דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י' בניסן תשפ"ד 18.04.24
25.6°תל אביב
  • 23.0°ירושלים
  • 25.6°תל אביב
  • 20.5°חיפה
  • 20.6°אשדוד
  • 21.5°באר שבע
  • 28.3°אילת
  • 26.2°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 23.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ארכאולוגיה

עמוק באדמה / ממצא מפתיע בתמנע: בדים צבועים בני 3,000 שנה

במחקר משותף לרשות העתיקות, אונ' תל אביב ואונ' בר אילן, נתגלו חומרי הצבע בהם השתמשו לצביעת אריגי תמנע מתקופת המלכים דוד ושלמה | זהו הממצא הקדום ביותר בארץ, שבו נמצאו שרידי צבע שמקורם בצמחים

אריגים מתמנע, עשויים צמר ומעוטרים בפסי אדום וכחול. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
אריגים מתמנע, עשויים צמר ומעוטרים בפסי אדום וכחול. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

נחשפה עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מתקופת המלכים דוד ושלמה המלך. כך פורסם היום (חמישי) במגזין היוקרתי PLOS ONE, בהובלתם של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות וד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף עם צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בר אילן ורשות העתיקות.

בחפירות שנערכו בבקעת תמנע מאז 2013, בראשותו של ד"ר בן יוסף, נמצאו עשרות פיסות של אריגים בני 3,000 שנה, שנשמרו הודות לאקלים היבש והקיצוני השורר באזור. האריגים מתוארכים לתקופת הברזל (מאות 12 –10 לפנה"ס), לזמן מלכות דוד ושלמה, ומעוטרים בחלקם בדגם פסים בגווני אדום וכחול.

זהו הממצא הקדום ביותר שבו נמצאו שרידי צבע שמקורם בצמחים (צבענים) בארץ ובלבנט (המזרח התיכון הקדום). זיהוי הצבענים נעשה בעזרת מכשור אנליטי מתקדם (HPLC) במעבדות אוניברסיטת בר-אילן. ניתוח הנתונים הצביע על שימוש בשני צמחים עיקריים: פּוּאַת הַצַּבָּעִים – שבעזרת שורשיו השיגו את הגוון האדום; והחומר אינדיגוטין – שמקורו, כנראה, מאיסטיס הצבעים – שבעזרתו השיגו את הגוון הכחול, בתהליך ארוך ומורכב הכולל שנמשך בעבר מספר ימים.

שני צמחים אלו, אשר נמנים עם צמחי הצביעה המובהקים בעולם העתיק, קשורים באופן הדוק לתעשיית הצביעה. הם גודלו בעבר בארץ ישראל במיוחד עבור תעשיית הצביעה, והיו בשימוש עד לגילויים של הצבעים הסינתטיים. האריגים מתמנע נצבעו בצביעה אמיתית, שמאופיינת בקישור כימי בין הצבען לסיב, עובדה המעידה על ידע ואומנות מקצועית בצביעה כבר בתקופה זו.

ד"ר בן יוסף וד"ר סוקניק בוחנים את האריגים הצבועים שנתגלו בתמנע. צילום: יוֹלי שוורץ, רשות העתיקות
ד"ר בן יוסף וד"ר סוקניק בוחנים את האריגים הצבועים שנתגלו בתמנע. צילום: יוֹלי שוורץ, רשות העתיקות

ממצא של אריגי צמר מעוטרים בצבע, הפתיע את החוקרים שכן תמנע בתקופת הברזל שימשה בעיקר כאתר מרכזי להפקה הנחושת וכללה בתוכה אתרי התכה וכרייה. לדברי בן יוסף וסוקניק, "הממצאים מצביעים על כך שהחברה בתמנע, המזוהה בתקופה זו  עם ממלכת אדום, הייתה מרובדת, וכללה מעמד גבוה לו הייתה גישה לאריגים הצבעוניים והיוקרתיים. הקונטקסט של ממצא האריגים מרמז שגם חרשי המתכת, האמונים על הפעלת כבשני ההתכה, נמנו עם בני מעמד זה".

אתר 34 בתמנע, שנקרא בעבר "גבעת העבדים". הממצאים החדשים מעידים על כך שבמקום פעלו חרשי מתכת בני המעמד הגבוה. צילום: ארז בן יוסף, אוניברסיטת תל אביב
אתר 34 בתמנע, שנקרא בעבר "גבעת העבדים". הממצאים החדשים מעידים על כך שבמקום פעלו חרשי מתכת בני המעמד הגבוה. צילום: ארז בן יוסף, אוניברסיטת תל אביב

מלאכת הפיכת האבן לנחושת הצריכה מיומנות רבה. זו הייתה אחת מהמלאכות עתירות הידע של העולם העתיק, ונראה כי חרשי המתכת זכו ליחס מיוחד בקרב החברה בה פעלו, ולבשו בגדים המעוטרים בצבע. במובן זה, מדובר בחידוש של ממש, משום שהממצאים עומדים בניגוד לתפיסת המחקר בעבר אשר לפיה עבדים תפעלו את הכבשנים בלב המדבר.

אריגים מתמנע, עשויים צמר ומעוטרים בפסי אדום וכחול. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
אריגים מתמנע, עשויים צמר ומעוטרים בפסי אדום וכחול. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

ממצא נדיר זה, של אריגים צבעוניים בני 3,000 שנה, מעניק הזדמנות יוצאת דופן לבחון שאלות מסקרנות במחקר, בהן: ריבוד וארגון חברתי, מעמד כלכלי של האוכלוסייה המקומית, קשרי מסחר, יכולות טכנולוגיות ועוד. האריגים הנדירים שמורים היום במחסן האורגני ברשות העתיקות, תחת בקרת אקלים קפדנית.

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!