ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת קיימה אתמול (ראשון) דיון ציבורי ביוזמת היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) על אופן בחירת נשיא בית המשפט העליון ושיטת הסניוריטי, בהשתתפות נשיאת בית המשפט העליון, המשנה לנשיאה, שרת המשפטים, שרי משפטים בעבר ומומחי משפט. על פי הנוהג, השופט או השופטת הותיקים ביותר בבית המשפט העליון, הם אלו אשר מתמנים לנשיא/ה לאחר פרישת נשיא מכהן. שרת המשפטים שקד התחייבה פומבית לשנות את השיטה ולהביא לכך שהוועדה לבחירת שופטים שהיא עומדת בראשה תהיה זו אשר תמנה את נשיא בית המשפט העליון. 

"הנושא התחדד ככל שבימ"ש התרחב לנושאים הנתפסים פוליטיים או אידאולוגיים" אמר סלומינסקי והוסיף כי, "אסור לחשוב שמי שמתנגד לסניוריטי הוא נגד ביהמ"ש העליון." סלומינסקי מנה את מגרעותיה ומעלותיה של השיטה, "הסניוריטי מונע מאבקים ומאפשר לשופטים לא להתחנף לפוליטיקאים. מי שמתמנה בסוף הוא בעל ותק. המגרעות הן שאי אפשר לבחור את הטוב ביותר אלא את הוותיק, כמו כן, דווקא בגלל הביטחון יכול הנשיא להרחיב את שטח השיפוט גם על חשבון המחוקק באקטיביזם".

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור גוננה על השיטה ואמרה: "אם זה לא שבור מה יש לתקן. השיטה הוכיחה עצמה כראויה, אם תבוטל ייפגע אמון הציבור במערכת המשפט, שעלול לחשוב ששופטי בימ"ש העליון מכריעים על מנת למצוא חן בעיני חברי הוועדה לבחירת שופטים וביניהם הפוליטיקאים. נקודה זו צריכה להטריד את כולם. הפוליטיזציה תפגע בעצמאות ביהמ"ש." והוסיפה כי "השיטה נהוגה בישראל מאז הקמתה והנשיאים שהיו מילאו את תפקידם נאמנה, ביושרה ומתוך תחושה של שליחות ציבורית. השיטה שומרת על אי תלותו של השופט ועצמאות הרשות כולה."

מחליפתה הצפויה של נאור, עם פרישתה המתקרבת, היא השופטת אסתר חיות. ככל הנראה אין בכוונת שקד להחיל שינויים בשיטה בטווח הזמנים הקרוב, ומינויה של חיות לתפקיד אינו עומד בסימן שאלה. עם זאת, הנשיאה נאור ציינה כי עיתוי הדיון אינו מתאים וכי "היה עדיף לקיימו במועד רחוק מבחירתה של השופטת חיות כדיון עקרוני מנותק מהעניין הפרסונלי".

שרת המשפטים איילת שקד תקפה בדיון את שיטת הסניוריטי שבאה על חשבון הוועדה לבחירת שופטים. "מכניסתי לתפקיד אני מרגישה שכבלו את ידי, הפקיעו את הסמכות מהוועדה. תמיד יש מועמד אחד ושאר החברים, מתוך אמונה שזו השיטה הנכונה, לא מציגים מועמדות. אנחנו לא מכירים עוד חברה או רשות, בטח לא מגזר פרטי, שהוותיק ביותר יעמוד בפני המערכת, אף אחד לא חושב שהאלוף הוותיק ביותר צריך להיות רמטכ"ל." והוסיפה, "זו לא סיבה להמשיך לשמר את השיטה הזו ולהפקיע את סמכות הוועדה. אין שום פסול לשים נוהג על שולחן הניתוחים ולדבר עליו, גם אם הוא לא מקולקל. נכון שהיו נשיאים טובים אך לא ניתן לדעת מה היה אם היו נשיאים אחרים."

השופטת מרים נאור בדיון על שיטת הסניוריטי בוועדת החוקה (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

בעוד נשמע הטיעון כי במידה וההחלטה על זהות נשיא בית המשפט העליון תהיה פוליטית, דבר שיפגע באמון הציבור במערכת המשפט, יש גם מי שחושב כי אמון הציבור במערכת כבר ממזמן פגוע ואין זה קשור כלל לאופן מינוי השופטים. לדברי המבקרים הויכוח הלוהט על אופן מינוי השופטים מפספס לחלוטין את הנקודה.

עו"ד יוסי פוקס בעל משרד 'י. פוקס ושות', ומנכ"ל פורום משפטנים למען ארץ ישראל, אמר ל'דבר ראשון' כי שיטת הסיניוריטי אינה מעוגנת בחוק. "מבחינת החוק היבש אין מניעה שהנשיא יבחר על ידי הוועדה למינוי שופטים, מבין כמה מועמדים ולא בהכרח הוותיק מהם." פוקס הוסיף כי לטענת "הגברדיה המשפטית" השיטה הוכיחה עצמה כי היא מתקיימת עשרות שנים אך הדגיש בביקורת כי, "זו לא אחת מהבעיות הקרדינליות שיש בשיטת המשפט בישראל ביחס שבין השופטת למחוקקת."  

שרת המשפטים איילת שקד, ח"כ דוד אזולאי, בוועדה לבחירת קאדים בבית הדין השרעי בירושלים. (יונתן סינל/פלאש 90)

עד כמה ויכוח הסניוריטי משפיע על אזרחי המדינה?
"בכלל לא", אמר פוקס, "זהו רוב מהומה על לא מאומה". פוקס מכוון את הזרקור לעבר בעיות אחרות של מערכת המשפט. "אין למערכת את כוח האדם הנדרש. אדם שהולך להגיש תביעה אזרחית בבית משפט או עניין מנהלי, מדובר על תהליך שבפרקטיקה ימשך כשנתיים עד שיראה את סיום ההליך וזה לא כולל ערכאה נוספת כמו ערעור. בשטח הפלילי מדברים על עינויי דין חמורים יותר שם גורלו של אדם, אפילו חירותו האישית, מונח על כף המאזניים."

"האזרח לא מקבל שום תחושה של יעילות מצד המערכת" הוסיף פוקס. "יש רבים שמחליטים לא להגיש תביעה כי הם לא רוצים לעבור את שבעת מדורי הגהינום."

ויש גם מי שמנצלים לרעה את מצב העניינים הזה כדי לפגוע. "בבית משפט השלום יש יכולת לאזרח אחד להטיל אימה על אזרח אחר בזה שהוא מגיש תביעת סרק שיקח הרבה זמן עד שבית המשפט ירמוז שזה סרק," אמר פוקס.

על פי נתוני הנהלת בתי המשפט אורך חיי תיק אזרחי בבית משפט השלום היה בשנת 2013 13.8 חודשים, בשנת 2014 משך הזמן עמד על 14.2 חודשים ובשנת 2015 על תקופת זמן דומה. בבתי המשפט המחוזיים התמונה חמורה בהרבה. אורך חיי תיק אזרחי בבית משפט מחוזי בשנת 2013 עמד על 22.7 חודשים, בשנת 2014 חל שיפור ואורך חיי התיק עמד על 20.1 חודשים ובשנת 2015 עמד על 19.5 חודשים.