2017 צפויה להיות שנת שיא בתיירות הנכנסת, זאת לאחר שבמחצית הראשונה של השנה נרשמו 11.2 מליון לינות במלונות ישראל, עליה של 12% לעומת השנה שעברה. המלונאים מרוצים מהמספרים ומקווים לחצות את רף שלושה מליון התיירים בסוף השנה, אך חוששים שהתסריט של לפני שלוש שנים יחזור על עצמו. בשנת 2014  נרשמה מחצי שנה ראשונה מוצלחת מאוד, שנקטעה ביולי עם פתיחת מבצע צוק איתן.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול (שני), במחצית הראשונה של 2017 נרשמו כ-5.3 מליון לינות של תיירים וכ-5.9 מליון לינות של ישראלים במלונות. בעוד שמספר הלינות של ישראלים שומר על רמה יציבה יחסית, ואף רושם ירידות קלות לעומת שנים קודמות, התיירות הנכנסת לישראל רשמה עליה של 27% במספר הלינות לעומת חצי השנה הראשונה של 2015 ושל 2016.

ענף התיירות הנכנסת לישראל מגלגל קרוב לעשרים מיליארד שקלים בשנה, כשתייר ממוצע שוהה בארץ שמונה ימים ומשאיר בישראל כ-1,800 דולרים. עם זאת, לשקל החזק יש השפעה קריטית על הרווחיות של הענף.

פנינה בן דוד, כלכלנית התאחדות המלונות, מסבירה את משמעויות הנתונים, "הגידול היפה במספר הלינות, לא נראה בגידול בפדיון של המלונות. הירידה בשער הדולר שוחקת מאוד את הרווחיות של המלונות בישראל. אנחנו מוכרים את החבילות לתיירים בחו"ל בדולרים, את ההוצאות אנחנו מבצעים בישראל בשקלים. כשהשקל חזק, אנחנו מקבלים פחות ומוציאים יותר".

איך אתם רואים את ההשפעה של המצב הביטחוני על כניסת התיירים? לאירועי השבוע האחרון תהיה השפעה?
"אנחנו מנסים להיות אופטימיים. אם המתיחות של השבוע האחרון תירגע בימים הקרובים, אנחנו לא צופים השפעה משמעותית ברמה השנתית. אבל אם העסק ימשיך להתחמם, אנחנו חוששים שנראה תסריט דומה לזה שהיה ב 2014."

איך אתם מסבירים את העלייה במספר התיירים הנכנסים?
"התנאי הבסיסי הוא שקט ביטחוני. אפשר ממש להסתכל על הנתונים לאורך עשרים השנים האחרונות, ולראות איך הם מגיבים לכל מבצע צבאי או אינתיפאדה. החודשים האחרונים, בהם נהננו משקט ביטחוני איפשרו למספרים להתפתח. מעבר לזה מדיניות השמים הפתוחים, שהגדילה את מספר הטיסות הישירות לישראל ובמיוחד את טיסות הלאו קוסט, ובנוסף תקציב השיווק של משרד התיירות שגדל באופן משמעותי".

מהם האתגרים של התיירות בישראל?
"לכל אזור תיירות יש אתגרים משלו. ירושלים, שמחזיקה את מספר הלינות הגבוה ביותר (כ-2.1 מליון לינות במחצית הראשונה של 2017 ע.כ.) היא הברומטר הראשון למצב הביטחוני. היא נפגעת ראשונה וההתאוששות שלה היא ארוכה יחסית. המלונות של תל אביב (כ-1.6 מליון לינות בחצי שנה) סובלים מההתפתחות של ה AirB&B. על פי ההערכות שלנו, בשלוש השנים האחרונות מספר הדירות שמושכרות בשיטה הזו שילש את עצמו. אנחנו מדברים היום על כ-10,000 דירות כאלו לעומת כ-7,000 חדרי מלון. מדובר בשוק בלי רגולציה ופיקוח, שלא משלם מיסים כמו בית מלון, ושאין לו מחויבויות ארוכות טווח. כשיש מצב ביטחוני מתוח בעלי המלונות סופגים הפסדים בזמן שבעלי הדירות הללו חוזרים לשוק הדיור להשכרה".

בהתאחדות המלונות של תל אביב מדברים על ה-AirB&B כמכה של ממש ומאשימים בין היתר את הרגולטורים, שלא פועלים נגד התופעה כמו במדינות מערב אירופה. שם כתוצאה מעליית מחירי השכירות במרכזי הערים, החלו לפעול לפיקוח על דירות AirB&B בשיטות שונות, במטרה להגביל את הייתרון היחסי שיש להם על המלונאות הממוסדת.

"אם מסתכלים על אילת (384 אלף לינות בחצי השנה האחרונה) ניתן לראות שהעיר תלוי כמעט לחלוטין בתיירות הפנים, שמהווה כ-87% מהלינות בעיר. השקל החזק והשמים הפתוחים, ייצרו לישראלים אופציות אחרות שאילת מתקשה להתחרות בהן".

ומה התסריט הטוב של התיירות בישראל?
אם השקל יחלש מעט, והמצב הביטחוני יחזור להיות רגוע, אנחנו מקווים לחצות את רף 3 מליון התיירים בשנה. מאי ואוקטובר הם החודשים החזקים בתיירות הנכנסת לישראל. בחודשים האלה התיירים מאירופה מחפשים מקום חם לנפוש בו. אוקטובר טוב יכול למשוך למעלה גם את נובמבר ודצמבר. לתפיסתנו ישראל יכולה לקבל עד חמישה מליון תיירים בשנה. מעבר לזה יידרש שדרוג משמעותי של התשתיות. חדרי מלון אפשר לבנות הבעיה תהיה בעיקר ביכולת  התפוסה של מוקדי התיירות המרכזיים, המקומות הקדושים וכו'.