עובדי מפעל מפעל פולקסווגן הודיעו אתמול (ראשון) על סיומה של שביתה בת שישה ימים, אחרי שהגיעו להסכמות עם הנהלת החברה על שורת הישגים מרשימים. אך מעבר לשיפור בתנאי העבודה במפעל, נתנה השביתה הצצה ליחסים המורכבים שתוך האיחוד האירופי.
קו הייצור של ענקית הרכב בברטיסלאבה הושבת שבוע שעבר על רקע רקע טענות מצד ועד העובדים במפעל, לפיהם משתכרים העובדים הסלובקים בין 50% ל-75% מעמיתיהם הגרמנים. אתמול, כאמור, הודיעו הצדדים כי אחרי משא ומתן מרתוני הוסכם ביניהם על העלאת שכר בשיעור של 14.1%. דוברת החברה, לוסיה קווארוביץ מאקאיובה, אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי עליית השכר תתבצע בשלוש פעימות, האחרונה בהן בנובמבר 2018. עוד הוסכם כי העובדים יקבלו גם בונוס חד פעמי בגובה 500 אירו ויום חופש נוסף.
Employees of #Volkswagen's plant in #Bratislava have gone on strike this morning demanding a 16% wage increase;VW offers 4.3% pic.twitter.com/5srMdf2VUC
— Radio Slovakia Int. (@RSI_English) June 20, 2017
העובדים הסלובקים יצאו לשביתה ביום שלישי האחרון, אחרי שההנהלה דחתה את דרישותיהם לעליית שכר בשיעור של 16% בשכר. ההצעה הראשונית שהציגה ההנהלה עמדה על 4.5%, ולאחר מכן הועלתה לשיעור של 8%.
לדברי יו"ר ועד העובדים במפעל, ירוסלב סמולינסקי, קרוב ל-10,000 עובדים,מתוך 12,300 המועסקים במפעל, הניחו את כלי העבודה והצטרפו לשביתה הראשונה אי פעם מאז החל הייצור באתר ב-1992.
השביתה עצרה את ייצורם של רכבי יוקרה כמו טוארג ואאודי Q7. המפעל בברטיסלאבה מייצר יותר מאלף מכוניות ביום, ובשנה שעברה ייצר סך של 388,697 כלי רכב בקווי הייצור שלו. ב-15 ביוני יצא מפס הייצור הרכב החמישה מיליון של המפעל, פולקסווגן טוארג שנשלח ללקוח באוסטרליה.
בעניין הפער
לפי נתונים שהציגה הנהלת פולקסווגן, השכר הממוצע במפעל בברטיסלאבה – לא כולל חבילות שכר מיוחדות למנהלים – עומד, נכון לעכשיו, על 1,800 אירו. השכר הממוצע במדינה, יש לציין, הוא 980 אירו. יחד עם זאת, לטענת איגוד עובדי הרכב הסלובקי, השכר ההתחלתי במפעלי החברה בגרמניה עומד על 2,037 אירו, מול 679 אירו בלבד בסלובקיה.
hier die Tarifklassen bei VW in Bratislava, die Löhne in der Produktion sind vom 1800-Euro-Wert sehr weit entfernt https://t.co/JqPoPmEVCj pic.twitter.com/XmkX6zvcGG
— bubu (@_Barbi_U) June 23, 2017
פערי שכר אלו משקפים את הפערים הגדולים, בתוך גוש האירו, בין מדינות כמו צרפת, גרמניה והולנד לבין המדינות החלשות יותר, בעיקר אלו במזרח אירופה. בטור שפורסם באתר בלומברג, טען העיתונאי הרוסי ליאוניד ברשידסקי, רבים במזרח אירופה חשים שמדינותיהם הפכו לקולוניות של מערב אירופה. לטענתו, תחושות אלו עשויות להתברר כאיום רציני יותר מברקזיט על שלמות האיחוד האירופי.
סלובקיה הצטרפה לאיחוד האירופי במאי 2004, וב-1 לינואר 2009 אימצה את האירו כמטבע היחידי שלה. שלא כמו רוב שכנותיה,ולמרות התחזיות השליליות, המדינה לא סבלה השלכות שליליות מצעדים אלו. בין השנים 2010 ל-2016, גדל התמ"ג הריאלי (הכולל התאמה לאינפלציה). של המדינה בממוצע של 2.9% בשנה. הצמיחה המרשימה התאפשרה הודות להתבססותה כמרכז פסי הייצור של תעשיית הרכב באיחוד האירופי.
בשנת 2005, יוצרו בסלובקיה כ-200 אלף רכבים בשנה, בשנתיים האחרונות עבר מספרם את המיליון. על פי נתוני דוח של ה-OECD, שפורסם בשבוע שעבר,ענף זה אחראי ל-40% מהתפוקה התעשייתית של במדינה, ושליש מהייצוא שלה (בעיקר לשאר מדינות האיחוד). עם זאת, עולה מהדוח כי הענף אחראי על 4% מלבד מהערך המוסף של סלובקיה.
במערב המדינה, בו ממוקמים רוב מפעלי הרכב, שיעור האבטלה נמוך מ-5%, והעובדים מרגישים חזקים. הם משווים את עצמם לעמיתיהם במערב אירופה ואפילו בחלקים עשירים יותר של הגוש הקומוניסטי לשעבר, והם חשים שהיחס לו הם זוכים אינו הוגן. וזו אולי העובדה החשובה ביותר על מנת להבין באמת את השביתה במפעל פולקסווגן
זמן קצר לפני תחילת השביתה, כתב סמולינסקי בבלוג שלו, כי אף על פי שעובדי המפעל מרוויחים משכורות גבוהות במונחים מקומיים, זה לא הוגן שמשכורותיהם לא דומות לאלו במפעל הדגל של פולקסווגן בוולפסבורג שבגרמניה, שהשכר החודשי הממוצע בו גבוה פי 2.5 מהמפעל בברטיסלאבה.
העיתונאי הרוסי ליאוניד ברשידסקי: רבים במזרח אירופה חשים שמדינותיהם הפכו לקולוניות של מערב אירופה. תחושות אלו עשויות להתברר כאיום רציני יותר מברקזיט על שלמות האיחוד האירופי.
ראש ממשלת סלובקיה, רוברט פיצו"החברים המערביים שלנו לא מבינים כאשר אנו שואלים אותם מדוע עובד בברטיסלבה, שמועסק בחברה בעלת האיכות הגבוהה ביותר, בעלת פרודוקטיביות גבוהה ומייצרת את המכוניות המפוארות ביותר, מקבל חצי או שליש מהשכר שמקבל עובד באותה חברה מאתיים קילומטרים מערבה, בכל מדינה מערבית, שם העבודה באיכות נמוכה יותר, הפרודוקטיביות נמוכה יותר, ומייצרים מוצרים פחות איכותיים", אמר פיצו.
השביתה בברטיסלאבה לא הייתה שביתה רגילה, ודאי לא ביחס לדימוי המקובל של שוק העבודה המזרח אירופאי. שביתה של 10,000 עובדים בענף התעשייתי הגדול ביותר במדינה, היא צעד משמעותי בכל קנה מידה. העובדה שמאחוריה עמדה הדרישה לתיקון של עוול ביחס לכלל האיחוד האירופי, ולא ביחס לשוק המקומי, הופכת אותה למשמעותית אף יותר.
