אהוד אולמרט יצא בפעם האחרונה מכותלי בית הכלא מעשיהו במרכז הארץ. רכב אסף אותו והוא זכה לליווי, אשר ימשיך ללוותו, של אנשי היחידה לאבטחת אישים מהשב"כ, בדרכו לביתו.

אהוד אולמרט בבית המשפט המחוזי בירושלים, פברואר 2016, בעת הכרעת הדין בנושא שיבוש הליכי משפט. (צילום: דוד טברסקי)

אולמרט בן ה-61 שימש כראש הממשלה בין השנים 2006 – 2009, והוא ראש הממשלה הישראלי הראשון שהורשע בעבירה פלילית. במרץ 2014 הורשע אולמרט בבית המשפט המחוזי בירושלים בשתי עבירות שוחד והפרת אמונים חמורות – בפרשת הולילנד, הקשורה להקמת פרוייקט מגורים בירושלים בעת ששימש כראש העירייה, ובפרשת חברת "הזרע", הקשורה בתפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל בעת שהיה שר התמ"ת. אולמרט נידון אז ל-6 שנות מאסר – אך בית המשפט העליון קיבל את ערעורו והוא זוכה מחמת הספק בפרשת הולילנד.

במרץ 2015 הורשע אולמרט בפרשת "מעטפות הכסף" הידועה גם כ"פרשת טלנסקי". אולמרט הורשע בקבלת תרומות מטלסנקי באופן בלתי תקין ומבלי לדווח על כך כדין בין השנים 1993 ו-2002. הפרקליטות לא הצליחה לבסס את הטענה כי מדובר היה בשוחד, כיוון שלא נמצא פעולה שאולמרט עשה שלא כדין לטובת טלנסקי. אולמרט הורשע במרמה והפרת אמונים ונידון בגין פרשה זו ל-8 חודשי מאסר.

עוד נידון אולמרט לחודש מאסר בגין שיבוש הליכי משפט, אגב ניסיונו וניסיון עורכי דינו להשפיע על עדותה של מזכירתו שולה זקן. בית המשפט העליון החליט בסוף 2015, לאחר השלמת הליכי הערעור השונים, כי עונשו של אולמרט יעמוד על 27 חודשי מאסר, אותם החל לרצות בפברואר 2016. עונש זה קוצר ל-16 חודשים על ידי וועדת השחרורים, וכאמור, הבוקר השתחרר אולמרט.

אולמרט בקבלת גזר דינו בערעור בבית המשפט העליון, ספטמבר 2016 (צילום ארכיון: אמיל סלמן / פלאש 90).

על פי פרסום בעיתון "הארץ" אחד מתנאי השחרור המוקדם של אולמרט הוא התנדבות במוסד לטובת הציבור. אולמרט יתנדב בשני מוסדות של הרב אלימלך פירר – "עזר למרפא" ו"לקט ישראל" – וזאת עד למועד שחרורו המקורי, מאי 2018. תנאי שחרור נוספים אשר יוחלו על אולמרט קשורים בהגבלת התנועה שלו והוא יאלץ לחתום בתחנת המשטרה הסמוכה למקום מגוריו פעמיים בחודש, על פי הפרסום.

החלטת וועדת השחרורים ניתנה על בסיס התנהגותו של אולמרט אשר הייתה "נאותה", כהגדרת הוועדה. שני אירועים העיבו בכל זאת על תקופת מאסרו של ראש הממשלה לשעבר: עימות בין האסיר אולמרט לבין אחד מהסוהרים אשר הוביל להתבטאות לא הולמת של אולמרט ולהענשתו. על פי עורכי דינו של אולמרט אותו סוהר התנכל לאולמרט. האירוע השני התעורר לאחרונה וטרם הסתיים: המשטרה פתחה בבדיקה, שאף כללה פשיטה על הוצאת 'ידיעות אחרונות' האם אולמרט הבריח מסמכים לצורך כתיבת ספרו בניגוד לנהלי שירות בתי הסוהר. וועדת השחרורים סברה שאין להתחשב באירוע זה, אם אכן התרחש ואם לאו, בכל הנוגע לשחרורו המוקדם.

קונדוליזה רייס מזכירת המדינה האמריקאית וראש הממשלה אהוד אולמרט 25 ביולי 2006. צילום: פלאש 90

לקראת הדיון בעניינו של אולמרט דווח באמצעי התקשורת על התדרדרות במצבו הרפואי. רבים במערכת הציבורית, לרבות יריביו הפוליטיים לשעבר, כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, והשרים בהווה שטייניץ וישראל כץ קראו לשחרורו המוקדם. על השר כץ נמתחה ביקורת בגין פרסום תמונה של אולמרט בבית החולים, רזה וכחוש, בפוסט בפייסבוק, ונטען כי הפר את פרטיותו של אולמרט. מנגד, נטען כי התמונה המדוברת הודלפה במכוון על ידי אנשי אולמרט על מנת לעורר תמיכה ציבורית בשחרורו המוקדם.

עם ההודעה על השחרור צייצה בטוויטר מי שהייתה עוזרתו של אולמרט, רייצ'ל ריסבי-רז, את המילים הבאות: "זהו. הייתי הראשונה עם כתב אישום ב-2009 ונשארתי לבדי במערכה. החייל האחרון פצוע בשדה". ריסבי רז הואשמה בפרשה שקשורה לאופן מימון נסיעותיו של אולמרט לחו"ל בעת שהיה שר והחשד כי נעשו באמצעות מימון כפול, מגורמים שונים. עינוי הדין וחוסר ההכרעה בעניינה עדיין נמשכים, לדבריה.

זהו. הייתי הראשונה עם כתב אישום ב-2009 ונשארתי לבדי במערכה. החייל האחרון פצוע בשדה.

— Rachael Risby Raz (@risbyraz) June 29, 2017