בחברת החשמל העבירו אתמול (ראשון) למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר רשימה ארוכה של 111 שאלות על הרפורמה בחשמל. הנחת העבודה של המסמך היא שהרפורמה הממשלתית כלל אינה בשלה ליישום, ומוכנות המדינה לדון בהשלכות הרפורמה כביכול על תעסוקת העובדים אינה מבוססת כלל וכלל. שמם של עובדי חברת החשמל והוועד העומד בראשם נודע לשמצה, אך קריאת השאלות עשויה ללמד כי עובדי החברה הם קבוצה אחראית, הדואגת לא רק לתנאי העבודה הקבוצתיים של עצמה, אלא כזו המתמודדת עם המורכבות הרבה של משק החשמל.

הגשת המסמך קשורה להליך הנדון בבג"ץ, בו באופן נדיר עתרה המדינה נגד בית הדין לעבודה שהקנה לעובדים זכות שביתה בגין רפורמה שנעשית ללא התייעצות עימם. כאשר חשו העובדים שהשאלות של שופטי בג"ץ עלולות לרמוס את החלטות בין הדין לעבודה, הודיעו מיוזמתם על הפסקת העיצומים בהם נקטו, אשר פגעו מאוד בחברת החשמל. בחברה ביקשו מהמדינה להיכנס להידברות כנה עימם, שעד כה לא החלה.

הגשת המסמך, נועדה לגרום למדינה לחשוף באיזו מידה באמת גובשה רפורמה ובה מענה לתרחישים מורכבים שנובעים מהפרטת החשמל המתוכננת, או שהרפורמה הנוכחית, כמו קודמותיה, אינן קשורות כלל למשק החשמל, אלא מיועדות לגרום פגיעה בכוחם הארגוני של העובדים באמצעות דריסת חברת החשמל עצמה, תוך פיטורי 2,500-6,000 עובדים.

הפער העצום בהערכות קשור לפרטי הרפורמה עצמה וגם לרצון לפטר עובדים ללא קשר למהלך המרכזי של הרפורמה – הפרטת תחנות הכח של החברה. אם ימכרו תחנות הן עשויות להימכר כעסקת חבילה, יחד עם העובדים. המסמך עצמו כולל שאלות מקצועיות רבות על משק החשמל בכללותו, ולא רק על חברת החשמל.

על כל שאלה תשובה?

עיון ברשימת השאלות מעלה סוגיות רבות הקשורות בעתידו של משק החשמל, כשעל רבות מביניהן לא פרסמה המדינה עד כה עמדה רשמית. יש לציין שהפרטת מקטע הייצור במשק החשמל נעשית ללא פרסום תכנית או מסמך עמדה כולל לגבי עתידו.

כך לדוגמה, בפרק העוסק בתכנית המאקרו מבקשים העובדים לדעת את קווי המתאר של משק החשמל – תחזיות הביקוש, מתווה התחרות הצפוי, מדיניות לגבי תחבורה חשמלית בעתיד, ודאות אספקת הגז הטבעי בעתיד, תמהילי הדלקים הצפויים והמודלים הכלכליים על בסיסם מחושבת הרפורמה ושאלות מקצועיות רבות אחרות.

בפרק העוסק בתכניות והסכמים של חברת החשמל מבקשים העובדים מהמדינה להסביר כיצד תדאג לקיומה של חברת החשמל, לרבות הסכמי רכש הגז, פיצוי בעלי אגרות החוב שלה בגין השינוי המוצע, ערבויות מדינה לתשלומים המגיעים לחברה כמו החוב של ממשלת מצרים בגין הפסקת אספקת הגז ב-2011, והבהרות לגבי חופש הפעולה העסקי של החברה בעתיד.

בפרק השאלות וההבהרות נשאלות שאלות כלכליות נוספות כמו מה היקף החובות הפיננסיים שעוברים לרוכשים של התחנות מחברת החשמל ומהו ההסדר הכלכלי שגובש בין החברה למדינה ככל שתבוצע מכירת תחנת כוח בשווי נמוך מעלותו המופחתת בספרי חברת החשמל? עוד שואלים העובדים אילו מנגנוני פיצוי המדינה מקצה לחברת החשמל במידה והרפורמה תפגע בה מעבר למתוכנן במודלים.

במשרד האוצר יתקשו להשיב לכל השאלות, אשר לחלקן, ככל הנראה, כלל לא קיימות תשובות. מנגד, לרבות מהשאלות יש תשובות, ובמשרד האוצר יצטרכו להחליט באיזה אופן להשיב למסמך, על מנת שלא להיות מוצגים בבג"ץ כמי שהחליטו על רפורמה שאינם מבינים את פרטיה. החשיבות העקרונית של המעשה, היא בכך שאינו עוסק בכלל בנושא זכויות העובדים והפיטורין, אלא מבקש לממש הליך של היוועצות לגבי הרפורמה עצמה והתועלות והנזקים הצפויים ממנה.