דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ווימבלדון

ספורט עולמי / ווימבלדון 2017: התופעה ששמה רוג'ר פדרר

הוא לא הטניסאי הכי מהיר בעולם ואין לו את החבטות העוצמתיות ביותר אבל רוג'ר פדרר ממציא בכל טורניר את הטניס מחדש | האם גם הפעם יצליח וישבור את כל השיאים?

רוג'ר פדרר במשחק נגד מילוס ראוניק בגביע ווימבלדון, יולי 2017 (AP Photo/Kirsty Wigglesworth)
רוג'ר פדרר במשחק נגד מילוס ראוניק בגביע ווימבלדון, יולי 2017 (AP Photo/Kirsty Wigglesworth)

הטניס העולמי עבר שינויים מרחיקי לכת בעשרים השנים האחרונות: טכנולוגיות מחבט חדשות, ציוד ספורט חדשני, מצלמות שרואות כל רגע במשחק ושיטות אימון חדישות. אבל, השינוי הגדול ביותר שעבר עליו היה המעבר לעידן העצמה מהקו האחורי.

בשנות ה-90 כשהיינו מסתכלים על הטניסאים הגדולים היינו מתפעלים מהיכולת הטכנית שלהם, מזריזות הרגליים, טכניקה עילאית של ספין ויכולת מרשימה לקריאת משחק. בימינו השחקנים הגדולים הם אלה שמצליחים, בדרך כלל, להכות הכי חזק מהקו האחורי ושהכדור ייכנס – "טניס של עוצמות".

אנחנו יכולים לראות את זה מצוין ביכולות המדהימות של רפאל נדאל להכניס כל כדור מהקו האחורי עם ספין משוגע (ממוצע של 3,200 סל"ד), בעוצמות אדירות עמוק למגרש בצד השני, אנחנו רואים את זה בהגשות האימתניות של מילוס ראוניץ' שבשיאו הגיש סרב במהירות של 250 קמ"ש וביום טוב לא רואים בכלל את ההגשות הראשונות שלו ונובאק ג'וקוביץ שחבטות הקרקע שלו מכסות מגרש שלם וחודרות דרך ההגנות של השחקנים הטובים ביותר בעולם.

אבל יש תופעה של אדם אחד ששונה בנוף, שהמכות שלו לא הכי חזקות, אין לו את הספין הכי מהיר, והסרבים שלו לא עוצמתיים במיוחד. קוראים לתופעה הזאת רוג'ר פדרר.

הסופר המצליח דייוויד פוסטר וואלאס, שמעטים יודעים שבתור נער היה טניסאי מבטיח, כתב על פדרר שלראות אותו משחק זה כמו "לשרוק מוצארט בהופעה של מטאליקה", וכשאני מנסה להסביר את החוויה של לראות אותו משחק, אני לא יכול למצוא דימוי טוב יותר. בין כל הכוח, המהירות והעוצמה, יש טניסאי, שכל פעם שרואים אותו משחק יש הרגשה ששומעים יצירת מופת חדשה, שאף אחד עדיין לא שמע, כאילו שבכל משחק הוא ממציא את הטניס מחדש, עושה משהו שלא חשבנו שהגיוני, מכה שנראית בלתי אפשרית, דיוק שנראה שרק מכונה יכולה לייצר, וכל זה בעדינות של מלחין כשכל תזוזה שלו על המגרש וכל מכה שלו בכדור היא חלק מאותה יצירת מופת שהוא כותב ברגע זה, רק בשבילנו.

פדרר ניצח בכל תחרות אפשרית, שבר את כל השיאים, ואז שבר אותם שוב, ושוב. והנה עכשיו, כשהוא מתקרב לגיל 36 והיינו בטוחים שהוא כבר הולך ודועך, הוא מראה לנו שהוא עדיין הטוב ביותר. הוא מוכיח שוב שאין שיא שהוא לא מתכוון לשבור, שלמרות תקופה קשה הוא חזר להוביל, ושהוא מתכוון לחזור להיות מספר 1.

ראינו אותו מנצח השנה את רפאל נדאל בגמר אליפות אוסטרליה בטורניר מדהים ומרגש שגרם לקפוץ משמחה בכל משחקון שניצח, אבל בלב הרוב חשבו שהנה, הוא נתן את אקורד הסיום שלו, הגרנד סלאם האחרון. ואז בא הניצחון ב'אינדיאן וולס', ואז הגיע טורניר מיאמי, ועכשיו אנחנו בחצי גמר ווימבלדון, כשהוא עדיין לא הפסיד מערכה אחת בכל הטורניר ונראה שאין שחקן מבין השלושה שנותרו שיכול לעצור אותו.

אם פדרר ינצח בווימבלדון זאת תהיה זכייתו השמינית ובכך ישבור את השיא של כל הזמנים בטורניר. שיא שאגב, גם בו כרגע הוא מחזיק ביחד עם פיט סאמפרס (ואם רוצים לספור גם את הטורנירים שלפני ה"אופן ארה" אז גם עם וויליאם רנשו). לנו הצופים נשאר רק לשבת ולהסתכל בפלא הזה, המאסטרו של הטניס, ולצפות בסימפוניה שהוא כותב לנו עם המחבט שלו ולהתענג על כל רגע.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!