הכנסת הגישה אתמול (שני) את תגובתה לעתירות בעניין פיצול תאגיד השידור הציבורי. בתגובה שהוגשה באמצעות היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, ועו"ד אביטל סומפולינסקי, טוענת הכנסת כי התיקון לחוק השידור הציבורי הישראלי שהעביר את הפקת שידורי החדשות והאקטואליה מתאגיד השידור הציבורי לתאגיד ציבורי חדש – תאגיד החדשות, אינו פוגע בזכויות יסוד חוקתיות ועל כן אין מקום לביטולו.
ביום עלייתו של תאגיד השידור הציבורי כאן לאוויר, התכנס בג"ץ לדון בעתירות שהוגשו נגד התיקון בחוק התאגיד, לפיו תפוצל חטיבת חדשות מהתאגיד ותקום כתאגיד נפרד. תיקון זה, שהיה פשרה בין שר האוצר משה כחלון לראש הממשלה בנימין נתניהו, ספג ביקורת קשה סביב הטענה שמדובר בניסיון פוליטי להרחיק את מנהלי התאגיד, גיל עומר ואלדד קובלנץ, מחטיבת האקטואליה המהווה את ליבת הפעילות של התאגיד, וכי הדבר פוגע בחופש העיתונאי של התאגיד ושל עובדיו. בדיון זה עיכב בג"ץ את פיצול התאגיד והורה למדינה להשיב על הטענות.
במסגרת התגובה טוענת הכנסת, בין היתר, כי הטענות על פגיעה בחופש הביטוי "מתייחסות בעיקר לאווירה התקשורתית-פוליטית שקדמה להליך חקיקת התיקון ולא להסדר עצמו שהתקבל בסופו של יום בכנסת". על פי העתירה "טענה חוקתית נגד חקיקה ראשית חייבת לנבוע מהוראות החוק עצמו והיא אינה יכולה להתבסס על הערכות פוליטיות, והתבטאויות בתקשורת שקדמו להליך החקיקה", וכן שבחינה לגופו של התיקון מראה כי אינו פוגע בחופש הביטוי. עוד נטען בעתירה כי "התיקון לא רק משמר את העצמאות של תאגיד החדשות, אלא גם את העצמאות של עובדי התאגיד, ובפרט העיתונאים, לרבות בתקופת המעבר שבה מועצת תאגיד החדשות והמנכ"ל הקבוע טרם מונו".
בנוגע לטענה לפיה החוק פוגע בחופש העיסוק של העיתונאים המועסקים בתאגיד והתאגדו במסגרת ארגון העיתונאים בהסתדרות, נטען בעתירה "כי התיקון אף אינו קובע כל הוראה הפוגעת בזכות החוקתית להתארגנות בארגון עובדים. התיקון אינו מתערב בהסכם קיבוצי קיים ואינו מונע באופן כלשהו מארגון העיתונאים לייצג את העיתונאים גם בתאגיד החדשות ולנהל בשמם משא ומתן לשם עריכת הסכם קיבוצי".
עוד טוענת הכנסת כי "בעתירות אלה מתחדד הפער בין ביקורת ציבורית ופוליטית על מהלך חקיקה ועל מניעיו לבין גבולות השיח המשפטי-חוקתי". כך, מוסבר כי אין זה המקרה היחידי בו הכנסת משנה תפיסה תוך פרק זמן קצר, "אך במקרה שלפנינו יתכן כי נוכח המאטריה שבה אנו עוסקים – שוק התקשורת והמעורבות של גורמים בכירים במערכת הפוליטית בתיקון מס' 8, העיסוק הציבורי, העניין התקשורתי והביקורת שנלוותה לעצם שינוי החקיקה היו בעוצמה רבה במיוחד. אך דווקא במקרים אלה עלינו להיזהר מגלישת המשפט החוקתי והסעדים המיוחדים שניתנים במסגרתו לזירות לא לו. בסופו של יום 'האנליזה של החוק ולא הפסיכואנליזה של המחוקק' הם העומדים למבחנו של בית המשפט". עוד מוסיפים, "כידוע, המשפט החוקתי לא עוסק בתבונתו של החוק או ביעילותו, אלא בשאלה האם הוא פוגע בזכויות יסוד המעוגנות בחוקי היסוד או בעקרונות יסוד של השיטה. עמדת הכנסת היא שבחינת הוראות תיקון מס' 8, מעלה כי הן אינן פוגעות בזכויות יסוד או בעקרונות היסוד של השיטה".
