הבוקר נפרדו שופטי בית המשפט העליון, יחד עם שרת המשפט והיועץ המשפטי לממשלה משופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאה סלים ג'ובראן שפרש לגמלאות. ג'ובראן מכהן כשופט בעליון מאז 2003, והוא האזרח הערבי הראשון המכהן בתפקיד זה במינוי של קבע. הוא פרש בהתאם לחוק הקובע כי שופטי העליון פורשים בהגיעם לגיל 70.
לאחר שנתן את פסיקתו האחרונה בבג"ץ הפונדקאות, נערך אירוע פרידה קצר בו נשאו דברים נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וג'ובראן עצמו.
בנאום הפרידה שלו אמר ג'ובראן "מתינוק פליט בסירה מיטלטלת לביירות שבלבנון בשנת 1948 זכיתי לשבת בערכאה השיפוטית העליונה במדינת ישראל – דומני שאין לי אלא להודות לבורא עולם על זכות זו. חש אני בדבריי בפניכם היום לא רק תחושת סיפוק אישי אלא גם תחושה של סיפוק על שליחותי לחברה בישראל ובפרט לחברה הערבית, וכמבטא תקווה להמשך השתלבות ופריצת דרך גם לאזרחים ערבים אחרים שכבר מצליחים בתחומים רבים כגון הרפואה, האקדמיה, הטכנולוגיה, החינוך, המדע והשירות הציבורי לסוגיו."
ג'ובראן סיפר על משפחתו ועל אביו שהיה ששימש כמזכיר בית משפט השלום בעכו. עוד אמר "החברה בישראל מורכבת ממספר קבוצות שונות ומגוונות, הנבדלות זו מזו. היא כוללת יהודים וערבים, חילונים ודתיים, עדות מערב ועדות מזרח, תושבים ותיקים ועולים חדשים מארצות שונות, עשירים ועניים, אשר למרות ההבדלים הללו, כך אני מאמין, יכולים וצריכים לחיות בשלום ובשיתוף איש עם רעהו. שוני לא חייב להפריד בין האנשים, הכרה אמיתית בשוני וכיבודו יכולה לחבר בין האנשים ולהביא לשיוויון המיוחל. תפקיד המשפט בחברה מעורבת כזו חשוב מנשוא". בדבריו ציטט ממגילת העצמאות, אלנטנוילנד, הרמב"ם, חליל ג'ובראן חליל ועוד. הוא קרא למנות שופטים ערבים נוספים, וסיים את דבריו במילים "כולנו מקווים ומתפללים כי השלום, לו אנו מייחלים זמן רב, בוא יבוא, ישרור במחוזותינו ויביא עמו את השלווה לכל עמי האזור. לו יהי."
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור אמרה כי "תרומה משמעותית וחשובה שהשיא סלים בתקופתו בבית המשפט העליון הייתה בפיתוח המשפט הפלילי. סלים ניחן בכישרון מיוחד לנתח את המסכת העובדתית בדייקנות, לעמוד בקפדנות על משקלן של הראיות בתיק, ולבחון במקצועיות את יסודות העבירה ". עוד הוסיפה " כשסלים הגיע לבית המשפט העליון הוא נחשב, ובצדק, מומחה למשפט פלילי, ואולם ארבע עשרה שנות כהונה בבית המשפט העליון אפשרו לסלים להטביע את חותמו בכל ענפי המשפט. במשפט הציבורי תרם לקידום ופיתוח ההגנה על זכויות האדם. בכך, הגשים הלכה למעשה את מימרתו הנודעת של השופט ברנזון כי 'בסופו של כל חשבון, בית משפט זה הוא המעוז הבטוח והאובייקטיבי ביותר שיכול להיות לאזרח בריבו עם השלטון'".
נאור ציטטה מפסקי דין של ג'ובראן, בין השאר בנוגע למצוקת המקום בבתי החולים, שם שם אמר " למצוקה הקשה במיטות האשפוז והפגיעה בזכויות חוקתיות המתלווה אליה, יש משמעות משפטית, ובמקרים המתאימים לא יהיה מנוס מקביעה שיפוטית. אכן, זכויות אדם עולות כסף, וחברה דמוקרטית וליברלית צריכה לשלם בגין מימוש זכויות אלה. המשקל המשמעותי שיש ליתן לזכויות האדם 'צריך לבוא לידי ביטוי לא רק באמירות יפות, ולא רק בספרי משפט, אלא גם בספר התקציב. ההגנה על זכויות האדם כרוכה לא פעם במחיר" נאור סיימה את הדברים ואמרה "אני מודה לך בשם חבריי ובשמי על הרעות האמיצה שנרקמה בין משפחותינו ואני בטוחה שתימשך".
שרת המשפטים איילת שקד אמרה בטקס כי "לא ניתן לדבר על ג'ובראן מבלי לגעת בהיסטוריה שעשה בעצם מינויו כאזרח הערבי הראשון בישראל המכהן כשופט בית המשפט העליון במינוי של קבע".
היא הוסיפה כי ג'ובראן "תרם לטיפח תחושת השייכות של האזרחים הערבים והגברת אמונם בשלטון החוק. דאג תמיד להדגיש חשיבות השלום והצורך של שני הצדדים לנקוט פעולות שיסייעו בקידומו".
