פרקליטי עובדי הכור הגרעיני בדימונה פנו היום (חמישי) לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בדרישה להורות על ביטול הצווים לשעת חירום שהוצאו נגדם על ידי הממשלה. הצווים אוסרים על 50 עובדי המחקר בכור לנקוט שביתות וצעדים ארגוניים, אותם החלו במאי האחרון בדרישה לחתימת הסכם קיבוצי חדש עמם. העובדים מכחישים בתוקף את טענות הממשלה לפיהן העיצומים פוגעים בבטחון המדינה, וטוענים כי מדובר בפגיעה בזכות ההתארגנות שלהם. בנוסף, מהעתירה עולה כי הממשלה אסרה על העובדים להתראיין בתקשורת בנוגע לסכסוך העבודה.

פרקליטי העובדים, עורכי הדין אריאל שמר, איתמר נצר ואייל ריבנר ממשרד אריאל שמר ושות' הדגישו כי "התקנות הותקנו משיקולים זרים ומטעמים לא עניינים; הוצאו בניגוד לחקיקה ולפסיקה; פוגעות בזכויות יסוד חוקתיות, ומהוות פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בזכותם היסודית של העובדים להתארגן ולהגן על זכויותיהם." עורכי הדין מבקשים מבית הדין לעבודה להורות על ביטול התקנות, וכי העובדים לא יהיו מחויבים לציית להן. בוועדה לאנרגיה אטומית בחרו שלא להתייחס לטענות.

עו"ד שמר הדגיש כי "המדינה עושה שימוש אסור ב'נשק יום הדין' כדי לשבור התאגדות לגיטימית של עובדים. הוצאת צווים לשעת חרום צריכה להישמר למקרים מיוחדים שבמיוחדים בהם קיימת סכנה קיומית למדינה. במקרה הזה – הממשלה עושה מעקף לא מוסרי כאשר בתי המשפט מוציאים נגדה צווים והיא משתמשת בכוחה הנדיר למקרה שלא אליו התכוון המחוקק. זהו מעשה חמור ביותר מצד הממשלה – מעשה הפוגע בדמוקרטיה בישראל", הדגיש עו"ד שמר.

במקביל, פנה עו"ד צבי גלמן במכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר ולמנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אודי אדם, בבקשה לבטל את האיסור שהוטל על נציגי הארגון להתראיין בכל הקשור לסכסוך העבודה. עו"ד גלמן הדגיש במכתבו כי "האיסור שהוטל על נציגי העובדים להתראיין בתקשורת על סכסוך העבודה מהווה מעשה של שלילת זכות בסיסית של עובדים במהלך מאבק מקצועי – מאבק על דעת הקהל, והגנה על התקפות תקשורתיות כנגדם".

ביום ראשון השבוע אישרה הממשלה תקנות שעת חירום שיאפשרו להוציא צווי ריתוק למדעני הוועדה לאנרגיה אטומית, המקיימים עיצומים ממאי האחרון. מדובר בצעד חריג במערכת יחסי העבודה בישראל, המאפשר לממשלה למנוע שביתה של עובדים מאוגדים.

התקנות שאושרו מסמיכות את ראש הוועדה לאנרגיה אטומית זאב שניר ומנהלי מרכזי המחקר הגרעיני בשורק ובדימונה להוציא צווים שיורו לעובדים להתייצב לעבודה גם בעת שביתה מלאה או חלקית ב"מקום בו מצאו מנהלי הוועדה לאנרגיה אטומית כי נוכחותם נדרשת לשם מניעת נזק כבד לאינטרסים החיוניים של המדינה". התקנות יהיו בתוקפן למשך שלושה חודשים.

מדברי ההסבר להחלטת הממשלה עולה כי ברקע הוצאת הצווים עומד סכסוך עבודה שהכריז ארגון סגל המחקר במשרד הבטחון ובמשרד ראש הממשלה בפברואר השנה, בדרישה לתוספת שכר ודרישות נוספות במסגרת משא ומתן לקראת חתימה על הסכם קיבוצי חדש. מאז מאי מקיים הארגון שביתות חלקיות, במסגרתם שובתים מעת לעת עובדים בתפקידי מפתח באופן מלא, ואחרים מונחים שלא לבצע עבודות מסוימות, בכללן משימות, פרוייקטים, העברת דו"חות ודיווחים להנהלה, מפגשי עבודה ותיאום מקצועיים והפקה או חידוש רשיונות בטיחות.

בנוסח ההצעה נכתב כי "הצעדים הארגוניים בהם נוקט הארגון מסבים נזק כבד ופוגעים באופן ממשי ובלתי הפיך בפעילותה של הוועדה לאנרגיה אטומית וביכולתה לממש את היעדים החיוניים שנקבעו לה". עם זאת, בעיתון "הארץ" צוטט מכתב שכתב יו"ר ארגון העובדים לשרי הממשלה, ובו כתב כי "מוסדות הוועדה (המדענים הנוקטים עיצומים) אינם מספקים כל שירות חיוני, האספקט המיידי היחיד קשור בעבודה רצופה קשור לביטחות מתקני הוועדה ואספקט זה זוכה לכיסוי מלא של המדענים."

עוד נכתב במכתבו של יו"ר הוועד כי "במהלך חודשי השביתה נעתר ארגון סגל המחקר לבקשות המדינה והתיר פעולות רבות כאשר השתכנע בנחיצותן. הבקשה הזו מיותרת ואף מעליבה, אין גוף יותר אחראי לבטיחות מתקני הוועדה מאשר מדעניה". במכתב צוין כי העובדים ממתינים לגיבוש ההסכם עמם זה שמונה שנים, והחלו לנקוט פעולות מחאה רק בחצי השנה האחרונה.

להצעת ההחלטה צורפה חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, שכתבה כי "השימוש בתקנות שעת חירום בקשר לשירותי עבודה חיוניים הינו צעד דרסטי", אך הוסיפה כי "יש סבירות בנקיטה בצעד של התקנת תקנות שעת חירום אשר יאפשרו הוצאת צווים לעובדים בהיקף המזערי הנדרש, לכשיתעורר הצורך בכך". יש לציין כי גם ב-2010 הוציאה הממשלה תקנות דומות שאיפשרו באופן זמני להוציא צווי ריתוק לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית.

בהודעת משרד ראש הממשלה נכתב כי הצווים יוצאו באופן מידתי ומצומצם לתקופה של שלושה חודשים בלבד, ל-50 עובדים לכל היותר שפעילותם נדרשת לצורך מניעת נזק ממשי וכבד לאינטרסים החיוניים של המדינה. עוד צוין שראש הועדה לאנרגיה אטומית זאב שניר אמר בישיבת הממשלה כי עובדי המחקר הם מסורים ומקצועיים ופעילותם חיונית לוועדה ולמדינת ישראל.

עם זאת טען שניר כי ארגון סגל המחקר הביטחוני הציג תביעות כספיות שאין להן הצדקה ואין יכולת להיענות להן. ראש הוועדה עדכן שהמו"מ עם ארגון סגל המחקר מתנהל באינטנסיביות בשיתוף עם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, עד כה ללא תוצאות ממשיות. לטענתו, גם הצעת המדינה ליישוב הסכסוך באמצעות מנגנון גישור או בוררות נדחתה ע"י הארגון.

חוק יסוד הממשלה מסמיך את הממשלה לקבוע תקנות שעת חירום במטרה "להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים" בשעת חירום. נוהל חקיקה זה מאפשר לממשלה לחוקק חוקים חדשים או לשנות חוקים קיימים ללא הליך האישור הרגיל של חוק בכנסת, ונועד במקורו לאישור מזורז של חקיקה במצבי מלחמה או אסון. אך בישראל קיים ריבוי של חוקי חירום המשמשים את הממשלה גם בשגרה, ומאז שנת 1958 מוארך מדי שנה תוקפו של מצב החירום.

במסגרת תקנות שעת החירום ניתן להוציא צווי ריתוק לעובדים שובתים. נכון להיום תקפות התקנות על עובדי משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות, בתי המשפט, בתי החולים וקופות החולים. עתה יצטרפו אליהם גם מדעני הוועדה לאנרגיה אטומית.

הוועדה לאנרגיה אטומית עוסקת בכל פעילות הגרעין בישראל הכולל ייעוץ לממשלה בכל הקשור לקידום המחקר והפיתוח הגרעיני, המלצות על מדיניות וסדר עדיפויות בתחום המחקר והפיתוח הגרעיני, ביצוע מדיניות הממשלה בתחום הגרעין וייצוג המדינה בקשריה עם מוסדות לאומיים ובינלאומיים בתחום הגרעין.