דו"ח מבקר המדינה לשוק התקשורת מעלה חשש חמור לשחיתות של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, בכך שהתיר לבזק להתמזג עם YES בניגוד לעמדת בכירי המשרד ולנהלי העבודה המקובלים, ובעיתוי שהיה דרוש לבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', הנחקר בימים אלה בעצמו, החשוד גם הוא בנסיון להעביר מ"בזק" כספים רבים לרשותו בניגוד לחוק, ונעזר לכאורה בסיועו של שלמה פילבר. פילבר נעצר ונחקר היום בחשד לעבירות טוהר מידות וניירות ערך ברשות לניירות ערך ביחס לסיוע זה.

דו"ח המבקר גם קורא לבדוק את ההשלכות האפשריות של החברות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שאול לאוביץ', השולט בבזק, אשר בהיותו שר התקשורת קיבל לגביה החלטות וייתכן כי אף שוחח עם אלוביץ' על ענייני בזק. לאחר חתימה על הסכם ניגוד עניינים ומינוי שרים אחרים לעמוד במשרד התקשורת, מבקר המדינה סבור שיש לבחון את כשרות מינויו של שלמה פילבר למשרה זו, באשר היא מהווה "משרת אמון" מטעם נתניהו.

מרבית דו"ח מבקר המדינה מוקדש לבדיקה האם משרד התקשורת השיג את יעדיו בתחום הגברת התחרות בשוק התקשורת במתכונת שנקבעה לכך (השוק הסיטונאי), אך הוא כולל גם בדיקות לאישור המיזוג בין YES לבזק ולניגוד העניינים בו היה מצוי בנימין נתניהו כשר תקשורת, לצד חברותו האישית על בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'.

בזמן שכיהן נתניהו כשר התקשורת אושרה עסקת מכירת YES לבזק (עסקה שקדמה למיזוג), וכן התקבלו החלטות בנושא הרפורמה בתקשורת הקווית, אשר מהווה את מקור ההכנסות העיקרי של בזק. בזמן מתן האישור למיזוג, טען המנכ"ל פילבר כי החלטתו נובעת מחולשתו כרגולטור. לדבריו, הדבר החשוב ביותר בשוק התקשורת, אף יותר מעידוד התחרות, הוא ההשקעה בתשתיות ומכיוון שמדובר בחברות פרטיות אין ביכולתו לעשות זאת, והוא נאלץ לרקוח עסקאות רגולטוריות בהן הוא מסכם אתם על מתן הקלות מטעם המדינה, תמורת התחייבות להשקעה מוגברת בתשתיות תקשורת מתקדמות לפי תאריכי יעד. הקלות אלו כללו גם אי עמידה בתנאי הרישיון של החברות, מה שהופך אותן למנוגדות לחוק ממילא. כעת מסתבר, על פי החשד, שההקלות נוצלו כדי לסייע לשאול אלוביץ' להעביר לחזקתו הפרטית מאות מליוני שקלים. ההסבר טמון בכך שהאישור למזג בין YES לבזק אמור לאפשר לבזק ליהנות מהפסדי המס הצבורים של YES, ובכך לשפר את רווחיה, מה ש"יפנה" לה כספים להשקעה בתשתיות, בעקבות הפחתת תשלומי המסים שלה.

בניין בזק בתל אביב (צילום: אידאה)

החשד התעורר מכך שמכתבו של פילבר המאשר את הליך המיזוג נשלח ב-22 לדצמבר, כאשר התאריך הנח מבחינה חשבונאית לבזק היה עד סוף שנת 2016. לכך אין קשר ישיר להשקעה בתשתיות, אלא דווקא לתשלומים המותנים בעסקת המכירה של YES מיורוקום הפרטית (של אלוביץ') לבזק הציבורית, אשר תנאים חשבונאיים מסוימים מאפשרים לאלוביץ' לגבות עוד 370 מליון שקלים מבזק – ובכך גם להקשות עליה לממן השקעה בתשתיות בסכום זה. החשד לשחיתות מתגבר בכך שאנשי מקצוע במשרד התקשורת התנגדו לאישור המיזוג ולא תודרכו לגביו. בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת התנגד ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) לכך שמשרד התקשורת קודם כל מעניק ויתור, ורק לאחר מכן מצפה מבזק להשקיע בתשתיות ולא להפך, ובכך פורק עצמו מ"תחמושת" בעתיד. תכנית זו לבסוף הוכשלה חלקית כאשר רשות המסים קבעה מאוחר יותר כי המיזוג בין YES לבזק אינו מוכר לצורכי מס, כל עוד מדובר בפעילות בעלת הפרדה מבנית, שלא בוטלה עד כה.

ייתכן שכל הפרשה לא הייתה נחשפת אלמלא פרסום התחקיר של עיתונאי "הארץ" גידי וייץ על הקשרים בין ראש הממשלה נתניהו לבין חברו שאול אלוביץ', אשר אתר וואלה שבבעלותו העניק סיקור אוהד לראש הממשלה נתניהו כאשר נתניהו היה שר התקשורת. לפני חשיפה זו נתניהו אף קיבל החלטות רגולטוריות הנוגעות לאחזקתו החשובה יותר של אלוביץ' – השליטה בחברת בזק, הגורפת כ96% מהרווח בשוק התקשורת. פרסום זה התניע תהליך בו נתניהו חתם על הסכם ניגוד עניינים, ומאוחר יותר, עקב מרכזיותה של בזק בשוק התקשורת, נאלץ למנות שרים אחרים (צחי הנגבי בעבר, וכיום איוב קרא) במקומו, אך המינוי של שלמה פילבר למנכ"ל המשרד, שביצע נתניהו, לא בוטל. את תמצית ממצאי מבקר המדינה בנושא זה נביא כלשונן:

• משרד מבקר המדינה איתר מסמך שהוכן בלשכת מנכ"ל משרד התקשורת, המרכז רשימת נושאים הקשורים לבזק, שבהם עסק רוה"מ לפני שנקבע הסדר ניגוד העניינים. המסמך לא הועבר למשרד מבקר המדינה ואף לא למשרד המשפטים בעת שגיבש את ההסדר.
• התשובה שמסר רוה"מ למשרד המשפטים באשר לשיחותיו עם מר אלוביץ בעת היותו שר התקשורת, לא שללה את האפשרות ששוחחו בנושאים הקשורים לבזק המצויים תחת אחריות משרד התקשורת.
• משרד המשפטים לא שיקף לציבור שבחן את השפעת הסדר ניגוד העניינים של רוה"מ על החלטות עבר, ושקבע שההסדר לא יחול עליהן.
• נוסח סעיף התקשורת בהסכמים הקואליציוניים עלול לעורר קושי מיוחד בנסיבות שבהן נלמד בדיעבד כי בעת חתימת ההסכם לעומד בראש סיעת הליכוד ובראשות הממשלה הייתה זיקה לגורם מרכזי בתחום התקשורת.
• אגב בחינת השלכות הסדר ניגוד העניינים שנקבע לרוה"מ בתפקידו כשר התקשורת, התעוררה סוגיה עקרונית – בחינת השפעתו של הסדר ניגוד עניינים שנקבע לשר על מנכ"ל המשרד שאותו מינה בנסיבות שבהן גורם משמעותי במינוי הוא רמת אמון גבוהה. לדעת משרד מבקר המדינה, לא מן הנמנע כי יש נסיבות מסוימות שבהן ניתן יהיה לומר שניגוד העניינים של שר עלול להשפיע גם על המנכ"ל. סוגיה זו ראויה לבחינה.

התמונה מדו"ח מבקר המדינה ומחקירת אלוביץ' היא שמשרד התקשורת מתקשה לאכוף את החלטותיו על בזק, ונמנע מלהטיל עליה קנסות תוך כדי שהוא מעכב החלטות שאמורות להקטין את עצמתה היחסית בשוק, ודחיות אלו מגדילות את רווחיה בסכומים לא ודאיים, אך מוערכים במאות מליוני שקלים בשנה. הדו"ח מעלה חשד ל"שבי רגולטורי", בו מנכ"ל משרד התקשורת משרת את האינטרסים של "בזק", המפוקחת על ידו, ואף משרת בעקיפין את האינטרס הפרטי של בעל השליטה בבזק, המנוגד לאינטרסים של "בזק" עצמה, אשר רוב מניותיה כלל לא שייכות לאלוביץ', בשל שיטת השרשור. ברקע כל אלו עומדים קשרי החברות בין ראש הממשלה, אשר מינה את המנכ"ל פילבר לתפקידו, לאלוביץ', תוך הסתרה מהציבור כי הסכם ניגוד העניינים שנחתם איננו חל למעשה על החלטות שקיבל נתניהו לפני חתימתו עליו.