דו"ח הכלכלן הראשי שפורסם אתמול (ראשון) שופך מעט אור על הנעשה במשק הישראלי, משק שנוטה יותר ויותר לענפי השירותים, התקשורת והמידע ונוטש לאט לאט את ענפי התעשייה, החקלאות והמסחר. ניתן לחשוב כי מדובר בתהליך אבולוציוני, המתפתח מעצמו בהתאם לרוח הזמן. מנגד יתכן שיש יד מכוונת המעצבת את המשק הישראלי העתידי להיות משק המבוסס על כלכלת שירותים.

מועסקים בני למעלה מ-20 לפי ענף כלכלי. מתוך הסקר החברתי 2016 של הלמ"ס

הכלכלן הראשי מציג השוואה בין חלוקת המשק הישראלי לענפים, לבין ממוצע ההתפלגות לענפים השונים במדינות ה-OECD. ההשוואה הזו מעלה תמונה מובהקת שראוי לתת עליה את הדעת. הענפים שמשקלם היחסי במשק גדול מהממוצע של ה-OECD, הם ענפי השירותים, הפיננסים, הנדל"ן (הכוונה למסחר בנדל"ן ולא לבניה) המידע והתקשורת. או בעצם כל הענפים שלא מייצרים תוצר מוחשי שניתן לגעת בו. לעומת זאת, המשק הישראלי חלש לעומת ממוצע ה-OECD בענפי החקלאות, הבניה, התעשייה הייצור והמסחר. כל הענפים שהתוצר שלהם מוחשי.

כך למשל, ענף החקלאות בישראל מהווה כ 1.6% בלבד מהתוצר. זאת לעומת ממוצע של 3% במדינות ה-OECD. משקלה של התעשיה הישראלית בתוצר עומד על 16% לעומת 17.2% במדינות ה-OECD. ענפי הייצור בישראל (חשמל, גז, מים, ביוב, טיפול בפסולת וכו') מהווים 2% מהתוצר לעומת 5.2% בממוצע ה-OECD.

לעומת זאת משקלו של ענף המידע והתקשורת במשק עומד על 7.9% לעומת 4.5% בממוצע ה-OECD. ענף הנדל"ן (ללא בניה – ייזום, תיווך מסחר וכדו') מחזיק 13.4% מהתוצר של המשק לעומת 9.3% במדינות ה-OECD. ענף הניהול (כולל פעילות מקצועית, טכנית ומדעית של ניהול ותמיכה) עומד על 9.3% מהמשק הישראלי לעומת ממוצע של 8.1% ב-OECD.

Workers of "Pri Galil" standing outside the Pri Galil factory in Tzfat, northern Israel on January 1, 2015, The Pri Galil factory in Tzfat is issued forced vacation from today for 320 employees of the factory. Photo by Flash90

נתונים אלה, הם תוצר של מגמה של 20 השנים האחרונות. על פי הנתונים שמציג הכלכלן הראשי, כל אותם ענפים שחלקם היחסי מהתוצר נמוך ממוצע ה-OECD, הם ענפים שנמצאים בנסיגה במהלך 20 השנים האחרונות, ככל שמדובר בחלקם מהתוצר. בעבר, ענפי התעשייה, החקלאות והמסחר תפסו נתח משמעותי יותר מהתוצר ומולם ענפי הניהול, המידע והמובהק מכולם הנדל"ן היוו חלק קטן יותר מהתוצר.

אם כך, ניתן לומר כי המשק הישראלי נמצא בתהליך שינוי מבני עמוק. השאלה המתבקשת היא האם מדובר בשינוי חיובי או שלילי? מה השינויים החברתיים שמגיעים עם השינוי בהתפלגות ענפי המשק? מצד אחד, מדובר בשינוי התואם את דפוסי הצריכה במשק מודרני וטכנולוגי. ככל שיכולת הייצור בעולם עולה ועם ההתפתחות הטכנולוגית נוצרים צרכים חדשים, רובם צרכים חברתיים, רוחניים וחוויתיים באופיים. מהצד השני, למעבר לכלכלה המתבססת על היי טק ושירותים יש תופעת לוואי של הקצנת הפערים. בעוד שכלכלת תעשייה וחקלאות מייצרת מקומות עבודה רבים הדורשים מנעד כישורים רחב ומתגמלים בהתפלגות שכר מתונה יחסית, הכלכלה החדשה של הי טק ושירותים מאופיינת בעובדים מוכשרים בעלי שכר גבוה מאוד ובעובדים עם רמת כישורים נמוכה בשכר נמוך מאוד.

לכך נוספת השאלה הציונית. הציונות הייתה מאז ומתמיד תנועה בעלת שאיפה לשינוי פנימי בעם היהודי, אשר האידיאל שלה הוא "היהודי החדש". חלוצי הציונות ביקשו לשנות את אופיו של היהודי שעוסק ב"עסקי אוויר". הם ביקשו לקומם יהודי עובד, חקלאי, יצרני. האם נתוני התפלגות ענפי המשק מבשרים גם על קץ החזון הציוני חלוצי?

השינוי היסודי אותו עובר המשק הישראלי הוא כבר בגדר עובדה, אך השלכותיו ומשמעויותיו אינן נדונות דיין.