שתי הוראות משמעותיות הוכנסו בשבוע שעבר במסגרת עדכון לפקודת מטכ"ל בנושא לוויות. על פי הפקודה המעודכנת, ניתן יהיה לערוך טקס לוויה צבאי בבית קברות אזרחי, בהתאם לבקשת שארי החלל או אם הביע את רצונו טרם מותו, מתוך רגישות לצורכי ורצון המשפחות השכולות. בנוסף, נקבע כי ניתן יהיה לערוך טקס חילוני בבית עלמין צבאי, כאמור ללא נוכחות רב צבאי.
הקבורה הדתית, שהייתה נהוגה עד כה בלוויות צבאיות, כללה קריאת פסוקים, מזמורי תהילים, תפילת אזכרה ("אל מלא רחמים") ו"בקשת מחילה" על ידי רב וחזן צבאי, וכן אמירת קדיש. הפקודה המתוקנת לא כוללת, נכון לעכשיו, אפשרויות לקבורה דתית לא אורתודוקסית – כמו למשל טקס רפורמי – כך שמשפחה שתהיה מעוניינת לנהל טקס שכזה תיאלץ לקבל אישור מיוחד מהרבנות הצבאית.
על פי הודעת דובר צה"ל, מדובר במדיניות שהייתה נהוגה בפועל מזה מספר שנים, שכעת עוגנה בפקודות הצבא.
עד לעדכון ההוראות, ניתן היה לנהל, בבתי קברות צבאיים, טקסי הלוויה דתיים בלבד יהודי-אורתודוקסי או על פי דתו של החייל ההרוג. משפחות שביקשו לקבור את יקיריהן בקבורה אזרחית, חויבו לעשות זאת בבית קברות אזרחי, ללא סממני הכבוד והטקס הצבאי שכוללים נשיאת ארון, הנחת זרים טקסית, משמר כבוד והספד רשמי.
על פי הפקודה החדשה "שאיר הבשר רשאי, במהלך תיאום הלוויה, לבחור האם ברצונו לקיים את הסממנים הדתיים של טקס ההלוויה".
על השינוי הרשמי בפקודת הקבורה הודיעה הפרקליטות הצבאית בתגובה לעתירה בנושא שהגישה לבג"ץ העמותה לחופש דת ושוויון (חדו"ש). "הפקודה נכנסה לתוקף ונחתמה. ברירת המחדל שנקבעה בפקודה היא כי יש לקיים טקס לוויה צבאית בבית קברות צבאי" כתבה היועצת המשפטית של מחלקת נפגעים בצה"ל, "יחד עם זאת, ניתן לחרוג מכך, ולערוך טקס לוויה צבאי בבית קברות אזרחי, אם זה היה רצונו של הנפטר, ואם לא ניתן ללמוד מה היה רצונו – אם כך מבקש שאיר הבשר הקרוב ביותר. לחלופין, נקבע כי ניתן לערוך טקס לוויה אזרחית ללא סממנים צבאיים בבית קברות אזרחי".
מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר כי "אנחנו מברכים על הצעד החשוב שנעשה על ידי רשויות הצבא במענה לדרישתנו, וההתקדמות לכיוון חופש דת בצה"ל. הפקודה החדשה מהווה מהפך אמיתי בתחום כה רגיש, שמזה עשרות שנים היה בשליטת הרבנות הצבאית האורתודוקסית, ללא שיהיה לכך כל צידוק. כפי שטענו בפני צה"ל ומשרד הביטחון, במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית אין כל צידוק לעצור את עקרון חופש הדת בשערי מחנות הצבא ובתי העלמין הצבאיים".
"עם זאת, לצערנו, עצר הצבא באמצע הדרך" הוסיף,"ללא שהוא מאפשר חלופות ראויות של טקס הלוויה חילוני או דתי לא-אורתודוקסי ומתאר כל שינוי כחריג הדורש אישור הקצונה הבכירה או הרבנות הצבאית. לא נשלים עם המשך הפגיעה ולפיכך אנחנו דוחים את טענת הפרקליטות הצבאית כאילו בתיקונים שהוכנסו יש 'מענה מלא' לדרישותינו ונעמוד על המשך הדיון בעתירה".
