איגוד המשפטנים בהסתדרות מתנגד להצעת חוק של ח"כ אמיר אוחנה הצפויה לעלות ביום ראשון לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, המבקשת להפוך את תפקיד היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למשרות אמון ולמינויים אישיים של השרים – במקום באמצעות מכרז. הצעת החוק כבר עלתה לדיון בוועדה במרץ אך הדיון בה נדחה. במקביל מקדמת שרת המשפטים הצעת חוק למינוי היועצים המשפטיים באמצעות ועדות איתור בראשות מנכ"לי המשרדים.
"זה חלק ממהלך כולל שנמשך כבר תקופה של מתקפה על השירות הציבורי וספציפית על הייעוץ המשפטי והמשפטנים במשרדי הממשלה שמואשמים בכל צרות המשרד וכ'תוקעי מדיניות'. זה לא נכון" אמר לדבר ראשון עו"ד יצחק גורדון, יו"ר איגוד המשפטנים בהסתדרות, "הרבה פעמים נוח לפוליטיקאים להסתתר מאחורי הייעוץ המשפטי כי לא נוח להם לקבל החלטה או שהם בונים על הייעוץ המשפטי שיוריד אותם מהעץ. הם טוענים שיש בעיית משילות למרות שזה הרבה פעמים הדרג הפוליטי שלא רוצה למשול ונוח לו שהמשפטנים מוציאים את הערמונים מהאש. יש גם פוליטיקאים שמודים בכך".
בדברי ההסבר שנכתבו להצעת החוק של ח"כ אוחנה נטען כי "שינוי זה יביא להגברת המשילות ולחיזוק משרדי הממשלה, כך שיוכלו ליישם את מדיניות השר המופקד עליהם בצורה מיטבית והרמונית ולא לעומתית ומסכלת" וכי ההצעה נכתבה לאור המלצות צוות בין-משרדי שמונה לבחינת סוגיה זו. אולם עיון בדו"ח הצוות הבין-משרדי עצמו אשר הוגש בספטמבר 2008 מעלה כי רושמי ההצעה התעלמו מדברים מפורשים שנכתבו בו בהדגשה: "מרביתם המכרעת של הדוברים בפני הצוות הביעו תמיכה במבנה הקיים של השירות המשפטי ובמודל הכפיפות הקיים: מינהלית למנכ"ל המשרד, ומקצועית ליועץ המשפטי לממשלה. גם הצוות סבור כי מודל זה, על המורכבות הטבועה בו, הוא המודל האופטימלי ואין מקום לשנותו". בהמשך כתבו כי יש לקבוע הליכי מינוי וסיום כהונה של היועצים המשפטיים למשרדים באופן שיבטיח את עצמאותם המקצועית, ותוך כפיפות מקצועית כאמור ליועמ"ש.
ייתכן מאוד שהצעת החוק של ח"כ אוחנה להפוך את מינוי היועץ המשפטי לממשלה למינוי אישי של השר – היא בגדר 'עז', שתכליתה להכשיר בעתיד את הצעת החוק אותה מקדמת השרה שקד למינוי היועצים באמצעות ועדות איתור – תוך הצגתה כ'פשרה'. במקביל לכך מקדמת שקד את שינוי מבנה ועדות האיתור לתפקידים הבכירים במשרדי הממשלה באופן שיחזק את כוחם של הפוליטיקאים בהן, כך שיורכבו משלושה נציגים בלבד – מנכ"ל המשרד (הממונה על ידי השר כמשרת אמון), נציג היועמ"ש ונציג ציבור נוסף שימונה על ידי המנכ"ל באישור נציג היועמ"ש. כיום כוללות ועדות האיתור חמישה חברים – כולל שני נציגי ציבור, ונציג נוסף של היועמ"ש או של משרד אחר הנוגע למשרה.
הצוות הבין-משרדי שעסק בנושא הדגיש את ייחודיות ורגישות מעמדו של היועץ המשפטי למשרד ממשלתי, האמון על 'הלבשת מדיניות המשרד בלבוש משפטי' מחד, ומשמש גם כ'שומר סף' שתפקידו לוודא את חוקיות פעולות המשרד מאידך – ולפיכך את הצורך לשמור כאמור על עצמאותו. עמדותיו בתפקידו זה מחייבות, ואינן מהוות ייעוץ בלבד, כשבמקרים בהם ישנם חילוקי דיעות בין היועץ והשר הממונה – יכולים השניים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לבירור המחלוקת. עוד הדגיש הצוות כי "שולחו של היועץ המשפטי הוא הציבור כולו. כלל תושבי המדינה, המהווים את ציבור משלמי המיסים הנזקק לשירותיו, הם הלקוח האמיתי של עורך הדין הציבורי", זאת תוך הדגשת מחוייבותו גם כלפי עובדי הציבור להם הוא מייעץ, ולעמדת הדרג הנבחר. עם זאת המליץ הצוות על קציבת העסקתם של היועצים המשפטיים למשרדים לשבע שנים שבסיומם יוכלו להתמודד לתפקיד משפטי אחר בשירות הציבורי.
עו"ד גורדון סבור שמדובר במהלך כולל להחלשת המשפטנים בשירות הציבורי. "יש לך משפטן שאמור להיות שומר סף ולומר מה הדין – מה נכון ומה לא – והוא יודע שבעוד כמה שנים הוא יצטרך לעבור לתפקיד אחר ולהוכיח את עצמו בפני הדרגים הבכירים בשירות המדינה – זה מפעיל עליו לחץ להיות יותר Yes-man, זו החלשה של המשפטנים – וזה במקביל למהלך של קיצוץ השכר של המשפטנים הבכירים בשירות הציבורי. זה מהלך כולל הרה אסון בכל הרבדים כי אנשים גם לא ירצו להתקדם לתפקידים הללו. וזה גם מתחבר למאבק שלנו עבור העוזרים המשפטיים לשופטים". בימים אלה מנהל האיגוד מו"מ מול הנהלת בתי המשפט להסדרת אופן העסקתן של העוזרות המשפטיות לשופטים בהסכם קיבוצי – תוך שינוי המצב הקיים כיום בו מוגבלת העסקתן לחמש שנים בלבד.
מח"כ אמיר אוחנה, יוזם הצעת החוק נמסר בתגובה: "הגיע הזמן לעשות סוף לשלטון המשפטנים למרות שהיועמ"שים על הגדרות. יועץ משפטי אמור לסייע לשר להגשים את המדיניות עליה נבחר ולא להיות שר-על שמטרפד ומסנדל בהתאם להשקפת עולמו שלא עמדה לבחירת הציבור, בגלל הכח הבלתי מידתי של היועמ"ש. שר שלא 'מתיישר' לפי היועמ"ש למעשה מסונדל למשך שנות כהונתו.
מצפה מכל השרים לתמוך בהצעת החוק החשובה שהגשתי ובכך להפסיק את שליטת היועמ"שים ולתת למחוקקים לעשות את עבודתם – לחוקק למען חברה טובה יותר – ודמוקרטית יותר. בשנים האחרונות נדמה שהמושג "דמוקרטי" קיבל את כל המשמעויות האפשריות זולת זו הבסיסית והמקורית – שלטון העם".
