"ראה אותנו משוחחים
כבני תרבות, כאך מכרים ותיקים"
חשבתי בלבי
ואז הוא נגע בי
ואני כמריונטה שגזרו את כל חוטיה
אך נותרת זקופה על עומדי
מונחת על צווארו כעדי
וּבָא אֶל גַנִּי וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדִי

ולשעה קלה של נחת אבדו כל חוקי המוסר
ללא מותר ואסור ומותר
רק שני אנשים מניחים לאיבריהם
לעשות בהם
כבשלהם

דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין
עַד שֶיָפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים
ושבנו להיות שני אנשים