דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מדיני ביטחוני

מדיני - ביטחוני / למרות דברי אבו מאזן, שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרש"פ ממשיך

מפגשה של מפלגת מרצ עם יו"ר הרשות הפלסטינית עורר זעם בימין, אך לדברי האלוף במיל' גיורא איילנד, האינטרס הישראלי וגם הפלסטיני הוא שיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני | בנוסף טוען איילנד כי "לנו ולחמאס יש אינטרס משותף, שרמת החיים בעזה תהיה סבירה, מה אכפת לאבו מאזן?"

רש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אוגוסט 2016 צילום: פלאש90
רש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אוגוסט 2016 צילום: פלאש90
שי ניר

"מאז הפיגוע באל אקצא עצרנו את כל שיתופי הפעולה עם מערכת הביטחון הישראלית" אמר בתחילת השבוע יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, עת נפגש עם משלחת מפלגת מרצ שביקרה ברמאללה. אולם, נוכח הודעות דו"צ על פעילות צה"ל בשטחים המלמדות כי מתקיים סוג של תיאום ביטחוני, דבריו אלו מעלים תמיהה.

שיתוף הפעולה הישראלי פלסטיני אינו כולל רק פעילות ביטחונית יזומה של כוחות הביטחון הישראלים, המבוצעת מידי ערב ומטרתה סיכול טרור, שמתחילת השבוע הביאה למעצרם של כ-22 מבוקשים ב-17 פשיטות שונות, אלא גם פעולות מיוחדות. למשל, אבטחת כניסתם של כ-1000 מתפללים יהודים לקבר יהושע בן נון, השוכן בכפר כפל חארת', סמוך לעיר אריאל כפי שבוצע השבוע, ואף ביקורה של משלחת מפלגת מרצ, שנעשה בתיאום.

פגישת מרצ עם עבאס ברמאללה (תמונה: לשכת נשיא הרשות הפלסטינית)
פגישת מרצ עם עבאס ברמאללה (תמונה: לשכת נשיא הרשות הפלסטינית)
ביקור המתפללים היהודים בקבר יהושע בן נון (תמונה: דובר צה"ל)
ביקור המתפללים היהודים בקבר יהושע בן נון (תמונה: דובר צה"ל)

שיתוף הפעולה לא נפסק

"שיתוף פעולה ביטחוני הוא מושג כל כך רחב וגמיש, וכל אחד יכול לקחת אותו להיכן שהוא רוצה", אמר ל'דבר ראשון' האלוף (במיל.) גיורא איילנד, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר. "אחד יגיד שהוא לא מתקיים והשני יגיד שהוא כן מתקיים. זה לא בהכרח שאחד משני הצדדים משקר", מחדד איילנד.

לדברי איילנד לפחות בשני רמות של תיאום בטחוני ישנה רציפות, על אף המשברים הפוליטים – תיאום גלוי בתחום סידורי הביטחון ותיאום סמוי בעיקר בתחום המודיעיני. אם יש הפסקה בתיאום, מדובר כנראה רק בתחום האירועים הרשמיים שניתן לסבול הפסקה זמנית בהם. "הרמה הראשונה של השיתוף פעולה הוא מודיעיני, העברת מידע. זה דבר שלא חייבים להודות שהוא קיים והוא לא נעשה בפגישות לעיני המצלמות, אבל בוודאות הוא קיים כל הזמן והוא משרת את שני הצדדים. זה משרת אותנו, זה מובן מאליו והוא משרת גם אותם, משום שאותם גורמים שמנסים לעשות פיגועים, אם זה גורמי פתח או אנשי מנגנוני ביטחון הפועלים ועושים דברים הנוגדים את המדיניות הפלסטינית, אז גם הם רוצים לדעת מקיומם של דברים כאלה. יש פה צורך הדדי, שבלי שום קשר לשום דבר אחר הוא קיים ונשמר. המרכיב הזה, מתוך הערכה שלי, היה קיים כל הזמן כולל בחודש האחרון, כולל בזמן ההכרזה על ניתוק הקשר הביטחוני."

גיורא איילנד (צילום: Kai Mörk)
גיורא איילנד (צילום: Kai Mörk)

"המרכיב השני זה סידורי ביטחון. גם התיאום הזה קיים. אם יהודים רוצים להגיע להתפלל באיזשהו מקום או אם צריך להעביר אנשים, סחורות יוצאות דופן או אישים בכירים פלסטינים. אפילו הביקור של גלאון במוקעטה לא יכול להתקיים בלי תיאום בטחוני. זה לא שהיא בעצמה מתאמת את זה עולה על אוטו ונוסעת. גורמי ביטחון ישראלים מתאמים את זה עם המקבילים שלהם כדי שהנסיעה תהיה בטוחה. לכן גם הרמה השניה שהיא יותר גלויה גם מתקיימת אם כי אולי ברמות יותר נמוכות."

"מרכיב התיאום השלישי" אומר איילנד, "שאולי קיים פחות, זה אירועים יותר פורמלים כמו פגישות רשמיות בין אלוף פיקוד מרכז או מפקד האוגדה, לבין מקביליהם הפלסטינים או סיורים משותפים בדרג בכיר. ישנה אפשרות גם שבהסכמת הצדדים, בעת כמו זו, שלא יהיו מפגשים מסוג זה."

תשלום למשפחות אסירים והמאבק בחמאס

ביקור חברות וחברי הכנסת של מרצ ברמאללה לא עבר בשקט בישראל, כשח"כ אבי דיכטר (הליכוד) תקף את היו"ר גלאון על כך שבפגישה עם יו"ר הרשות לא דרשה את הפסקת התשלומים אותן מעבירה הרש"פ למשפחות מחבלים. איילנד סבור שהמצב סבוך מעט יותר מכפי שהציג זאת דיכטר, "ישראל בצדק דורשת את הפסקת התמיכה באסירים. יחד עם זאת אני לא חושב שלאבו מאזן יש את היכולת להפסיק עם זה. זה יהיה הצעד הכי פחות פופולרי ברחוב הפלסטיני. בסופו של דבר גם הוא פוליטיקאי. הוא חייב להקשיב לדעת הקהל שלו ולא לדעת הקהל בישראל. חלק גדול ממבצעי הפיגועים הם אנשי פתח. חלק גדול מהם מגיע מהבסיס השלטוני. אם אבו מאזן יגיד בצורה קטגורית שתיפסק התמיכה אז תהיה לו אינתיפאדה מבפנים. המקסימום שניתן יהיה אולי להשיג בתחום הזה, גם זה לא יהיה בחינם וישראל תצטרך להציג תמורה לעניין, זה הסדר שיגיד שמי שמקבל תמיכה או משכורות, עד היום, ימשיך לקבל. אבל, החל מתאריך מסויים שיקבע, ידעו מזה כל אותם צעירים פלסטינים, שהתמיכה הזו תופסק. אם יהיה מי שיבצע את הפיגוע למחרת התאריך אז הרש"פ כבר לא תדאג לו. כן ניתן לחשוב על היתכנות של הפסקת התמיכה רק מתוך עסקת חבילה כוללת בה הוא יציג תמורה משמעותית ישראלית למהלך."

משפחה בעזה אוכלת ארוחה לאור נר עקב הספקת החשמל (צילום: עבד אל ראחים כ'תיב/ פלאש 90).
משפחה בעזה אוכלת ארוחה לאור נר עקב הספקת החשמל (צילום: עבד אל ראחים כ'תיב/ פלאש 90).

לפי ההודעה שיצאה לעיתונות מטעם משלחת מרצ לאחר הביקור, קראה גלאון לעבאס למצוא דרכים אחרות להחליש את שלטון החמאס ברצועה, "מבלי לפגוע באזרחים" ולא לקדם את ניתוק החשמל מהרצועה. זה מספר חודשים שעבאס מקדם את אמצעי הלחץ הזה, דרך ישראל, ומעבר לפגיעה בתושבי ותושבות הרצועה, הפסקות החשמל מביאות למתיחות וקיטוב בקרב הפלסטינים, ואף לאיומים מצד חמאס על ישראל. עבאס לא חזר בו נוכח הפצרותיה של יו"ר מרצ, ואף החריף את הטון ביחס לממשלת החמאס ואמר, "אנחנו חוששים שאם לא יחול שינוי בקרוב, נגיע גם ל100% שלילת התמיכה שלנו ברצועת עזה, בהדרגה. אנחנו תופסים את פעולת חמאס כניסיון להפריד בין הגדה המערבית והרצועה, וזה צעד שהוא הבעת אי אמון פוליטי בהנהגה הפלסטינית, יותר משהוא צעד מוסרי או מדיני".

האינטרס הישראלי

"בישראל משחקים משחק מסוכן", אומר איילנד ביחס למשבר הפלסטיני. "האמירה הישראלית האומרת שזה בין הרש"פ לחמאס, זה לא עניינו ושיפתרו את הבעיות שלהם ביניהם, היא בעייתית משום שבאופן מוזר לנו ולחמאס יש אינטרס משותף, הרבה יותר חזק, שרמת החיים בעזה תהיה סבירה. שיהיו שם מים לשתייה, שהביוב לא יעלה על גדותיו ושיהיה שם חשמל. מבחינת הרש"פ זה חיובי אם יהיה מצב של משבר קשה שיביא לפיצוץ וזה יביא לצוק איתן 2 מחר בבוקר, מה אכפת לאבו מאזן."

האם יש ניסיון לתיאום שיקום הרצועה או שיפור מצב התשתיות בה, המשותף לישראל והפלסטינים?
"אחרי צוק איתן, כחלק מהפסקת האש, נקבע שיהיה מנגנון בינ"ל – הוועידה הבינ"ל – שתדאג לשיקום הרצועה. אלא שנתנו לשני חתולים שמנים לשמור על השמנת. אמרו שהתהליך יובל ע"י מצרים והכסף לשיקום יגיע לרש"פ. עכשיו, אם ישנם שני גורמים בעולם שלא מעוניינים בשיקום הרצועה, מסיבות פוליטיות, זה בדיוק השניים האלה. ישראל משתפת עם זה פעולה מתוך שיקול, לכאורה פוליטי, שאומר אנחנו לא רוצים להכיר ולו דה פקטו שהחמאס שולט בעזה. זו גישה לא חכמה ובעיקר מסוכנת. אי אפשר לשקם את הרצועה מאחורי גבה של הממשלה בעזה שהיא ממשלת החמאס."

כיצד על ישראל לנהוג כשישנה כזו מתיחות ואיבה בין הרשות הפלסטינית והחמאס ונוכח משבר רצועת עזה?
"הדרך הנכונה של ישראל, ברמת המדיניות הכוללת ביחס לרצועת עזה היא לומר לכל העולם – 'עזה היא מדינה נפרדת בפני עצמה. לא ישראל גרמה לכך שהיא תהיה מדינה נפרדת. הפלסטינים יצרו בעצמם מציאות שעזה היא דה פקטו מדינה עצמאית. לנו יש אינטרס שהמדינה הזו תחיה חיים נורמלים. אנחנו נשמח אם הקהילה הבינלאומית תסייע כלכלית לשיקום גם של הריסות הבתים שקיימות מאז צוק איתן וגם התשתיות האחרות. אם ע"מ לשקם את הרצועה, צריך לעשות זאת בשיתוף פעולה עם הממשלה בעזה, אז שיעשו זאת באמצעות הממשלה בעזה. תציבו לה תנאים ככל שיהיה רצוי אבל אי אפשר לעשות זאת מאחורי גבם. אי אפשר גם לתת את הכסף לרש"פ בתקווה שהכסף יגיע לעזה כי הוא לא יגיע. אנחנו אלה שעלולים לשלם מחיר על המדיניות. שלטון החמאס בעזה הוא די לגיטימי, נבחר בבחירות דמוקרטיות אבל לא אנחנו צריכים לקבוע מי השלטון במקום אחר."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!