גם אם ממש תתאמצו, לא תמצאו בארכיונים הלאומיים, אזכור של תכנית רשמית שמציגה מנגנון לחיזוק הקשרים הדיפלומטיים של ישראל אל מול הזירה הבינלאומית. לא, אין הכוונה למנגנון מהסוג הישן שמביא דיפלומטים לשכנע בדרכים 'מסורתיות' את מקביליהם בעולם על טיב מדינת ישראל ועל התרומה שלה לעולם, אלא על מנגנון מודרני שמבוסס על הון אנושי מהסוג החדש- מובילי דעת קהל מהמגזר הפרטי. וליתר דיוק, מנגנון שמושתת על ענף בו לישראל יש יתרון משמעותי על פניי אחרים: ההייטק, היזמות והטכנולוגיה.
אין עוררין, בבואם לשכנע על טיב מדינת ישראל, לעוסקים הרשמיים בדיפלומטיה מסורתית כחול-לבן, יש לא מעט קשיים וחסמים. בייחוד אל מול מדינות עוינות בזירה הבינלאומית. אולם, דווקא בתחומים מסוימים כמו תחום החדשנות למשל, ישראל מחזיקה במותג מנצח, 'הסטארט-אפ-ניישן'. ועל כן ראוי לעשות בו שימוש עקבי ולנצלו עד תום.
מי שמעורב בתעשייה יודע כי תפיסה זו שמנתבת את הצלחת הענף לטובת שיווק מדינת ישראל, תהיה מקובלת על ידי רוב העוסקים במלאכת ההייטק. ואף תתרום להם בחזרה. רשימת האקזיטים הולכת ומתארכת ככל שהזמן עובר, וישראל ממשיכה להוביל עם חדשנות בלתי נגמרת בתחומי ההייטק, סייבר, תחבורה, מחשוב, גיימינג ותקשורת. רק השבוע נוספו עוד סיפורי הצלחה מקומיים והייצוג התקשורתי בעניינם ממשיך לתת רוח גבית לתעשייה.
בייחוד בעידן הרשתות החברתיות נדמה כי שימוש ביתרונותיו של 'מותג הסטרטאפ ניישן', יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים. זה הפתרון הקל. ברם, גם מבלי הערוצים הדיגיטאליים ישראל זוכה לבידול בתחום הטכנולוגי. למרבה השמחה, בתקופה האחרונה הורחב טרנד מנטורינג שמובל על ידי נציגים מחברות הייטק ישראליות. הכוונה לזרם של אישים בולטים ובעלי ניסיון בעולם החדשנות, שעושים שליחויות למדינות זרות, על מנת ללוות יזמים צעירים מהעולם בדרך אל פיתוח המוצר הגדול הבא. באחרונה אף דווח על הכוונה להוציא משלחת חדשה של יזמיות ישראליות לסיליקון וואלי בארה"ב לתכנית מנטורינג ייעודית.
צודקים היזמים שהם לוקחים חלק פעיל בעניין. שכן, הרווח של תכנית זו ותכניות אחרות, כפול ומכופל – האחד רווח כלכלי והשני תדמיתי-הסברתי. מבחינה כלכלית, השקעה בצעירים ממדינות זרות, מגדילה את ההזדמנויות העסקיות. המנטורים והמנטוריות אמנם מלמדים אך גם לומדים בעצמם. הם 'מרגישים את השטח'. בדרך כלל מדובר על אנשי מקצוע וותיקים בתחום הטכנולוגי, והמעורבות במשלחות מהסוג הזה שכוללות מוחות צעירים למעשה מסייעת להם להבין את רחשי השטח, להרחיב את האקו סיסטמס הישראלי, ולייצר בפוטנציאל הזדמנויות עסקיות חובקות עולם.
אך זה לא הכול. מבחינה תדמיתית-הסברתית, כל שת"פ שכזה מחזק ומשפר את היחסים של אותן המדינות עם מדינת ישראל בזירה הדיפלומטית הרשמית. המשתתפים הופכים לסוג של שגרירים. נחיצותם חיובית ונחוצה בייחוד נוכח הקשיים הרבים במרחב התקשורתי. ברם, שלא תטעו- זה לא רק המפגשים הבינאישיים והמנטורינג שמחזקים את הקשר לעולם. קיימות טקטיקות נוספות בהן נוקטות החברות הישראליות (לעיתים גם מבלי לשים לב או להתכוון). בין היתר תכניות תמיכה מקוונות והנגשת פיתוחים וטכנולוגיות פרי המוח היהודי לקהלים מוחלשים ברמה הגלובאלית ועוד.
בשטף המידע היום, אפשר היה בקלות למסמס את המגמה הזו בין שלל הסוגיות שעל סדר היום. אך זו תהיה טעות, שכן הסתכלות בפריזמה חיובית הנה חיונית ויעילה לכל הצדדים המעורבים ובעיקר לנו הישראלים. החדשות העוד יותר טובות הן שהתקופה הנוכחית המאופיינת בריבוי הצלחות טכנולוגיות, מהווה במידה רבה סימן והזדמנות להסדרה שקטה של הנושא. ראוי אולי להתחיל בתכנון מנגנון בסיסי שיעניק כלים מתאימים לדור הבא בתחום ההייטק, ולבנות אפיק להעברת המסרים הנכונים אליהם. כי כל הסימנים מראים שהם חלק מהדיפלומטיה המודרנית.
