צוות מיוחד, שיורכב מחברי ועדת הכספים יבחן את שיטת שיווי השימוש ברכב ממקום העבודה לצורכי מיסוי, כך הוחלט אתמול (רביעי) בישיבת הוועדה. "אני רוצה תשובה לטכנאי, שנוסע ברכב שבו יש צינורות, והרכב הוא רכב יד שנייה או שלישית, אך מחייבים אותו, כאילו היה זה רכב יד ראשונה וכאילו הוא נועד לנסיעות פרטיות" אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). גפני עצמו יעמוד ברשות הצוות, שיכלול שני חברי כנסת מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה, ולישיבותיו יוזמנו גם נציגי ציבור.
"עניין הדיון איננו שווי השימוש עבור חברי כנסת המקבלים רכבי ליסינג וכן לא על עובדים ונהגים שלא נוסעים בשבת" אמר גפני בפתח הישיבה, "אחרת ברשות המסים אוהבים להדביק לנושא כותרות של חברי כנסת – ובכך להסיט את הדיון מהעניין העקרוני שנוגע למאות אלפי אזרחים". גפני ביקש להבהיר שנושא הדיון הם אותם בעלי מקצוע המשתמשים ברכב לצורכי עבודה, אך לא מוכרים כך על ידי רשות המסים.
"שווי שימוש ברכב" הוא הדרך בה בחרה המדינה למסות עובדים על קבלת קבלת כלי רכב ממקום העבודה. כך, מחזיר העובד למדינה, כביכול, את הכסף שהייתה מקבלת ממנו לו היה מחזיק מכונית בבעלותו. החל משנת 2009, נקבע שווי השימוש על 2.48% משוויה של המכונית על פי המחירון. אחוז זה מצטרף לשכר הברוטו של העובד, כמו כל רכיב שכר אחר החייב במס.
לטענת ארגוני העצמאים, רשות המסים לא מבחינה, בין כלי רכב המשמשים את העובדים בעבודתם, אלו המשמשים להגעתם לעבודה, ואלו המשמשים לשימוש פרטי. כך יוצא, שעובדים שרכבם הוא חלק בלתי נפרד מעבודתם, ולא מדובר עבורם בהטבה, מחויבים במס כמו שאלו המשתמשים ברכב בעיקר לנסיעות פרטיות.
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), אמר כי "נושא שווי המס הפך להיות, מבחינת רשות המיסים והאוצר, משהו פיסקאלי, יכולת קלה לגבות מס בלי שום קשר אם זה מס אמת או לא". לדבריו, "עצמאי שרכבו משמש אותו רק לעבודה, כמו טכנאי מזגנים, כולו מלא צינורות בלוני גז וכלי עבודה, רכב שלא יכול לשמש את המשפחה, ואשתו מחזיקה רכב פרטי, עדיין הרכב לא מוכר לו כרכב לצרכי עבודה בלבד. זה פוגע, בוודאי, בעוסקי הצווארון הכחול, אך גם מי שכל עבודתו לעשות הלוך חזור עם רכבו. מצד שני, אם יקנה רכב מסחרי גדול ויוקרתי, זולל דלק ומזהם בגודל מטורף, זה דווקא יוכר לו. זה הפך להיות אבסורדי, כי גם מתייחסים לערך הרכב כאילו היה חדש".
נשיא לשכת העצמאים בישראל (לה"ב), רועי כהן, אמר במהלך הדיון כי "יש אטימות לתיקון של עיוות, שכולם יודעים שאנחנו צודקים. זה מאבק צודק למיסוי ראוי והוגן. יש לשנות כיוון לעידוד עצמאיים. אף אחד לא ירצה לנסוע נסיעות פרטיות ברכב של מדביר עם חומרי הדברה".
נציג התאחדות התעשיינים בדיון, משה אמור, אמר כי "יש מערכות ניטור שמפשטות את העניין הזה, ומאפשרות לדעת מתי נסיעה היא פרטית ומתי היא עסקית, וצריך להשתמש בהן". גם נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, דיבר על על הטכנולוגיה המאפשרת למדוד נסיעות פרטיות, שלדבריו, מאפשרות, "הגיע למיסוי אמיתי ומדוייק".
מי שהביע התנגדות לשימוש באותן מערכות ניטור היה נציג רשות המיסים, בועז סופר, שכמד שראש מוות של הרשות לבחינת הסוגיה. "מדובר בחישוב נורמטיבי, ולכן לא נדרשת מערכת שבוחנת אם השימוש פרטי או עסקי" טען סופר, "נסיעה מהבית למקום העבודה היא נסיעה פרטית גם לגבי שכירים. יש מקרים – כמו הוגדרו רכבי אשכול (רכבים להסעת תיירים, נ.צ.כ.), מורי הנהיגה, ונהגי המוניות – שכבר נתנו להם מענה, כלומר מענה חלקי ומסודר. במקרים אחרים הרכב משמש שימוש נורמטיבי. אי אפשר לפתור כל בעיה, אבל פתרנו 80% מהבעיות ".
גם מנהלת תחום מפקח ארצי ברשות המיסים, נטליה מירנצ'וב הבהירה כי הם "מתנגדים בתוקף לכל המכשירים למדידה פרטנית ומה שעומד זה הצהרה עצמית ואין לנו דרך לעקוב אחרי זה, יש אלפי נסיעות. זה לא ישים".
בסיכום הישיבה הודיע ח"כ גפני, כאמור, על הקצת צוות בראשותו לבדיקת הנושא. "אני מרגיש שמתחיל מרד ציבורי בעניין הזה, יש זמן שאנשי ציבור צריכים לעשות חשיבה מחדש ואנחנו נושאים באחריות" אמר גפני, "אנשי רשות המיסים הם אנשי מקצוע ועושים עבודה טובה ויש גבייה גבוהה, אך צריך לבחון את הנושא. יתכן שנגיע למסקנה שנדרש שינוי דרמטי, או שהמצב נכון ואולי נדרש שינוי פרטני. ההחלטה תהיה כללית, האם יש קבוצות באוכלוסייה שאין להם הנעה פרטית מהרכב וגובים מהם שווי שימוש וכיצד מתרגמים את זה באופן מעשי".
