"מי מטפל במוכנות? בהכשרה? אומרים לי שזה עובד טוב. מתי זה עבד טוב? בתרגילים? כשמעבירים ניירות מפה לפה? יש פה 7,000 מנהלים ובינתיים קורסים בניינים", תהה אתמול (שני) יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, דודי אמסלם (הליכוד) אתמול (שני) בעת דיון מעקב אחר הערכות הרשויות המקומיות לרעידות אדמה. בדיון הוצג מסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ובו נחשפו נתונים מדאיגים ביותר, ביניהם, העובדה כי 99% ממבני הציבור שהיו זקוקים לחיזוק בפני רעידות אדמה, טרם חוזקו. מדובר ב-2.4%, מתוך 80,000 מבני מגורים שנבנו לפני 1980, הנחשבים למבנים הדרושים חיזוק, חוזקו במסגרת תמ"א 38.

מהמסמך עולה כי 10% מהרשויות המקומיות אינן בכשירות מלאה בהיבטי פס"ח (פינוי, סעד, חללים) כגון קליטת מפונים, טיפול בחללים ומחסני חירום. רק 27% מהרשויות המקומיות, בהן מתגוררים 54% מתושבי המדינה, הוגדרו כ"מתמודדות" עם מוכנות לחירום.

נזק בעקבות רעידת אדמה באיטליה (צילום: סוכנות AP).

עוד צוין קושי מיוחד בעיניין המיפוי, הפינוי והקליטה של אוכלוסיות מיוחדות, אנשים עם מוגבלות וקשישים, הצפויות לחוות קשיים מיוחדים בעת רעידת אדמה. מערכת התרעה ארצית נמצאת כיום בשלבי פיתוח בעקבות החלטת ממשלה מ-2012, אולם היא תהיה מוכנה מבצעית רק בעוד שנתיים-שלוש.

המסמך התייחס לזיהוי הקורבנות ולאנשים שישארו ללא בית, לאחר רעידת האדמה, "מתוך 7,000 ההרוגים הצפויים, כ-3,000 יזוהו בשלושת הימים הראשונים, כ-2,500 נוספים יזוהו תוך שבועיים ו-1,500 יזוהו בפרק זמן ארוך מזה, ולזיהויים ידרשו אמצעים טכנולוגיים.

"רעידת אדמה עלולה להביא למספר רב של עקורים מבתיהם, שיישארו ללא קורת גג לטווח ארוך בעת רעידת אדמה, וצפוי להגיע ל-170,000 איש. החלטת הממשלה 'מלון אורחים' מ-2012, הטילה על משרד הפנים את האחריות לאתר מתקני קליטה עבור 300,000 תושבים, ולהנחות את הרשויות המקומיות להיערך מבחינת תשתיות ושירותים בסיסיים לקליטת אוכלוסייה בהיקף של לפחות 4% ממספר תושבי המקום", כך צופה המסמך.

חייל צה"ל בחיפוש ניצולים לאחר רעידת אדמה בנפאל (צילום: דובר צה"ל דרך פלאש 90).

שר הפנים אריה מכלוף דרעי (ש"ס) התייחס לתרחיש האימים, "היום ברור שהחזית היא בעורף. אם הרשות המקומית לא תתפקד תהיה קריסה טוטלית. למשרד הפנים יש קטע ישיר – פס"ח – לפנות חללים ולתת סעד למי שנהרס ביתו. יש תוכניות מפורטות. יש חבילות. כשנכנסתי לתפקידי בתחילת 2016 היה חוסר גדול. צריך להקים מחסנים, להחליף ציוד שהתיישן. גיליתי שבכל המדינה יש 7-8 רופאים משפטיים בלבד שיכולים לזהות חללים. ביקשתי להכשיר עוד פתולוגים. שלא יהיה מצב כמו בפרו שמשפחה מחכה שבועות לזיהוי נספים".

יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם: "מה שמדאיג אותי זה שאין גורם אחראי אחד, ולכן אין כתובת. אומרים לי שהמשטרה היא הגורם האחראי, אבל מצד שני אם זה גדול עליה, אז השר לביטחון פנים מצהיר שזה אסון לאומי, ואז שר הביטחון מעביר את האחריות מהמשטרה לצה"ל, שיש לו סמכות רק על אירועים מלחמתיים ואין לו סמכות בעניינים אזרחיים."

סגן הממונה על התקציבים, ערן ניצן: "בדיונים על תקציב 2017-18, הנושא הראשון שהעלה משרד הפנים היה הערכות הרשויות לשעת חירום. לא היו בינינו חילוקי דעות. אנו מבינים את החשיבות. הוקצבו 91 מיליון שקלים בתקציב 2017-18 לרכישת ציוד ובניית מחסנים. יש פרויקט 'מלון אורחים'. יש תורת לחימה שלמה איך מפעילים. אתה מוטרד מה יקרה ב-2019? נמשיך לעבוד איתם".

אריאל בליץ, פיקוד העורף: "אין תחליף לראש רשות ולמערך עירוני שיודע להתמודד עם משבר. בשנים האחרונות אנו מכשירים בעלי תפקידים ברשויות לחירום. מאמנים כל רשות מקומית לפי מאפייניה, גם בסימולטור. הם יוצאים מההכשרה דרמטית אחרת משנכנסו אליה. כל הרשויות עוברות את ההכשרה במחזוריות תלת שנתית. יש יד מכוונת וסדרי עדיפויות, לפי אזורי סיכון".