האם יולי 2017 מסמן שינוי מגמה בערך השקל? לאחר כחצי שנה של ייסוף מתמשך בערך השקל מול מטבעות החוץ, במהלכן התחזק השקל בכ-7.8%, ניכרת מאז תחילת יולי מגמת פיחות – ב3.7 עמד השער היציג על 3.49 ₪, בעוד אתמול (רביעי) עמד השער על 3.588 ש"ח. מאז תחילת החודש נמצא הדולר במגמת עלייה מול השקל, והתחזקות של כ-1.4% מאז תחילת החודש. עם זאת, מתחילת המסחר הבוקר (חמישי) החל השקל להתחזק שוב. בתחילת החודש העריך הדויטשה בנק כי ערך השקל הגיע לשיאו, והמליץ למשקיעים להימנע מחשיפה אליו.

גם שאר המטבעות שנסחרים בישראל התחזקו יחסית מאז תחילת החודש. מרבית המטבעות נמצאים מאז סוף 2016 במגמת ייסוף מול השקל, ומגמה זו התהפכה מאז תחילת חודש יולי.

במידה ואכן יתממש שינוי מגמה, מדובר בחדשות טובות בעבור התעשייה והייצוא, שסבלו הפסדים גדולים מהשקל החזק. לשינוי המגמה יש כמה גורמים משוערים: התערבות בנק ישראל והממשלה בשוק המט"ח, עסקאות אנרגיה שהושלמו בימים האחרונים והביאו להמרה משמעותית של שקלים בדולרים וכן אולי תחילתו של מומנט שלילי מצד משקיעים ספוקלטיביים.

שינוי מגמה זה מגיע לאחר כחצי שנה של רכישת מט"ח מוגברת מצד בנק ישראל. בעוד במחצית השנייה של 2016 רכש הבנק מט"ח בסך 2.615 מיליארד דולר, במחצית הראשונה של 2017 נרכשו 5.89 מיליארד דולר. בכך, "מייקר" בנק ישראל את הדולר, באמצעות הוצאה של דולרים מהשוק והפחתה בהיצע שלו.

בנק ישראל איננו מפרסם את נתוני רכישת המט"ח שלו בזמן אמת, ולכן אין לדעת אם היפוך המגמה האחרונה היא תוצאה של רכישה מוגברת. בשבוע שעבר חזרה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג על עמדתו של הבנק בנושא ייסוף השקל. "לאורך זמן, על רקע הייסוף, הביצועים של יצוא הסחורות היו חלשים בהשוואה לגידול בסחר העולמי, בעוד שיצוא השירותים עלה בקצב מהיר מזה הנגזר מהסחר העולמי בשירותים" אמרה הנגידה. פלוג חזרה והדגישה את חשיבותה של מדיניות רכישת המט"ח בשמירה על שער שקל חיובי לייצוא וציינה כי בשלושת החודשים האחרונים (אפריל-יוני), בהם רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף של כ-3 מיליארד דולר, נרשם ייסוף נומינלי אפקטיבי של אחוז אחד.

לפני כשבועיים הצהיר שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן כי המדינה החליטה להקצות 1.5 מיליארד דולר להגנה על רכש מט"ח, מעבר להתערבות של כמיליארד דולר בחודש, אותה מבצע בנק ישראל. לדבריו, הרכישה נעשית בניסיון להגן על היצואנים מהפסדים הנגרמים להם בעקבות ייסוף השקל. ייתכן כי התבצעה רכישה גדולה של מט"ח מאז תחילת חודש יולי.

הסבר נוסף עשוי להיות שוויין של עסקאות שנעשו בימים האחרונים ע"י חברות האנרגיה נאוויטס פטרוליום ותמר פטרוליום. השניים ביצעו המרה של כ-3 מיליארד שקלים לדולרים.

עם זאת, החל מהבוקר (חמישי) נרשמה התחזקות נוספת של השקל, כאשר שער הדולר בסיום המסחר אתמול עמד על 3.588 ₪, בעוד לקראת השעה 12:00 עמד השער על 3.578 ₪.

התעשיינים קוראים לפעולות נוספות

התעשיינים הביעו שביעות רצון מהפיחות בימים האחרונים. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בירך את הפעילות של המדינה למניעת ייסוף בערך השקל. "שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה, מפגינים אחריות אמיתית בתמיכתם בשינוי שערי החליפין הלא שפויים שנוצרו בישראל. היצוא התעשייתי מצוי במשבר חסר תקדים וכל ענפי התעשייה, הן ההייטק והן הייצור המתקדם, מצויים בבעיית רווחיות קשה, אשר בלי הגזמה ניתן לקבוע שמסכנת את קיומה של התעשייה הישראלית."

התחזקות במטבעות החוץ פוגעת ברווחיות התעשייה הישראלית. זאת מכיוון שמרבית התוצרת הישראלית נמכרת בחו"ל, והכנסותיהם של היצואנים מתקבלים במט"ח. ככל שעולה ערך השקל מולם, כך גוברות ההוצאות למול הכנסות היצרנים. בכדי להתמודד עם ירידה זו ברווחיותם, היצרנים עלולים לפטר עובדים, להוריד את שכרם או לסגור לחלוטין את מפעליהם.

עוד אמר ברוש כי "לאחרונה סיכמנו עם שר האוצר כי בקרוב תגובש חבילת סיוע נוספת לטווח הבינוני והארוך, אשר תבטיח את המשך צמיחת התעשייה ושמירה על כושר התחרות התעשייתי" וכי חבילה זו תבטיח את עתידה של התעשייה הישראלית.

ברוש קרא גם להחלתו של מס על השקעות מט"ח קצרות טווח הידוע בשם "מס טובין". מטרתו של מס זה הוא מניעת פעילות ספקולטיבית בשוק ההון הישראלי, התורם למגמת ייסוף השקל.