על פי הפרסומים בכלי התקשורת, בשל ריבוי בנות הציונות הדתית שמתגייסות לצה"ל, מאות תקני שירות אזרחי- לאומי נותרו מיותמים. עובדה זו מתחזקת אף יותר בכל אירוע אליו מגיעות פחות ופחות מועמדות בכל שנה, לשמוע על האפשרויות העומדות בפניהן. הנתונים, כפי שהוצגו, מלמדים כי לשירות האזרחי- לאומי מתנדבות בכל שנה כ-8,000 בנות דתיות, והמספר יורד בכ-5% כל שנה. לעומת זאת, רק בשנת 2015 התגייסו לצה"ל יותר מ- 2,200 בנות דתיות, לעומת כ-1,500 שלוש שנים קודם לכן.

השיח העוצמתי כיום בציונות הדתית, על מקומה של הנערה הדתייה בהתמקדות החד מדדית ההלכתית, אותו מנצלים לעיתים לקידום אג׳נדות רחבות יותר, מפספס ומעקר בעיניי את השיח האמיתי שצריך להתנהל, והוא השיח על חוסנה החברתי של מדינת ישראל.

לאור ההיסטוריה של עמנו ואתגרי ההווה, מדינת ישראל מצטיינת באופן טבעי, בשיח בטחוני. אולם כל מי שמצוי מעט בהיסטוריה העולמית מחד ובדברי נביאי ישראל מאידך, יודע שהאימפריות החזקות ביותר, נפלו וקמו, בהתאם לחברה שעמדה מאחוריהן.

בחברה שסועה ומלאת פערים חברתיים וסוציואקונומיים בין מגזרים ושכבות בחברה, בין פריפריה למרכז, החוסן האזרחי חברתי, הוא בסיס קריטי לקיומה של המדינה, לא פחות מהחוסן הצבאי.

השירות הלאומי הוא אפוד המגן האזרחי, המחזק את חוסנה החברתי של מדינת ישראל, בדיוק כמו שצה"ל משמש כחוסן הביטחוני של המדינה. שניהם יחד הם כיפת הברזל האמתית של מדינת ישראל.

מפעל השירות הלאומי, שנוסד לפני 45 שנה על ידי האגודה להתנדבות, הוא כלי המאפשר מובּיליוּת חברתית לאזרחים מתנדבים שקבלו פטור משירות צבאי, או לא נקראו אליו כלל. הוא נותן הזדמנות לאוכלוסיות, כמו למשל צעירים וצעירות מהחברה הערבית והדרוזית וצעירים וצעירות בסיכון ובעלי מוגבלויות, לתרום לחברה בה הם חיים. צעירים אלה מתנסים בפעילות משמעותית, בשגרה יום-יומית, במשמעת ובהעצמה אישית באופן שמגדיל משמעותית את סיכוייהם להשתלב בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה משמעותית.

המפגשים שנוצרים במקומות ההתנדבות – בבתי החולים, בבתי הספר ובעמותות – מחברים בין חלקים בחברה שלא הכירו זה את זה, ולפעמים אפילו לא ידעו זה על קיומו של זה, ונותנים להם הזדמנות להתמודד במשותף עם אתגריה החברתיים של המדינה.

בטקס ההוקרה למתנדבי השירות הלאומי, שהתקיים לא מזמן בבית הנשיא, בירך הנשיא את המתנדבים. בנאומו, ציין כי במדינות אחרות, צעירים וצעירות בגילאי המתנדבים לא חייבים לחשוב על החברה, אבל במדינה שלנו, צעירים וצעירות נדרשים לצאת מחוץ לבועה ולהטות כתף.

הנשיא לא הבדיל בין העשייה החברתית בצבא ובשירות הלאומי. הוא טען כי העשייה במסגרת השירות האזרחי-לאומי היא חלק מבניין החברה והחובה האזרחית שכל אחד ואחת צריך ליטול על עצמו. לדבריו כך יובטח המשך שגשוגה של מדינת ישראל.

רבים מבני הנוער שמקבלים פטור משירות צבאי נוחלים אכזבה קשה כשהם מנסים להתנדב לצבא, רבים מתייאשים מהתהליך הארוך והמייגע. השירות הלאומי-אזרחי מקבלם, לעומת זאת, בזרועות פתוחות. הוא מהווה לכולם מסגרת רכה יותר, המותאמת לצרכים ולערכים של המתנדב.

אם במקום לוותר לגמרי על שירות, בני נוער חילונים בעלי פטור צבאי יתגאו להתנדב בשירות הלאומי האזרחי, אם בנות הציונות הדתית, מעבר לדיון הדתי ערכי בשירות הצבאי, תיראנה בשירות הלאומי כר נוח ומשמעותי לבנות את חוסנה החברתי והאזרחי של מדינת ישראל כחברת מופת, אם בני ובנות החברה הערבית והחרדית יראו בו כלי לפתח את עצמם, קהילתם ועירם, החברה הישראלית תזכה באזרחים רבים יותר בעלי מחויבות חזקה, במגזר שלישי איתן ובריא ובחברה מחושלת ובעלת חוסן מוגבר.

מדינת ישראל צריכה לעשות הכל על מנת לקדם את ערך ההתנדבות במסגרת כל הקהילות המרכיבות את החברה שלה. ההתנדבות היא גאווה, היא העצמה, היא הכרח. צריך לקדמה בכל האמצעים.

ויפה שעה אחת קודם.

ירון לוץ הוא מנכ"ל האגודה להתנדבות