את הפוסט החדש בבלוג, אקדיש לכבוד שנת הלימודים הקרבה ובמיוחד לכבוד הורים לילדים עם מוגבלויות אשר נאלצים להילחם, חדשות לבקרים, כדי להנגיש עבור ילדיהם את הכיתה ואת מתקני בית הספר או הגן.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (אשר נחקק בשנת 1998) קובע כי תלמיד עם מוגבלות זכאי לנגישות במקום שהוא מוסד חינוך או גן ילדים, לפי העניין, ולשירות חינוך הניתן על ידי אותו מוסד.

ראשית, חשוב לדעת כי קיימים שני סוגי הנגשה בבית הספר: הנגשה כללית של בית ספר קיים והנגשה פרטנית של בית הספר עבור תלמיד והורה.

באשר להנגשה כללית, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והתקנות שהותקנו מכוחו קובעים כי על הרשות המקומית ומשרד החינוך להנגיש את כלל בתי הספר עד לחודש מאי 2019, וזאת כמובן בכפוף לסייגים שונים.

לנושא ההנגשה הפרטנית קיימת רלוונטיות וחשיבות בימים אלה. תלמיד עם מוגבלות אשר נרשם לבית ספר זכאי כי בית הספר יונגש עבור צרכיו, באופן פרטני.

ההתאמות הפרטניות, לפי צרכי המוגבלות, כוללות בין היתר:

התקנת מעלית נגישה בבנין מרכזי אחד; תא שירותים נגיש, אחד לנשים ואחד לגברים, בקומת הכניסה בבנין המרכזי; הנגשת הכניסה למוסד החינוך; הנגשת דרכי הגישה מהכניסה לבנין המרכזי; הנגשת דרכי הגישה מהבניין המרכזי למבנים הסמוכים; הנגשת דרכי הגישה לחצר ולאולם הספורט; אמצעי נגישות לאנשים עם מוגבלות בראיה ובשמיעה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר.

(רשימה זו אינה רשימה סגורה, וקיימות התאמות פרטניות נוספות, לסוגי המוגבלויות השונים).

על הרשות המקומית ומשרד החינוך להתחיל את ההנגשה הפרטנית עם הרשמתו של התלמיד לבית הספר ולסיימה עד יום תחילת לימודיו (למעט התקנת מעלית, שאז ניתנת אורכה להנגשה). למען הסר ספק, גם הורים עם מוגבלות זכאים להנגשה של המרחב הציבורי בבית הספר בו ילדיהם לומדים.

במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט, רשות מקומית ביצעה התאמות נגישות פרטניות לתלמידה בעיכוב חמור, רק לאחר כשנתיים מרגע שהחלה התלמידה ללמוד במוסד החינוכי. בפסק הדין נקבע כי על הרשות המקומית לפצות התלמידה בסך של 20,000 ש"ח בשל הפרת הוראות חוק השוויון והעיכוב בביצוע התאמות הנגישות.

בתי המשפט מתייחסים בכובד ראש לאכיפת הוראות החוק בעניין זה, שכן מטרת הנגישות הפרטנית היא לאפשר לתלמידים עם מוגבלות נגישות באופן סביר, על מנת שיוכלו לקחת חלק פעיל ועצמאי ככל הניתן במסגרת הלימודית, כמו יתר התלמידים.

לעיתים הורים אינם מודעים לזכויות ילדיהם ולחובת ההנגשה של הרשות המקומית ומשרד החינוך, וכך מבלי משים, ילדים רבים נותרים חסרי אמצעים להתמודד ביעילות עם מגבלתם.

לכן, חשוב לדעת כי מידי שנה משרד החינוך מעביר תקציב המיועד להנגשה פרטנית – כל שנותר להורים הוא ליידע את בית הספר והרשות המקומית בסוג המוגבלות של הילד, ולדרוש כי התאמות הנגישות הפרטניות אכן יבוצעו מרגע הרשמת הילד למוסד החינוכי ועד לתחילת שנת הלימודים.

נקודה נוספת וחשובה מאין כמוה היא העובדה כי זכותם של התלמיד והוריו לבחור את המוסד החינוכי בו ילמד, וחובתה של הרשות להנגישו לצורכי התלמיד (כמובן, כל עוד זכאי התלמיד להירשם לבית הספר בו הוא חפץ ללמוד על פי איזור הרישום). הרשות המקומית אינה רשאית לשלול מהתלמיד ומהוריו את הזכות לבחור את בית הספר בו ילמד, רק בשל הנטל המוטל עליה להנגישו.

בפסק דין שניתן בסוגיה זו נקבע כי קיומו של בית ספר נגיש אחר, אינו מעלה ואינו מוריד, ואין בו לגרוע מזכות הבחירה של התלמיד עם המוגבלות ושל הוריו; בפסק דין זה ביהמ"ש חייב את הרשות המקומית בפיצוי בסך של 25,000 ₪, בשל הפרת הוראות חוק השוויון ובשל העיכוב בהתאמות הנגישות הפרטניות עבור התלמיד עם המוגבלות.

בפוסט זה דובר באריכות על חובת ההנגשה של משרד החינוך והרשות המקומית; אולם יש לדעת כי במשוואת ההנגשה קיימים גורמים נוספים עליהם חלה החובה.

גם על מורה במוסד חינוכי, המודע למוגבלותו של תלמיד, חלה חובה להתחשב ולעשות כל שבידו על מנת להנגיש את החומר הנלמד עבור התלמיד.

במקרה שהיה והגיע לאוזניי לאחרונה – לתלמיד בעל לקות שמיעה, אשר כל הגורמים הרלוונטיים ובכללם המורה עודכנו לגבי מוגבלותו, החלו לבצע התאמות נגישות במוסד החינוכי בו הוא לומד.

על אף זאת, ובניגוד גמור לצורכי התלמיד, הושיבה המורה את התלמיד בשורה האחרונה בכיתה, על דעת עצמה, תוך התעלמותה מבקשותיו ומתלונותיו כי אינו מצליח לשמוע את החומר הנלמד. למותר לציין כי התנהלות זו מהווה הפרה בוטה של הוראות החוק ומטרותיו וכי במצב דברים זה ניתן ואף רצוי לערב את הדרג המנהלי של המוסד החינוכי והרשות המקומית.

כולי תקווה שהמידע שהובא במסגרת פוסט זה יביא תועלת לקוראיו, ובנימה זו אאחל לכולם חופשה נעימה וחזרה נגישה לבית הספר.

________________________________________________

***אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.