברתית. הם שמים דגש על ההשתלבות בשכונה, לצד העסקה הוגנת. מי שמזמין מהם פיצה מקבל גם דף המסביר על המקום. "הפיצריה משמשת כנקודה חיובית ובטוחה ברחוב שבו תחושת הביטחון בשעות הלילה קטנה. הנוכחות במרחב הציבורי מעניקה לנו נקודת מבט מעניינת לגבי התרבויות והאוכלוסיות במרחב, ומלמדת אותנו עד כמה חשובה תשומת הלב האנושית שבעל עסק יכול להעניק לבני אדם".

יוגב קניג והפיצריה (ניצן צבי כהן).

"אנחנו אורחים פה, יש כאן מי שהיו לפנינו. אנחנו רוצים לעשות פה איזה שהוא איזון בין עולם פילנטרופי לעולם עסקים. אנחנו רוצים לעשות פה עסק שדואג לפרנסה של מי שמנהל בו ועובד בו – אבל לא שוכח את האחריות החברתית שיש לו. איפה הוא נמצא – על התפר שבין שכונת שפירא ונווה שאנן, שיש לנו אחריות חברתית ואנושית", מסביר ל'דבר ראשון' יוגב קניג, בן 25, שגדל לא רחוק משם, בכפר שלום בדרום תל אביב. קניג הוא בוגר מכינה קדם צבאית ואחד היזמים שהקימו את המקום, ולדבריו חשוב להם להביא לידי ביטוי את המגוון ההטרוגני של האנשים החיים בשכונה. בין לקוחות הפיצריה – וותיקים, לצד עובדים זרים, וכן גם חסרי הבית החיים בסביבה. מבחינתו לא מדובר רק ביחסי ספק-לקוח, הדגש הוא על תשומת לב אנושית שצוות הפיצריה מעוניין לתת לכל אדם הנכנס אליה – ואין זה משנה מי הוא.

"הבחור שעבר פה עכשיו לא מדבר מילה בעברית, ואני לא מדבר מילה ברוסית. אבל הוא מגיע לפה בכל יום ב-12 ורבע בלילה. אנחנו שומרים להומלסים את המשולשים שנשארו בסוף היום. נהיינו חברים של הזקנים פה מהסביבה. עוד חודשיים אני רוצה לערוך פה כנס של הומלסים, נשב, נאכל, נדבר. אני מכיר את השמות של כולם, מתי הם עלו לארץ. לראות פה במשמרת חמש שפות שמדברות זה השינוי שאני רוצה לראות בעולם, אולי ככה דברים ישתנו פה", אומר קניג.

פיצה "פיפל", פתוחה לכולם (ניצן צבי כהן).

עשרה עובדים מועסקים בפיצריה – חמישה מהם הם מקבוצת היזמים, והם מעבירים לעצמם תהליך הכשרה לפיתוח המיומנויות העסקיות, כמו גם להעמקת העמדות החברתיות. לצידם עובדים עוד חמישה עובדים שכירים – ארבעה בני נוער ומבוגר אחד, אשר הופנו לעבודה בפיצריה על ידי העובדת הסוציאלית העירונית העומדת בקשר רציף עם המקימים. את העסק מגדירים המקימים כיוזמה 'עיסקית-חברתית-חינוכית'. "אני רוצה שכל עובד שלנו בסופו של דבר יהיה שותף" מסביר קניג, "אני רוצה שאנשים יעבדו בשביל העסק שלהם – שכל העובדים אחרי שנה או שנתיים יפתח איתי עסק, או ינהל את המקום שהוא עבד בו, או ייכנס איתי כשותף בכמה אחוזים. כל עובד, על פי היכולות שלו. היום לעובדים לא אכפת ממקום העבודה שלו, בטח במסעדנות. אני רוצה שכל עובד פה יראה את העתיד שלו ויהיה לו אכפת מהמקום שהוא עובד בו".

לדבריו, העבודה בפיצריה מסייעת לבני הנוער לשפר את התקשורת הבין-אישית שלהם, ואף את הישגיהם בבית הספר. הפיצריה מדגישה את החשיבות של העסקה הוגנת, בשכר גבוה מהמינימום, ובמהלך תהליך העבודה היא מבקשת גם להכשיר את העובדים למחשבה עסקית. מלבד זאת, נותנים היזמים לנערים העובדים גם חונכות אישית של שעה וחצי בשבוע, בדגש על חיזוק הקשר האישי, שיחה על החיים הפרטיים, והתאמה מדוייקת יותר של תוכנית ההכשרה לכל אחד מהנערים.

את הניסיון מביא ליוזמה חנן אננדו מרס, מי שעומד כבר מאחורי עסק חברתי אחר בשכונה – קפה שפירא שהוקם כבר לפני שנתיים, אשר מגדיר עצמו כ'מכור לנושא'. "קפה שפירא – המהות החברתית שלו היתה יותר ברמת הקהילה ופחות בתחום ההעסקה. בקפה שפירא יצרנו תוכן, ויוזמות ואנשים שיצרו דברים" מסביר מרס. "כאן יש התפתחות, יש גם את הדגש על ההעסקה של אנשים שצריכים קצת יותר תשומת לב. יש כאן גם אופציה כלכלית חדשה של יותר שותפים. בקפה שפירא היינו רק שניים".

אננדו מרס מלווה את תהליך ההכשרה שעוברים יתר היזמים, לדבריו, כשמדברים על עסקים חברתיים, חשוב להבין שהכוונה היא לא ל מי שמבין שסולם הערכים שלפיו הוא עובד שווה ערך לסולם הכלכלי, "עסק חברתי זה אומר להעמיד ערכים וכסף ולעבוד במקביל על שניהם".

העסק נפתח רק בתחילת מאי האחרון, "בחג הפועלים" מחייך קניג ואומר. לצורך פתיחתו משכו היזמים חסכונות ופקדונות מהצבא, ואת רוב הדברים הם בנו בידיים. "מינואר אנחנו עובדים פה על המקום הזה. שיפצנו פה ועשינו את החלונות, הזכוכיות, הבטון, הבר – כל מה שאתה רואה פה אנחנו עשינו. ליווה אותנו קבלן מקסים מהשכונה שהסביר לנו איך לעשות – ואנחנו עשינו". נמצאו גם שכנים שהציעו לעסק הצעיר ייעוץ משפטי ושירותי רו"ח. בעתיד מקווים היזמים להציע לעסקים השכנים – קפה וירקניה, לשלב כוחות ליצירת מערך משלוחים משותף. גם סקיצה למודל רכישה ישירה של תוצרת מהירקנים כבר יש להם, והם לדבריו ממתינים לרגע ש'יתפנו מההשרדות', כדי לקדם אותה. כרגע היזמים שעובדים במקום נמנעים מלמשוך 100% מהמשכורת שלהם, "אנחנו לוקחים מה שאנחנו צריכים ולא יותר, כי אנחנו מבינים שכשעושים משהו שהוא גדול מאיתנו הכסף האישי שלנו פחות חשוב", עם זאת לדבריו – הם מרוצים מהתוצאות העיסקיות ואופטימיים לגבי העתיד.