בית מלאכה נדיר לייצור כלי אבן מקירטון (סלע הקרוב לאבן גיר), המתוארך לתקופת בית שני, נחשף בימים האחרונים בחפירה ארכאולוגית בכפר ריינה שבגליל התחתון. אנשי רשות העתיקות מגלים, אט אט, מחצבה בה אלפי גרעינים (גושים) של אבן קירטון, שהיוו פסולת של בית היוצר, וכן ספלים וקערות בתהליכי ייצור שונים. האתר העתיק נחשף במהלך עבודות פיתוח של המועצה המקומית, לקראת הקמת אולם ספורט, כשגרעיני אבן הגיר החצובים צצו על פני השטח.

זהו בית היוצר הרביעי מסוגו שנתגלה בארץ; בית מלאכה נוסף נחשף בימים אלה באתר עינות אמיתי שלמרגלות נצרת עלית – מרחק קילומטר אחד מבית המלאכה הנוכחי. שני בתי המלאכה הנוספים הידועים מתקופת בית שני, התגלו לפני עשרות שנים באזור ירושלים, מרחק רב הרבה יותר.

אתר החפירה, מבט מבחוץ (צילום: שמואל מגל / באדיבות רשות העתיקות).

לדברי ד"ר יונתן אדלר, מרצה בכיר באוניברסיטת אריאל ומנהל החפירה מטעם רשות העתיקות שחקר את השימוש היהודי בכלי האבן בתקופה הרומית, "התגלית החדשה מאששת את הידע על החשיבות הגדולה שייחסו יהודי הגליל לשמירת ההלכות בתקופה שבה פעל בית המקדש בירושלים. כלי האבן הם מאפיין ברור של אוכלוסייה יהודית, משום שהם נחשבו ככאלה שאינם מקבלים טומאה. הופעת כלי האבן ביישובים היהודיים בולטת, על רקע העובדה שהנוהג הרווח בעת העתיקה היה להכין את כלי השולחן והאחסון מחרס".

לדבריו, "בניגוד לכלי חרס, שכאשר נחשפו לטומאה היה צורך לשבור אותם ולהוציא אותם מכלל שימוש, כלי האבן נשארו טהורים. לכן, היהודים הקפידו להחזיק כמה כלי אבן מיוחדים בבית. כלים אלה מוכרים באתרים יהודיים רבים, ואולם למצוא את המקום שבו יוצרו הכלים הללו – זה נדיר ביותר".

בחפירה נחשפה מעין מנהרה מלאכותית, שנחצבה על ידי סתתי האבן, ממנה הופק חומר הקירטון לייצור הכלים באמצעות אזמלי ברזל. על דפנות המנהרה הקטנה ניכרים סימני החציבה. על פני השטח פזורים אלפי גרעיני אבן, שהם למעשה פסולת של הכלים. עוד נמצאו כלים רבים לא גמורים שנזרקו בשטח, לאחר שככל הנראה, נפסלו בתהליך הייצור.

החפירה הארכיאולוגית בבית היוצר מתקופת בית שני (צילום: שמואל מגל / באדיבות רשות העתיקות).

"על פי הפסולת, יצרו פה בעיקר ספלים רבים עם ידיות, וקערות בגדלים שונים" אמר אדלר, "הכלים המוגמרים שווקו לכל יישובי הגליל, שם הקפידו התושבים היהודים על כללי הטהרה. השמירה על טהרה הייתה נפוצה מאוד אצל היהודים בירושלים ובארץ יהודה בתקופה שבית המקדש היה פעיל בירושלים, ולפחות עד כשלון מרד בר כוכבא ב-135 לסה"נ. התגלית החדשה עשויה לספק פתרון לשאלה -עד מתי נשמרו כללי הטהרה בקרב יהודי הגליל".

ירדנה אלכסנדר, ארכאולוגית רשות העתיקות החוקרת את הגליל בתקופה הרומית הוסיפה כי "לאורך השנים אנו מוצאים בחפירות חלקים של כלי האבן הללו לצד כלי חרס בחפירות של בתים בכפרים ובערים היהודיים מהתקופה הרומית, למשל בכפר כנא, בציפורי ובנצרת. עכשיו, לראשונה, יש אפשרות יוצאת דופן לחקור את מקום הייצור שלהם בגליל".

לדבריה, "עדויות לחשיבות שמירת הלכות הטהרה נזכרת במשנה ובתלמוד, וגם בנצרות: בבשורה ע"פ יוחנן בברית החדשה, מסופר שישו ואמו מרים הוזמנו לחתונה יהודית ב'כנה אשר בגליל', שם הגישו יין. כאשר השתייה אזלה, ישו הורה למלא במים שישה כדים עשויים מאבן 'על פי מנהגי הטהרה של היהודים', והמים בהם הפכו ליין משובח. כך, על פי הברית החדשה, הבחינו לראשונה בסגולות של ישו".

לדברי אלכסנדר, "שני בתי המלאכה שנחפרו בחודשים האחרונים נמצאים קרוב מאד לכפר כנא, המקום המזוהה על ידי רבים עם 'כנה אשר בגליל' מהמסורת הנוצרית. ייתכן מאד שכלים גדולים מאבן, מהסוג המתואר בסיפור הנוצרי, יוצרו בבית מלאכה דומה לאלו שנתגלו עתה".