לפני כשני עשורים, בשנת 1997, פסק בית הדין הארצי בעניין סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) בע"מ נ' שולמית פרץ. בפסק דין זה, קבע בית הדין הארצי את הדרך לחישוב פיצויי פיטורים עבור העובד במשמרות.

על פי אותו פסק דין, חישוב פיצויי הפיטורים לעובד במשמרות יבוצע על בסיס תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד – 1964. ומה הכוונה?

אותה תקנה 9, קובעת כי יש לערוך חישוב של ממוצע שעות העבודה ב-12 החודשים שקדמו לפיטורים ולהכפילו בשכר הקובע האחרון, כל זאת ללא התחשבות באחוז המשרה של העובד.

השינוי להלכת סנונית הגיע בחודש יוני האחרון, בפסק הדין בעניין י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' ‏ADHENOM BERH TEAMI. בתיק זה קבע בית הדין הארצי שיש לשנות את הלכת סנונית. מעתה, קבע בית הדין, אין לערוך את החישוב לפי תקנה 9, אלא דווקא לפי תקנה 7.

מעתה, מכוח ההלכה החדשה, יש לערוך חישוב משוקלל של אחוז המשרה של העובד בכל שנה בנפרד, להכפיל בשכר הקובע ולסכום על מנת להגיע לחישוב של פיצויי הפיטורים.

נשמע סבוך? אז נמחיש

אורלי  עבדה שלוש שנים כעוזרת מציל במשרה במשמרות (לפי שעות), בבריכה בבעלות פרטית. שכרה בשנה הראשונה עמד על 25 שקלים לשעה. בכל שנה, ביום השנה לעבודתה, קיבלה העלאה של 3 שקלים. כלומר, השכר האחרון והקובע לחישוב הפיצויים, הוא 31 שקלים.

בשנה הראשונה, הממוצע החודשי שלה עמד על  140 שעות עבודה, בשנה השנייה עמד הממוצע על 145 שעות עבודה בחודש, ובשנה השלישית  על 135 שעות. 

חישוב לפי ההלכה החדשה:

שכר אחרון (31 שקלים לשעה) X ממוצע של שעות בחודש בשנה הראשונה (140)– 4,340 שקלים

שכר אחרון (31 שקלים לשעה) X ממוצע של שעות בחודש בשנה השנייה (145) – 4,495 שקלים

שכר אחרון (31 שקלים לשעה) X ממוצע של שעות בחודש בשנה השלישית (135) – 4,185 ₪

סך פיצויי הפיטורים להם זכאית אורלי: 13,020 שקלים (לפי הלכת סנונית, הייתה זכאית ל- 12,555 שקלים).

ראוי להבהיר, כי שיטת החישוב מכוח ההלכה החדשה, היא נכונה יותר וראויה יותר. שכן היא מונעת מצבים של תשלום ביתר או בחסר – מצב העלול לקפח את אחד הצדדים. במילים אחרות, במצב החדש, העובד מקבל פיצויים בהתאם לעבודתו בפועל.

יחד עם זאת, בית הדין הארצי לא פסל לחלוטין את השימוש בתקנה 9, אלא הבהיר שהיא תחול במקרים הבאים:

  1. מקרה בו היקף השעות של העובד לא משתנה אך שכרו משתנה. (ביה"ד ציין, כדוגמה, מקרים של קבלת עמלות)
  2. במקרה בו מדובר על עבודה קבלנית אמיתית, בה היקף השעות איננו משמש נתון לקביעת השכר.

נשמע סבוך? נמחיש שוב

שירה – אחותה של אורלי  – עובדת כסוכנת מכירות. שכרה מורכב ממרכיב של משכורת קבועה ובונוסים קבועים על מכירות. במקרה כזה, היות והיקף השעות של אורלי הוא לא המרכיב היחיד, ואולי אפילו לא המשמעותי, בקביעת השכר – אופן החישוב הוא ותק (מספר השנים שעבדה)  ממוצע של 12 משכורות אחרונות שלה.

כעובד/ת מה חשוב שאדע בעקבות שינוי ההלכה?

  1. היום, שיטת חישוב הפיצויים מדויקת יותר ומייחסת לעבודה בפועל.
  2. כל תביעה הנוגעת לפיצויים מתחילה מאיתור כל תלושי העבודה. בין אם אסף ושמר אותם העובד עצמו במהלך עבודתו ובין אם פונה בעצמו או על ידי עורך הדין להשלים את התלושים מהמעסיק.

הכתוב לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ואינו מהווה תחליף לו. השימוש במידע ללא היוועצות מוקדמת בעורך דין, באחריות המשתמש.


עו"ד אבי מנקס , הוא עורך דין  ממשרד מסדה, כהן ושות' העוסק ביחסי עבודה קיבוציים, דיני עבודה, ביטחון סוציאלי דיני משמעת ושימועים