היום בו הפגינו הנכים באשדוד השבוע, היה יום עצוב למדינה שלנו. במדינה שהחלה את דרכה כמדינת רווחה שנוצרה בשביל ולמען האזרחים שלה, אסור להפריע לראש הממשלה בהפגנות דמוקרטיות.
הנכים אכן ניסו להיכנס לעיר אשדוד ולהפגין מול ראש הממשלה, לאחר שנודעה החלטתו בנושא קיצבאות הנכים אותה יביא לאישור הממשלה, וכניסתם לעיר נחסמה. ממש ככה, משטרת ישראל חסמה את הכניסה לאשדוד בכדי למנוע מ-15 אזרחים נכים, רובם בכיסאות גלגלים, להפריע לשר האוצר ולראש הממשלה בנוכחותם.
למכלאות המשטרה בהפגנות הנכים המאושרות, המונעות מהציבור לראות ולשמוע אותנו, אנחנו כבר רגילים, אבל לחסום שלושה נתיבים בכביש 4 על מנת לעצור 15 נכים מלהכנס לעיר בה מבקר ראש הממשלה, זה שפל חדש. המשטרה עצרה בלי הרבה עדינות חמישה נכים קשים בכיסאות גלגלים. אותם נכים שוחררו בתנאים מגבילים, נאסרה כניסתם לאשדוד למשך שבועיים, כאשר שניים מהם המתגוררים בעיר, הם נכים קשים בכיסא גלגלים שלא יכולים לשהות בבית אחר שלא מותאם עבורם. רק כשאחד מהמורחקים מביתו התראיין לתוכנית של קרן נויבך ברשת ב', שמע מפקד משטרת אשדוד על ההחלטה והורה לבטלה.
"הנכים האלה", כפי שכינה אותנו שר האוצר, מיואשים. הממשלה מסובבת ומטרטרת ובוחשת ומברברת. ראש הממשלה ושר האוצר מקימים ועדות שמתחרות ביניהן מי ייתן פחות לנכים, תוך התעלמות גורפת מהמצוקה, מחוסר השוויון וחוסר ההיגיון שבהמלצות הוועדות השונות. אותם פרופסורים לכלכלה התבלבלו לגמרי. הם חושבים שהם פרופסורים לרפואה.
בראיון שנתן פרופסור אבי שמחון לקרן נויבך הוא הגדיר מחדש את המושג "נכה" לא על פי הגדרתו הרפואית, אלא על פי הסטיגמה שהרווחתי בציבור, ולפיה נכה הוא רק זה שנכותו נראית לעין – נכה גפיים, עיוור או חרש. שמחון התעלם לחלוטין מההגדרה המילונית של המושג – מי שיש לו לקות תפקודית. ולמעשה בכך הסית, שוב, נגד אותם נכים שמופלים לרעה עקב אותה דעה קדומה. יותר מכך, הוא קבע פרמטר חדש שלא קיים בכלל בביטוח לאומי והתעלם מהפרמטרים החשוב ביותר כשמדברים על קיצבאות הנכות – אבדן כושר ההשתכרות. כל ההמלצות מבוססות על שקרים, מפלות ומפלגות בין הנכים, ועל כך יוצא זעמם של המפגינים.
בשביל לקבל קיצבת נכות מהביטוח הלאומי, עובר הנכה ועדות רפואיות בהן יושבים רופאים מקצועיים. כשהוועדה קובעת לנכה אי כושר השתכרות, רק אז הוא זוכה לקיצבה זעומה של 2,342 ש"ח לחודש. הקיצבה הזאת אמורה לפצות אותו על המשכורת שהוא איבד עקב נכותו. אך החלטת ראש הממשלה היא להגדיל את הקצבה עבור "נכים קשים", הגדרה שכוללת רק מעטים מבין מאות האלפים שהביטוח הלאומי הגדיר כמי שאיבדו את כושר ההשתכרות שלהם באופן טוטאלי. ההתעלמות הגורפת מההחלטה של ביטוח לאומי חושפת את עומק הזלזול בנכים ובגורמי הרווחה בישראל.
הפרמטר של נכים קשים מופיע בביטוח הלאומי בהקשר אחד בלבד. כידוע, הגשת בקשה להכרה ב"נכות רפואית" היא פרוצדורה בירוקרטית שמאריכה את זמן ההמתנה להחלטת הוועדה בנוגע ל"אובדן כושר עבודה" (כאילו שיש הבדל בין השניים באיזשהו עולם מלבד בעולם ההגדרות של הביטוח הלאומי). לטובת נכים בעלי לקות קשה נוצר "המסלול המהיר" ואלו שזכאים לו הם רק האנשים העומדים בקריטריונים הבאים:
- חולים במחלה ממארת הנמצאים בשלבי טיפול אקטיבי במחלה או חלילה במצב סופני
- חולים ב-L.S. המקבלים טיפול ב- RILUTEK
- בעלי ליקוי נפשי בשיעור 50% לפחות
- לוקים בפיגור שכלי בשיעור 40% לפחות (המוכרים על ידי משרד הרווחה)
- חולים בשחפת קשה
- מבוטחים בשנה הראשונה לאחר השתלות: כליה, לב, ריאות, כבד, לבלב או מח עצם
- חולים במחלות קשות או זיהומיות, המקבלים טיפולים פעילים
ואכן, כפי שניתן לראות, אין קשר כלל ועיקר בין הגדרת לקות קשה לבין אחוזי הנכות הרפואית.
כחולה בטרשת נפוצה, תיפקדתי זמן רב בעולם כ"נכה שקופה". כשסיפרתי לאנשים מסביבי על הטרשת התגובה הנפוצה הייתה "וואו לא רואים עלייך" וזאת כי בטרשת, כמו במחלות רבות אחרות, הפגיעה, הקושי והכאב הם פנימיים ולא נראים לעין, ולכן מועדים להתעלמות, פעמים רבות על ידי החולים עצמם ובני משפחותיהם. בשלב מסוים כבר רציתי שיקרה משהו, שהנכות שלי תיראה, שיפסיקו לצפות ממני לעשות דברים שאני פשוט לא יכולה או לומר לי שאני עצלנית. זה היה מקור לחיכוכים רבים בזוגיות ובמשפחה בכלל. עכשיו, כשהטרשת הפכה פרוגרסיבית ואני מתחילה לאבד את יכולת השימוש ברגליים, היא כבר בולטת לעין והלוואי שהיא תיעלם.
היוהרה של מקבלי ההחלטות, הזלזול המתמשך והסחבת בנושא הקיצבאות, הביאה נכים רבים לייאוש. עבור אנשים החיים מ-2,342 ש"ח ולא מסוגלים לעבוד ולכלכל את עצמם המצב הפך לבלתי נסבל ומניין המקרים בהם נכים פוגעים בעצמם עקב מצוקתם הקשה עולה. אולי בכלא מצבם של הנכים ישתפר – הלא אסירים זוכים לקבל טיפול רפואי, מזון, ומקום בטוח יחסית לגור בו. דבר אחד ברור, הנכים שנעצרו בהפגנה באשדוד הם אזרחים שמרגישים שכבר אין להם מה להפסיד.
