ראש המנגנונים הפלשתינים, מאג׳ד פראג׳, אישר אתמול (ראשון) ל"ישראל היום" כי מלשכת אבו מאזן ברמאללה הועברה הנחייה מפורשת לכל ראשי המנגנונים הפלשתינים לעצור את שיתוף הפעולה עם מערכת הביטחון של ישראל, וזאת בהמשך לאיומו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, מיום שישי האחרון, להקפאת המגעים בין הרשות לישראל, בתגובה להחלטת הקבינט ומשטרת ישראל שלא להסיר את גלאי המתכות מכניסות המתפללים המוסלמים להר הבית.

גלאי מתכות בהר הבית. (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).

שר הביטחון אביגדור ליברמן, התייחס להחלטת אבו מאזן בראיון לאתר Ynet ואמר כי "מדובר לפי שעה בהנחיה גורפת. זו החלטה שלהם. זה לא שהתיאום הביטחוני זה צורך ישראלי. לפני הצרכים שלנו זה צורך של הפלסטינים ולכן אם הם ירצו הם ימשיכו, אם לא ירצו לא ימשיכו בתיאום, זו החלטה שלהם."

"התיאום הביטחוני, כונה ע"י אבו מאזן בכמה הזדמנויות כקדוש" הסביר ל'דבר ראשון' ד"ר עידו זלקוביץ, ראש חטיבת לימודי המזה"ת במכללה האקדמית עמק יזרעאל ועמית מדיניות במכון מתווים. זלקוביץ הוסיף כי על אף דרישות חוזרות מהרחוב הפלסטיני להפסיק את התיאום הבטחוני, אבו מאזן כבר הבהיר בעבר כי הנושא מחוץ לתחום.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מה כולל התיאום הבטחוני הפלסטיני? האם הוא רק אינטרס פלסטיני כפי שמציג שר הביטחון את העניין?
"התיאום נועד לספק ביטחון והגנה לשתי האוכלוסיות הישראלית והפלסטינית. התיאום הבטחוני כולל החלפת מודיעין בין שני הצדדים ותיאום הפעילות של הכוחות הצבאיים" הסביר זלקוביץ והוסיף כדוגמה את הניסיון לשמור שהצד הפלסטיני לא יפגע כשצה"ל יוזם פעילות בשטחי A. "בד"כ ישראל לא פועלת בשטחי A אלא אם יש מידע מוצק נקודתי שמחייב לפעול. במידה והיא נכנסת או עוברת בצורה כזו או אחרת בשטחי A אז הכוחות הפלסטינים מתכנסים בבסיסים ובעמדות ולא מפריעים לפעול. בנוסף, יש החלפה של מידע מודיעיני בין הצדדים. גם אם ישראל מחליטה שלא לפעול בשטחי A יש לרשות אינטרס לפעול נגד תשתיות טרור של החמאס שמאיימת על הרש"פ. במקומות בהם ישראל לא יכולה לפעול אז הרשות כן יכולה לפעול."

ביחס לשטחי B ו-C, בהם האחריות הביטחונית המלאה היא של ישראל, אין צורך בתיאום פעילות צה"ל כיוון שאין בהם נוכחות ביטחונית פלסטינית. יחד עם זאת, לדברי זלקוביץ נעשה תיאום שקט מכיוון "שלשירותי הביטחון הפלסטינים יש אחיזה מודיעינית רחבה ועמוקה וישנו אינטרס לתיאום ביטחוני בכל הקשור להשגת ביטחון לאוכלוסיות האזרחיות ושמירה על יציבות. זה נעשה בעיקר ע"י החלפה של מידע מודיעיני לסקל פעילות טרור שמטרתה ליצור אי יציבות אזורית. גם אם הפלסטינים מעוניינים להעביר כוח משטח A רמאללה לשטח A ג'נין הם צריכים להעביר באזורים בשליטה ישראלית ואז כמובן מתאמים את חופש התנועה והמעבר, כך ששני הצדדים חייבים להמשיך ולתאם את הפעילות על מנת למקסם את היכולות של המערכות הביטחוניות סביב המטרה העיקרית והיא שמירה על יציבות ושקט בגדה המערבית."

ד"ר עידו זלקוביץ (התמונה באדיבות המצולם).

האם ניתן לצפות שינוי במדיניות עבאס והאם על ישראל לחשוש מהפסקה ממשית בתיאום הבטחוני?
"במידה ותהיה הפסקה של התיאום, זו תהיה למעשה הסלמה מדינית פלסטינית וחציית קו שאבו מאזן לא עבר אותו. ההכרזה על הפסקת התיאום יש בה ללמד שכרגע אבו מאזן נענה לראשונה לדרישות עממיות מהרחוב והוא עושה זאת ללא ברירה. יש לתפוס את המאבק על הר הבית בקונטקסט הפלסטיני, יש מאבק בין חמאס לפתח. בשבוע שעבר הפתח הכריז על יום זעם וגם החמאס הכריז על יום משלו. אבו מאזן לא יכול להתעלם מהמגמות ברחוב הפלסטיני וכדי להראות שהמאבק והפגיעה באל-אקצה לא עוברת לסדר היום הוא חייב לצאת בהצהרה כוללת ומדיניות נוקשה כלפי ישראל. הקפאת יחסים כוללת היא אחד הקלפים האחרונים. היא כוללת את התיאום הבטחוני.

"מעצם העובדה שאבו מאזן מדבר על הקפאה וקווי פעולה בעלי מתאר זמני הוא מאותת לישראלים שהוא לא מעוניין לשבור כלים. הוא מבין ששבירת הכלים יכולה להביא להסלמה לא רצויה. מצד שני כמנהיג הרשות ואשף הוא לא יכול להפקיר את הרחוב לחמאס והוא מראה כי הוא נוקט במדיניות פטריוטית. כרגע הרחוב הפלסטיני מגויס למשבר הר הבית והוא קרא גם לחמאס. ישראל היא גורם שנכנס למאבק הפנים פלסטיני. המדיניות והצהרות אבו מאזן כלפי ישראל והר הבית נועדו לספק את דעת הקהל ברחוב הפלסטיני על רקע משבר פתח וחמאס. הר הבית למעשה הוא זירת התגוששות בין התנועות."

בכיר פלסטיני שנשאר בעילום שם אישר את דברי זלקוביץ ואמר בראיון ל-Ynet כי הוא לא צופה שהתיאום הביטחוני עם ישראל יפסק. "המצב בגדה על סף פיצוץ, ואבו מאזן דיבר פנימה לתוך החברה הפלסטינית כדי לשחרר קיטור. יש הסתה פרועה בימים האחרונים נגד הרשות הפלסטינית בצורה חריגה מאוד ולא רגילה. אבו מאזן היה חייב להרגיע את הציבור הפלסטיני כי אנשים כבר מדברים בחופשיות ברחובות נגדו ונגד הרשות הפלסטינית. ישראל חייבת להרגיע את המצב על ידי הורדת המגנומטרים משערי אל-אקצה".

יחד עם הערכותיו של זלקוביץ כי התיאום הבטחוני לא יפסק, לא ברור באיזו דרך וכיצד יגיע הרחוב הפלסטיני לרגיעה בעוד הוא מהווה זירת התנגשות פנים פלסטינית, כלל ערבית וגם בין דורית. "לצד ההצהרות הפומביות הצורמות לאוזן ישנם מגעים מאחורי הקלעים העוסקים בחיפוש פתרון במטרה לרדת מהעץ בין ישראל, הווקף, הרשות הפלסטינית וירדן. יחד עם זאת חשוב לזכור שמי שמוביל את הרחוב זה הדור הצעיר. הוא זה שיקבע בסופו של יום עד לאיזה גובה יעלו הלהבות, והריבון המדינתי, בסופו של יום, צריך להתמודד עם שחקנים לא מדינתיים כמו תנועת החמאס בגדה או התנועה האיסלמית הפלג הצפוני, שעושים שימוש בתקשורת, שלשלטון הריבוני אין עליה פיקוח. באמצעות הרשתות החברתיות כוח ההשפעה שלהן גובר על השלטון המדינתי. לחמאס אין אחיזה ריבונית בשטח וגם לא לתנועה האיסלאמית לכן המאבק במזרח העיר ובמחנות הפליטים מבחינה גיאוגרפית זו הזירה הנכונה לגילום מאבק בעל ערכים דתיים וגם לאומיים. עברו הימים שרק השלטון המדינתי קובע מי יצא לרחוב. לחברה האזרחית יש יכולות וכוח משלה. כמו שלשלטון המדינתי יש אינטרס להוריד את גובה הלהבות, לשחקנים הלא מדינתיים, וגורמים חוץ אזורים כמו קטאר וטורקיה יש אינטרס להגבירן. באמצעות התקשורת והרשתות הן מנהלות את המאבק ומסירים מעצמם כל אחריות פוליטית."