השבוע, בהפרש של מספר ימים זה מזה, התפרסמו שני מחקרים, סותרים לכאורה, על ההשפעה של העלאת שכר המינימום בסיאטל בשנים האחרונות. בתוך שעות הפכו המחקרים לכלי ניגוח של המצדדים והמתנגדים להעלאת שכר המינימום בארה"ב ובעולם. אז בואו נעשה קצת סדר, נסביר למה המחקרים לא באמת סותרים זה את זה, ומה אנחנו אכן יכולים ללמוד משני המחקרים האחרונים.
בואו נתחיל מההתחלה. לפני שלוש שנים הפכה סיאטל לעיר הגדולה הראשונה בארה"ב שאימצה את הקריאה של התנועה למען העלאת שכר מינימום, והחלה להעלות את השכר השעתי, במהלך מדורג, מ-9.5$ ל-15$. מאז בוצעו שתי פעימות של העלאה, ושכר המינימום בעיר עומד כיום על עומד על 13$ לשעה (כמעט כפול משכר המינימום הארצי שעומד על 7.25$ לשעה). מאז ערים גדולות נוספות ובהן וושינגטון, לוס-אנג'לס וסן פרנסיסקו הצטרפו למהלך והחליטו להעלות את שכר המינימום לעובדים בשטחן – וכולם נושאים את עיניהם לתוצאות המהלך של סיאטל והשפעותיו על הכלכלה המקומית.

על הרקע הזה התפרסם בתחילת השבוע שעבר המחקר הראשון מבין השניים של צוות חוקרים מאוניברסיטת ברקלי שבדק את ההשפעה של העלאות השכר האחרונות על השכר והתעסוקה של העובדים המשתכרים שכר נמוך בסיאטל. החוקרים השתמשו בפרקטיקה מקובלת במחקר, והתרכזו בשכרם של עובדים בתעשיית המזון, שבחלקם הגדול מרוויחים שכר מינימום. הם מצאו כי שכרם של עובדים אלה אכן עלה באופן מתון בעקבות ההעלאה – על כל עלייה של 10% בשכר מינימום, עלה שכרם של עובדים בתעשיית המזון ב-1%.
העובדה ששכרם של עובדים שמרוויחים שכר נמוך עולה בעקבות עליית שכר המינימום היא לא מאוד מפתיעה והשאלה המעניינת היא מה המחיר של אותם הצעדים במונחי תעסוקה. האם בעקבות עליית השכר, המעסיקים מפטרים עובדים ושיעור האבטלה עולה? זה הוויכוח המרכזי הניטש שנים רבות סביב האפקטיביות של העלאת שכר המינימום. כאן היו לחוקרים בברקלי ממצאים מפתיעים. הם ראו כי למרות עליית השכר, שיעור התעסוקה בקרב אותם עובדים לא ירד, ואף המשיך לעלות במהלך השנתיים האחרונות. זאת אומרת שלמרות עליית השכר, לא היה שינוי במגמות התעסוקה של אותם עובדים ושיעור האבטלה בעיר ירד בשנים הללו לרמות שפל היסטוריות.
לא עבר שבוע והתפרסם מחקר חדש, עם ממצאים הסותרים, לכאורה, את המסר האופטימי של המחקר הראשון. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון פרסמה מחקר משלה עם ממצאים המדגישים את ההשפעות השליליות של העלאת השכר. לפי החוקרים, לפעימה האחרונה של העלאת השכר – מ-11$ ל-13$ – הייתה השפעה שלילית משמעותית על השכר החודשי של העובדים. המחקר המדובר הראה כי אמנם שכרם השעתי של כלל העובדים ברמות השכר הנמוכות (ולא רק עובדי תעשיית המזון כמו במחקר הראשון) עלה ב-3% במהלך התקופה הנבדקת, אבל במקביל מספר שעות העבודה של אותם עובדים ירד בשיעור משמעותי של 9%, וכך השכר החודשי הכולל של עובדים נפגע משמעותית (כ-125$ בממוצע לעובד).
כבר עכשיו ניתן לומר שיש הסכמה בין שני המחקרים על כך שלפעימה הראשונה של העלאת השכר ל-11$ לא הייתה השפעה שלילית על התעסוקה והשכר של העובדים
על פניו התוצאות של המחקר השני אמורות לצנן את ההתלהבות של המצדדים בהמשך העלאת שכר המינימום. אבל מאז שהמחקר השני פורסם, עלו כנגדו מספר ביקורות והסתייגויות שחשוב להכיר.
הביקורת המרכזית כנגד המחקר של אוניברסיטת וושינגטון, היא שהוא לא לקח בחשבון את העובדה שבשנתיים האחרונות כלכלת סיאטל נמצאת בפריחה משמעותית. התוצאה של אותה תקופת שגשוג היא מעבר גדול של עובדים ממשרות בשכר נמוך למשרות בשכר גבוה יותר. למעשה, לפי האומדנים שפרסמו החוקרים עצמם, במקביל לירידה במספר המשרות בשכר נמוך, הייתה עלייה משמעותית יותר במשרות בשכר בינוני וגבוה ($19 לשעה ומעלה) ולכן מה שעלול להתפרש כאובדן שכר כתוצאה מהפחתת שעות עבודה של עובדים בשכר נמוך, הוא למעשה מעבר של עובדים מעבודות בשכר נמוך לעבודות בשכר גבוה יותר\ ולכן גם עלייה בשכר החודשי.
בנוסף, מסתבר שכתוצאה ממגבלת הנתונים של החוקרים על מקומות עבודה מרובי סניפים (כגון רשתות מזון מהיר, סופרמרקטים וכו'), הושמטו מהמחקר הנתונים על כל עובדי הרשתות בעיר. מדובר בכמות לא מבוטלת של עובדים, המהווה כ-40% משוק העבודה בעיר. לכן, אם במהלך התקופה האמורה היה, למשל, מעבר של עובדים מחנויות עצמאיות לרשתות (מה שסביר מאוד להניח כי היכולת של רשת לשלם עלויות שכר גבוהות יותר לעובדים היא יותר גבוהה מחנות בודדת), הרי שהשינוי הזה לא יכול היה לבוא לידי ביטוי בממצאים של המחקר השני.

חשוב לציין שבשלב זה פורסמו רק הגרסאות הראשוניות של שני המחקרים. הם עדיין לא עברו את תהליך ביקורת העמיתים המקובל באקדמיה, ולכן התוצאות שלהם עשויות עוד להשתנות עד שיתפרסמו בגרסתם הסופית. עם זאת, כבר עכשיו ניתן לומר שיש הסכמה בין שני המחקרים על כך שלפעימה הראשונה של העלאת השכר ל-11$ לא הייתה השפעה שלילית על התעסוקה והשכר של העובדים. הסכמה נוספת בין החוקרים, ובין כלכלני עבודה מובילים בכלל, היא על כך שסיאטל, עם כלכלה משגשגת וביקוש גבוה לעובדים, היא המעבדה המושלמת לבחון את היכולת להעלות את שכר המינימום מבלי שהדבר יביא לפגיעה משמעותית, אם בכלל, בביצועים הכלכליים בכלל ובעובדים בפרט.
אלי גרשנקרוין הוא מרכז תחום מחקר ומדיניות בהסתדרות החדשה