במקביל למפגש הפסגה של מנהיגי הכלכלות החזקות בעולם בהמבורג, קרא הפרלמנט האירופאי לקהילה האירופאית להשעות באופן רשמי את השיחות על הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופאי. ההשעיה מגיעה כמחאה על החוקה החדשה שהעביר ארדואן לאחרונה במשאל עם, שתוצאותיו שנויות במחלוקת. הקריאה להשהיית השיחות עברה ברוב של 477 תומכים מול 64 מתנגדים ו-97 נמנעים. השר לענייני האיחוד האירופאי הטורקי, עומר קאליק, התייחס להצבעה ואמר שאנקרה מתייחס אליה "כאל תקפה".

בניין הפרלמנט האירפואי ודגלי המדינות החברות בו (צילום: DiegoMariottini / Shutterstock.com).

סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי להחלטת הפרלמנט יש השפעה מוגבלת על הפעולה הטורקית שנמשכת מזה כעשור, להצטרפות לקהילה האירופאית. אולם, לאחר סבב של עימותים והתקפות פוליטיות בין אנקרה למספר מדינות החברות באיחוד, ביניהן הולנד, גרמניה ובלגיה התמונה שעולה מהשטח מצביעה על מתיחות הולכת וגוברת בין אנקרה לאיחוד. "הפרלמנט קורא לנציבות האירופאית ולכל המדינות החברות.. להשהות באופן רשמי את שיחות ההצטרפות ללא כל דיחוי, אם טורקיה תשאיר את חבילת הרפורמות החוקתיות כפי שהיא", נכתב בהודעת הפרלמנט.

במקביל להצבעה בפרלמנט, נציב האיחוד, ג'והנס חאן, המפקח על תהליך השיחות, ביקר באיסטנבול ונפגש עם קאליק ועוד בכירים טורקים. "כנציג אירופאי רשמי אני צריך לכבד החלטות של גוף דמוקרטי", אמר חאן בהתייחס להחלטות של החודשים האחרונים באנקרה. חאן הצהיר שהוא שוחח עם מספר בכירים בטורקיה על הנושא ובין היתר ניסה להבין את מצבם של 12 פעילי זכויות אדם שנעצרו ברביעי האחרון במדינה, עליהם לא קיבל מידע מספק, "אני רוצה להיות להבהיר שאנחנו מאוד מודאגים לגבי הראקציות ולגבי המספר הרב של העיתונאים והאקדמאיים העצורים במדינה", אמר חאן.

המצב מול טורקיה רגיש במיוחד בתקופה האחרונה, שכן המדינה נענתה לבקשות האירופאיות למנוע מעבר של פליטים מחופיה ליוון, ומשם הלאה למדינות האיחוד. חאן הצהיר שהקהילה האירופאית מתכוונת להתמיד בהסכם האירופאי-טורקי, אשר נחתם במרץ 2016, ובו הובטח לטורקיה שתקבל מהאיחוד האירופי כ-4 מיליארד יורו במשך שנתיים, להתמודדות עם משבר הפליטים. הקהילה האירופאית, ובדגש המנהיגות האירופאית, אשר משבר הפליטים הוא הנושא החם והמערער ביותר בסדר היום הפוליטי שלה, תרצה למנוע החרפות נוספות במצב, לפחות בגזרה הזו.

אזרח עומד מול טנק בכניסה לנמל התעופה אטאטורק באיסטנבול. צילום: סוכנות AP

"פרקטיקות נאציות"

בשישי אמור היה להפתח באנקרה משפטו של סלחתין דמיטרס, ראש 'מפלגת העמים הדמוקרטית' HDP, המזוהה עם המיעוטים בטורקיה. נזכיר כי 12 חברי מפלגה, ביניהם הפרלמנטר הארמני היחיד במדינה ופרלמנטים בני המיעוט הכורדי כלואים מזה חצי שנה באשמת סיוע לארגון טרור. זוהי המפלגה ה-3 בגודלה בפרלמנט הטורקי, והשבוע ארדואן האשים גם את המפלגה הכמאליסטית CHP ה-2 בגודלה בפרלמנט כי היא ארגון טרור. בכל מקרה, דמיטרס סרב להתייצב לבית המשפט באזיקים ולכן המשפט נדחה.

ארדואן, אשר לפני שנה עמד תחת ניסיון הפיכה בארצו, הצהיר מספר פעמים שהחוקה החדשה מחויבת מתוקף המצב החדש שנוצר בטורקיה, כדי למנוע התקפות על טורקיה מבפנים ומבחוץ. בעקבות אישור החוקה באפריל, כבר עכשיו ישנם מספר שינויים במדינה, וביניהם חזרתו של ארדואן להנהגת מפלגת AK (מפלגת הצדק והפיתוח) ושינויים בצמרת המשפטית במדינה, שנגדם יצאו ארגוני זכויות אדם ומפלגות האופוזיציה בטורקיה.

"האסטרטגיה הנוכחית של הנציבות האירופאית ומנהיגי האיחוד עומדת בסימן המתנה שקטה בציפייה שהמצב בטורקיה ישתפר", אמרה לרויטרס הממונה על הגישור בין טורקיה לפרלמנט האירופאי, קאטי פירי. בין היתר ציינה פרי את המשך הרדיפה הפוליטית בטורקיה אחר פעילים המזוהים עם תנועתו הפוליטית של גולן, פעילים כורדים, פעילי זכויות אדם, מנהיגי עובדים ועוד.

ארדואן התבטא באופן תקיף ואלים כלפי הקהילה האירופאית בשנה האחרונה, כאשר האשים את המנהיגים האירופאיים בשלטון ב"פרקטיקות נאציות" ואת אזרחי האיחוד כ'נאצים'.