דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו באייר תשפ"ב 16.05.22
21°תל אביב
  • 16°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 16°באר שבע
  • 23°אילת
  • 22°טבריה
  • 14°צפת
  • 21°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דיור ציבורי

דיור ציבורי / ח"כ לוי אבקסיס: יש צורך בבנייה תקציבית

חברת הכנסת תקפה את התנהלות המדינה בכל הקשור לדיור הציבורי, זאת במסגרת יום הדיור הציבורי המצוין היום (ג') בכנסת | לטענתה, רק בנייה של על ידי המדינה, ועקב כך הגדלת מלאי הדירות, תוכל לפתור את המשבר העצום בתחום

הפגנה על דיור ציבורי מול משרדי עמידר, ארכיון (צילום: אורן רוזן, ויקימדיה קומונס).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

הכנסת מציינת היום (שלישי) את יום הדיור הציבורי, במסגרתו עורכות ועדות שונות דיונים בסוגיות הקשורות לנושא. בראיון שהעניקה הבוקר לכאן ב', תקפה ח"כ אורלי לוי אבקסיס (חברת כנסת יחידה, לשעבר בישראל ביתנו), הפועלת בעקביות בנושא, את התנהלות המדינה בכל הקשור הדיור הציבורי. לוי אבקסיס "משכה את השטיח" מתחת לכל "כשלי הממשלה" בתחום, וקראה להם בשמם – מדיניות מכוונת.

לשיטתה, המדינה פעלה לחיסול מלאי הדירות שבבעלות ציבורית, והרחיבה – בעלות מוקטנת – את הסיוע הכספי בשכר דירה. לדבריה, השינוי החיובי שחל במשרד השיכון, הוא "טיפה בים", וש"עדיין לא ראינו כסף חדש". מנכ"ל משרד השיכון, חגי רזניק, חלק על טענה זו, אך התחמק מתשובה לשאלה מדוע מדובר בתוספות חד פעמיות ולא בתוספת לבסיס התקציב. לטענת לוי אבקסיס, שינוי ממשי יקרה רק אם הממשלה תיזום בניה תקציבית בהיקף רחב. "זה הכי זול, כי הקרקע של המדינה, המיסוי הוא בידי המדינה והיא לא תהיה תלויה ביזמים", אמרה.

אורלי לוי-אבקסיס, ארכיון (צילום: פלאש 90 / יונתן זינדל).

טענותיה של חברת הכנסת נשענות על קרקע עובדתית יציבה. בשנת 1998 אישרה הכנסת את חוק הדיור הציבורי, אותו יזם חה"כ לשעבר רן כהן (מרצ). לחוק שני צדדים מקבילים: בצד אחד, הדיירים זכאים לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים בהנחה משמעותית, פעולה המהווה הפרטה, אך מגבילה את התועלת מההפרטה לזכאים; בצד השני, קבע החוק כי כספי מכירת הדירות יוקדשו להגדלת מערך הדיור הציבורי בעבור דיירים חדשים. במשרד האוצר לא אהבו את החוק, בלשון המעטה, ודחו את יישומו בכל כמה שנים באמצעות חוק ההסדרים.

נפילת הממשלה ב-2013 יצרה "תאונה" ביורוקרטית, וחוק הדיור הציבורי נכנס לתוקף מבלי שבאוצר יוכלו לדחות את יישומו פעם נוספת. אלא שהדירות לא המתינו לתחולת החוק. המדינה יזמה "מבצעי מכר" של הדירות לדיירים, בתנאים דומים לחוק, אך מכיוון שצעד זה בוצע בניתוק ממנו – לא הועברה התמורה מהמכירה לרכישת דירות חדשות. כך יצא שעשרות אלפי דירות שהיו בבעלות המדינה נמכרו לדייריהן, מבלי שנקנו דירות חדשות במקומן. שוק הדיור המשיך להתנהל על פי שיקולים עסקיים, והמדינה הסירה ידיה מהנושא.

מנגנון הסיוע בשכר דירה, אותו מפעיל משרד השיכון, הוא חיובי לכאורה, שכן הוא מאפשר לדיירים לבחור את הדירה ואת אזור המגורים לפי רצונם. במציאות, המנגנון כושל. הסיוע לא הדביק את קצב עליית מחירי הדיור, והפך למנגנון להגדלת הפערים החברתיים – זכאי דיור ציבורי, שאין בעבורם דירה, הופכים ל"נשאים" של כסף (סיוע בשכר דירה) מהמדינה לבעלי הדירות הפרטיים. הגדלת התקציב ל-1.6 מיליארד שקלים בשנים האחרונות, חשפה את חולשת הממשלה, שמתעקשת לא לספק דירות אלא רק לסייע מוגבל לזכאים, המתמודדים בשוק שמתחוללת בו עליית מחירים עקבית כבר עשור.

בינתיים, מלאי הדיור הציבורי הדרדר ל-40 אלף יחידות בלבד. שמירת חלקו היחסי בשוק, כפי שהיה בשנות השבעים, הייתה מחייבת בין מלאי דירות בין 240 אלף ל-300 אלף. גם מערך דירות ציבוריות בהיקף זה, חשוב לציין, יהיה נמוך בהשוואה למדינות מערביות כמו אנגליה, בה כרבע מהדירות שייכות, בצורה כזו או אחרת, לדיור הציבורי.

המהפכה הזעירה של משרד השיכון

עם כניסתו לתפקיד שר השיכון, חולל יואב גלנט מהפכה זעירה בדיור הציבורי. בתגובה לטענותיה של ח"כ לוי אסקסיס, שטח המנכ"ל החדש, חגי רזניק, את הישגי של המשרד: " נרכשו מעל אלף דירות מאז קום הממשלה, ובנוסף, 600 דירות בפריפריה אוכלסו בזכות הגמשת קריטריונים". רזניק סיפר על פיילוט של המדינה לתכנית "שכירות רוכשת" – במסגרתה תקנה תקופת שכירות ממושכת בעלות בנכס – שצפויות להשתתף בו כאלף משפחות המקבלות היום סיוע בשכר דירה, להן תינתן תוספת של 1,000-1,500 שקלים בחודש. בנוסף, סיפר רזניק על איתור של 600 דירות במסגרת תכנית "מחיר למשתכן".

מהפכה זעירה, יואב גלנט. (צילום: מרים אלסטר \ פלאש 90)

"הסיפור האמיתי של הדיור הציבורי זה הזנחה של עשרות שנים", אמר רזניק, והוסיף כי עם ירידת מלאי הדירות "מטבע הדברים הצטמצמו המשאבים". בכך אישש מנכ"ל משרד השיכון את הטענה לפיה מתנהל הדיור ציבורי בישראל לפי שיקולים כלכליים ולא לפי צרכי האזרחים. עוד הוסיף רזניק על חידוש פרויקט שיקום השכונות "שרוב הרחובות בו קרובים למקבצים של דירות של דיירי הדיור הציבורי". לדבריו, "אנחנו עושים מהפכה ואנחנו עוד ערב מהפכה".

רזניק צודק, אלא שמדובר במהפכה גדולה בגישה וקטנה מאוד בכסף. הוא הודה כי רוב התקציב לרכישת דיור נובע מכניסתו לתוקף של חוק הדיור הציבורי. מכיוון שהדירות נמכרות בהנחה גדולה, המגמה היחידה האפשרית היא המשך ירידת מלאי הדירות שמחזיקה המדינה. כל מבצעי הרכישה שנעשים באופן תוספתי הם מבצעים חד פעמיים, ניסויי כלים שיש בהם ערך – במובן של יצירת מנגנונים שידעו להתמודד עם אספקטים שונים.

עם זאת, לוי אבקסיס הדגישה את היתרונות של מדיניות שלא נוסתה בהיקף משמעותי מאז קליטת עולי בריה"מ – בנייה תקציבית (בנייה הממומנת על ידי המדינה שמקבלת את כספה בחזרה ממכירת הדירות). לדבריה, "זה יאפשר תמהיל אורבני, חלק בדיור ציבורי, חלק להשכרה לטווח ארוך וחלק לשוק החופשי". היא הביעה התנגדות לגיוס ההון עליו הוכרז. "זה שזה נעשה דרך עמידר זה גורם לבטן שלי להתהפך", אמרה.

מחאת 'פורום דיור ציבורי' בכנס עמידר להתחדשות עירונית (צילום: דבר ראשון)

לוי אבקסיס התייחסה גם לכשלים של החברה בטיפול בדיירים הקיימים, שמתועדים בדוח חדש של משרד המשפטים. על אף המצב החמור, הטיפול של עמידר בדיירים נמצא במגמת שיפור מסוימת. המנכ"ל רזניק הבטיח כי "השר גלנט הורה לנו לייצר מוקד של פניות ציבור שייתן מענה אנושי ויעסוק במיצוי זכויות. אנחנו בונים מערך שלם. ישבו בו אנשים שיהיו בקיאים בקריטריונים". רזניק אף התחייב לשפר את הפיקוח על החברות המשכנות בתחום הטיפול בתלונות דיירים. הוא ציין כי גיוס ההון של עמידר יהפוך אותה לחברה מדווחת בבורסה ויאלץ אותה להגביר את השקיפות של נתוניה הכספיים.

הבעיה המרכזית בכל התכניות של משרד השיכון, החיוביות כשלעצמן, היא סדר הגודל הקטן שלהם, לעומת הקשיים העצומים של הציבור בהשגת דיור ראוי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!