דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ה' בכסלו תשפ"ה 06.12.24
25.4°תל אביב
  • 18.2°ירושלים
  • 25.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 24.5°אשדוד
  • 23.7°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 23.4°טבריה
  • 16.6°צפת
  • 25.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מיכל האמוניה

סיכום ביניים / מיכל האמוניה: האם החלופות המוצעות הן פרי שחיתות או מקצועיות?

מרוב פרשיות שחיתות קשה לראות מדיניות ממשלה | הטענה של מבקר המדינה כי יש חשד לפלילים בפרשת האמוניה הדהימה את אנשי המשרד להגנת הסביבה השבוע | ריכוז של כל הפרטים הידועים בפרשה החדשה שמעידה, אולי, גם על האחרות

מיכל האמוניה בחיפה (צילום: פלאש90)
מיכל האמוניה בחיפה (צילום: פלאש90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

השבוע נכנסו במשרד להגנת הסביבה להלם קל, בעקבות ההאשמות החמורות בדבר ניגוד עניינים והטבת מצבה של חברת חיפה כימיקלים, לכאורה, על חשבון האינטרס הציבורי. לקראת סוף השבוע כבר גיבו במשרד את העובדים והביעו ביטחון כי בהחלטות המקצועיות לא נפל רבב. בינתיים חברת חיפה כימיקלים, שכביכול נהנתה מיחס מועדף, ממשיכה להיות מושבתת, וגם בית המשפט העליון עדיין לא אמר דברו, מה שמוסיף לערפל לפרשה.

כיצד חברה מושבתת, שעלולה אף להיסגר, מתוארת כמי שמקבלת יחס מועדף באופן בלתי חוקי? החומרים שהעביר מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה לא פורסמו, אך מספר פרטים כן הוצאו לתקשורת, כאשר אהרן הלינגר ממשרד המבקר התראיין למספר כלי תקשורת. הראיון הארוך והמשמעותי היה ב"כאן ב", בתכנית "סדר יום" בהגשת קרן נויבך (ראו למטה). הלינגר טען כי מאז 2001 כבר הוגשו 5 דו"חות של מבקר המדינה בנושא מיכל האמוניה במפרץ ואלה הולידו מעט מאוד עשייה. הוא גם חזר על ההאשמה כנגד חיפה כימיקלים על חלקה בהכשלת המכרז להקמת מפעל אמוניה בנגב, באופן שהקשה על סגירת המיכל במפרץ. ההכשלה כביכול נעשתה בדרך של סירוב החברה להתחייבות רכש עתידית, מה שגרם לאי-ודאות גדולה, למפעל העתידי ולחשש להפסדים גדולים.

הבעיה עם הטענה הזו של המבקר, היא שההימנעות של חיפה כימיקלים מלהתחייב לרכש עתידי היא חוקית לחלוטין. מבלי לדעת בוודאות, ניתן להעריך כי המבקר לא בחר לחקור את הכשלים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה שגרמו להם להוציא מכרז כושל, עם תנאים שכה קל להכשילם ובו אפילו מענק של 240 מיליון שקל ורשת ביטחון של עוד 480 מיליון שקל, לא הצליחו לגרום לאף גוף להגיש הצעה להקמת מפעל. המבקר גם לא חקר את הימנעות המדינה מהטלת פיקוח שיוזיל את מחירי הגז הטבעי, למרות שמדובר במונופול, דבר שהיה יכול להפוך ייצור מקומי של אמוניה ומוצרי המשך אחרים לכלכלי יותר.

 

הקמפיין של גרונר למען חיפה כימיקלים

הלינגר הזכיר את הפעולה הנמרצת של אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, למען חיפה כימיקלים, באופן שלכאורה מנוגד לחוק. לאחר כישלון המכרז הגיע לישראל ג'ולס טראמפ, מבעלי חיפה כימיקלים וביקש סיוע של 50% בהקמת מפעל האמוניה במקום המכרז שנכשל. מקורות בתעשייה כימית העריכו את עלות הקמת המפעל, שעל פי חיפה כימיקלים עמדה על 350 מיליון דולר, כמנופחת מאוד וככזה, גם את הסיוע הנדרש.

הנימוק של גרונר היה, שאם המדינה כבר הייתה מוכנה להשקיע 720 מיליון שקל בהקמת המפעל, הרי שניתן לתת אותם לחיפה כימיקלים. ההצעה הזו בעייתית מכל היבט שהרי המדינה הציעה במכרז סיוע ב-240 מיליון שקל, ועוד 480 רק במקרה של הפסדים ולא מראש. גרונר הציע להעניק את כל הסכום בפטור ממכרז, מה שהיה חושף את ההחלטה לתביעות של כל רוכשי ניירות המכרז שכשל, מה גם שסיוע בהיקף כזה מנוגד לחוק עידוד השקעות הון.

בנוסף לכל אלה, המהלך היה מחזק את המונופול הלא מוכרז של חיפה כימיקלים במשק האמוניה. המהלך הזה הוכשל, ככל הנראה על-ידי משרד האוצר, אבל מציג באור לא מחמיא את גרונר, אשר מטיף בכל במה לעידוד עסקים באמצעות דה-רגולציה, ובפועל מציע לרמוס חוקים, תקנות, ואת ההגיון הכלכלי. לצורך המהלך נוצרה מעין העמדת פנים ציבורית, שמנסה לגייס את מסוכנותו של מיכל האמוניה, אשר גברה בתודעה הציבורית בעקבות פרסום דו"ח קינן, למען סיוע כלכלי עצום לחברה עסקית בודדת. במילים אחרות, אם המיכל כה מסוכן, וכה חסר תחליף, מותר כביכול לשלם הון עתק לחברה שיצרה את הסיכון, על מנת שתבנה לו חלופה בלתי מסוכנת. המהלך הכושל מתהפך גם על חיפה כימיקלים עצמה שמצטיירת כמי שניסתה "לעשות סיבוב" על המדינה, ומאז זוכה ליחס נוקשה.

האם המנכ"ל דנציגר פעל בניגוד עניינים ?

נגד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, נטען כי הסדר ניגוד העניינים שלו אוסר עליו לפעול למען כי"ל, אשר הוא מיודד עם אחד מבכיריה. בהודעת המשרד להגנת הסביבה מיום חמישי האחרון, נכתב ש"העיסוק בנושא האמוניה הוא כללי מטיבו ובעל השלכות רוחב כלליות, ומונע משיקולי מדיניות רחבים – כאשר הנמענת הרגולטורית העיקרית והישירה של תהליך האסדרה היא חברת חיפה כימיקלים בע״מ, שעמה אין למנכ"ל כל ניגוד עיניינים".

זו טענה קלושה מכיוון שכל פעולה במשק האמוניה משפיעה ישירות על כי"ל הרוכשת כמעט את כל האמוניה שחיפה כימיקלים לא צורכת. מקביל, כי"ל מספקת לחיפה כימיקלים אשלג בכמות נכבדת וכל מה שמשבית או מפעיל את חיפה כימיקלים , משפיע בעקיפין על כי"ל. לא יהיה קל להראות כיצד המשרד פעל להעדפת כי"ל, או חיפה כימיקלים, שכן השבתת מיכל האמוניה, שבה לקח המשרד חלק, פגעה בשתי החברות במקביל. היחידים שעשויים להרוויח מהשבתת חיפה כימיקלים הם האחים עופר, המחזיקים, במקביל לכי"ל, גם בבז"ן, ותובעים מחיפה כימיקלים לפנות את המפעל הצפוני ולהשיב את קרקעותיו לבז"ן – חברה נוספת שכאמור בבעלותם. הסכסוך המשפטי בין בז"ן לחיפה כימיקלים צפוי להימשך עוד זמן רב.

בינתיים, דנציגר מואשם בכך שלא התייעץ עם היועצת המשפטית של המשרד, כדי לבחון האם הוא בניגוד עניינים – עבירה טכנית קלה יחסית, וגם בעבירה חמורה יותר והיא האופן בו בחר המשרד לדרג את החלופות למיכל האמוניה שנעשה בהתאם לאינטרסים של חיפה כימיקלים, תוך מידור עובדים בדרג המקצועי של המשרד להגנת הסביבה. מדובר, ככל הנראה, בשלמה כץ, מנהל מחוז צפון במשרד. דירוג החלופות הולם באופן חשוד את עלויות ההפעלה של חיפה כימיקלים, כפי שהוצגו בבית המשפט בדו"ח שנכתב בעבורם על-ידי בכיר לשעבר במשרד האוצר, ירום אריאב. למעשה היו שני דירוגים. בדירוג הראשון, כל החלופות הוערכו באופן אבסורדי כמסוכנות יותר ממיכל האמוניה הקיים, שכבר הוכרז כמסוכן מדי מכדי להמשיך לפעול, גם על ידי המשרד להגנת הסביבה.

השוואה בין החלופות למיכל האמוניה ועמדת הממשלה העדכנית (גרפיקה: אידאה. נתונים: דו״ח אריאב, תצהיר המשרד להגנת הסביבה לביהמ״ש)
השוואה בין החלופות למיכל האמוניה ועמדת הממשלה העדכנית (גרפיקה: אידאה. נתונים: דו״ח אריאב, תצהיר המשרד להגנת הסביבה לביהמ״ש)

לאחר עבודה נוספת, במקביל לכך שבחיפה כימיקלים התחילו להעריך שיש סיכוי רב שהמיכל עתיד להיסגר בקרוב ובאופן סופי, הוצג דירוג חדש, בו חלופת "המיכל הצף" – שיטה חסרת תקדים ברמה עולמית – הוכרזה כבטוחה ביותר, וגם כזולה ביותר לחיפה כימיקלים, ואילו המיכלים הקטנים – האיזוטנקים הוכרזו כמסוכנים יותר, למרות שעד היום לא נפרץ מיכל כזה והם מכילים 12.5 טון אמוניה בלבד, לעומת 2,500 טון באנייה. למרות ההתאמה החשודה הזו, למשרד יש דו"ח מקצועי שנכתב על-ידי מומחה להערכת סיכונים – ד"ר אלי שטרן, ובו הסברים מפורטים מדוע אנייה בנמל הקישון פחות מסוכנת, בגין ריחוק גדול יותר מריכוזי אוכלוסייה. העובדה שמדובר בפתרון חסר תקדים הוצגה בדו"ח כ"פריצת דרך עולמית" בתחום ניהול הסיכונים.

הדברים כנראה מוגזמים, ומבוססים על נתונים מקריים של חישובי מרחקים שלא תקפים במקומות אחרים בעולם, בהם מקובל שמפעל צמוד למיכל, ולא לאנייה. יתרה מכך – חלק מהחישובים מבוססים על מידע שהעבירה חיפה כימיקלים ולא ברור האם נבדק לעומק. כך למשל – האם קיימת יכולת של חיפה כימיקלים לקלוט מיכלי איזוטנקים בהתאם לתקנות פיקוד העורף לאחסון חומרים מסוכנים – שיגדילו את כושר האחסון של המפעל הצפוני. מיכלים אלו יאפשרו לצמצם את ימי העגינה של האנייה ולהקטין משמעותית את הסיכון הנובע מהמיכל הגדול שבאנייה.

הדו"ח המקצועי צפוי לשמש כהגנה כנגד הטענות ששדרוג החלופות של המשרד נועד להיטיב עם חיפה כימיקלים. כל הדו"חות שטענו אחרת לא נעשו על-ידי המשרד ולא גובו במודל ברור של חישובי הערכת סיכונים כמו דו"ח שטרן. בדו"ח קינן המחמיר מאוד, לדוגמא, נעשה שימוש בתוכנה בעלת מודל חישובי פחות גמיש, שנכתבה למטרת מיקום בטיחותי של כוחות חירום ולא בדיוק למטרת חישובי ניהול סיכונים.

השרים מגבים את המנכ"ל ושאר הדרג המקצועי

השר להגנת הסביבה זאב אלקין (הליכוד) הודיע שהוא מגבה את כלל עובדי המשרד. לדבריו, "הם עובדי מדינה מסורים ומקצועיים, מהטובים ביותר שאני מכיר בשירות המדינה. אם למישהו יש טענות לגבי החלטות שקיבל המשרד בנושא האמוניה, אני מבקש להפנות אותן לא לעובדי המשרד אלא אליי, שכשר נושא באחריות מיניסטריאלית כוללת לעבודת המשרד. אני דוחה מכל וכל את ניסיון להטיל דופי במשרד להגנת הסביבה ועובדיו, ואני גאה בכך שדווקא במשמרת שלנו הבאנו סופסוף לסגירה של מיכל האמוניה בחיפה שסיכן את הציבור". סגנו ירון מזוז (הליכוד) הודיע בתחילה ש"מי שידו מוטה או נגועה באינטרסים, לא יישאר כאן, גם אם מדובר במנכ"ל המשרד", אך ביום חמישי יישר קו עם אלקין, ומסר כי: "ברצוני להבהיר כי אני נותן גיבוי מלא לכלל עובדי המשרד להגנת הסביבה, שעושים עבודתם נאמנה".

מיכל האמוניה ליד חיפה (צילום: ארז רביב)
מיכל האמוניה ליד חיפה (צילום: ארז רביב)

ההמתנה מתארכת

איש אינו יודע מתי בית המשפט העליון יאמר את דברו והוא שותק כבר זמן רב. בהחלטתו האחרונה הודיע כי הוא מצפה לריקון מיכל האמוניה ב-31 ביולי. בהודעות העוקבות שקיבל מהמדינה ומחיפה כימיקלים נטען כי הן מעולם לא הציעו שיטת ריקון בטיחותית שיכולה לעמוד בתאריך זה, ומצפים לריקון מלא רק בינואר 2018. החברה הוציאה את עובדיה לחופשה כפויה של שבועיים, שיחסכו לה חלק מתשלומי השכר, אותם היא משלמת מאז אפריל, כאשר העובדים מתייצבים לעבודה אך לא יכולים לייצר דשנים ללא אספקת האמוניה. ככל שטענות מבקר המדינה יובילו לבדיקות נוספות ואולי אף לחקירה פלילית, היכולת הרגולטורית לאשר לחיפה כימיקלים חזרה לפעולה נראית קטנה יותר. הדבר גם פוגע בהונם של בעלי החברה, האחים אדי וג'ולס טראמפ, וגם מגדיל את המתח הרב בו ממילא שרויים העובדים.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!