אלימות שהפגינו, בשנה שעברה, שוטרי מג"ב כלפי משתתפי אירוע הגאווה בבאר שבע, שנערך ללא אישור משטרתי, הביאה ליוזמה שמטרתה קידום ההבנה בין הקהילה הלהטבי"ת לכוחות שמאבטחים את אירועי הגאווה השונים ברחבי הארץ. את המהלך הובילו מספר ארגוני להט"ב – ביניהם האגודה למען הלהט"ב, חוש"ן (מרכז החינוך וההסברה של קהילת הלהט"ב בישראל) ומרכז ניר כץ למאבק בלהט"בופוביה.
"מג"ב הפגינו רצון גדול מאוד להכשיר את הלוחמים בנושאי הקהילה הגאה" סיפר לדבר ראשון מיקי זאידל, מנחה בארגון חוש"ן, "זכינו לשיתוף פעולה מלא מצד כל המפקדים, ויחד איתם בנינו מערך חינוכי".
זאידל הוסיף כי כל מפגש נפתח ונסגר על ידי מפקד הפלוגה, שמציג את הפרספקטיבה הפיקודית. "הוא נותן את הצד של המפקד ומדבר על ערכים כמו 'שיטור שיוויוני' ו'שיטור הוגן'", סיפר.
את המפגש שהעביר בעצמו, לפני מספר חודשים, עם שוטרי מג"ב בבאר שבע, תיאר כחוויה מתקנת. "המפגש הסתיים במחיאות כפיים של כל המשתתפים והמשתתפות, רוב מי שהגיש את המשוב בסוף המפגש היו גברים וכל המשובים היו חיוביים" סיפר, "יש המון סטיגמות גם כלפי אנשי מג"ב, והעליתי את זה איתם. לפני הפעילות הזהירו אותי שיהיה קשה במיוחד, אבל בפועל פגשתי חמישים לוחמים ולוחמות, רגישים, מתעניינים ומכבדים".
זאידל מודע לעובדה שכוחות הביטחון נתפסים אצל להט"בים רבים כאיום – תוצאה של אלימות שהופנתה כלפיהם, "יש המון משקעי עבר והווה, לא מעט להט"בים, טרנסים, וחברי קהילה שנמצאים במעגל הזנות, ועוד אוכלוסיות שחשו את נחת ידם של מג"ב ושוטרים מרגישים הרבה חוסר אמון כלפי גורמי החוק". עם זאת, הוא מקווה כי "אם נצליח לשנות את התפיסות שלהם (כוחות הביטחון, מ.ר.) אולי יהיה שינוי. אולי הקהילה תביע יותר אמון".
"זה כמו לוחם שלא עשה מטווח"
"כבר למעלה מעשור שאנחנו מקיימים תכנית חינוכית שמתמודדת על ההכנה המנטלית של הלוחמים" סיפר לדבר ראשון רפ"ק ברוך הוניג, דובר מג"ב, " פעם בשנה יש סדרת חינוך, פעם בחודש יש אימון ערכי, פעם בשבועיים יש שיעור ערכי של מפקד המחלקה, ולקראת כל משימה היחידה מתכנסת. אנחנו חלוצים בתחום".
"לקראת כל משימה מורכבת יש הכשרה חינוכית ללוחמים, זה לא ייחודי רק למצעד הגאווה" הוסיף, "אנחנו בונים הכנה מנטלית לקראת כל משימה, מתוך נקודת הנחה שזה חלק מהאימון וההכשרות של לוחמי מג"ב".
ההכנות המנטליות שמות דגש על הכרת "הצד השני, על מי שומרים, מהן הרגישויות. לדעת במה מותר ומה אסור מבחינת הצד השני. כל הנושא של סמכויות, הפעלת אכיפה והפעלת כוח". זאת מתוך ההבנה כי ככל שהלוחם יודע יותר על המשימה שעומדת בפניו, כך יוכל לבצע אותה טוב יותר.
"אין דבר כזה שחייל מסרב. לוחם שלא עושה את זה לא יכול לצאת למשימה, זה כמו לוחם שלא עשה מטווח" סיכם הוניג, "אנחנו רואים בזה חלק מתהליך ההכשרה של כל לוחם ומפקד במג"ב".