בתום אשמורת שלישית
הכל מתחיל מבראשית.
השמש שורכת נעליה
ומתחילה לצעוד
בהנחיית ברקוד.
אין לה אלוהים,
מסביבה צבא כוכבים
במופע אור וקול,
וכשהיא עוברת
כולם ניצמדים לשול.
מאדים מסמיק ומתעקש
לשחק באש.
נוגה,
מביע דאגה
משלטון יחיד
מאיים ומפחיד,
ונמלא בתוגה.
שבתאי,
בצוות הווי
מריע ומוחא כף
כעלה נידף.
וצדק,
נטול שיוויון
מניח על כפות המאזניים
שנים אלפיים,
וכולם חוזים בחיזיון
איך הן יורדות לטימיון.
ומקהלת צבא השמיים
וכוכבי הלכת
בהכנעה ובשקט,
מלווים אותה
שנה אחר שנה
נסתר מעיני השכינה,
ברוב הוד והדר
מתחת לרדאר
אל עבר השקיעה,
זעקי ארץ אהובה.