הסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסמה אתמול (שני), התמקדה בשכר המורים בישראל בשנים האחרונות.  על פי הנתונים שהציג הכלכלן, הסכמי השכר שנחתמו בעשור האחרון – "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" – הביאו לעלייה בשכר המורים, שעלתה על קצב הגידול הממוצע במשק. עוד טוען הכלכלן הראשי כי שכר המורים ביחס לשכר הממוצע של בעלי השכלה על-תיכונית, הוא בשורה אחת עם המקובל במדינות המפותחות. בחינה של נתוני ה-OECD, מעמידה בספק את המסקנה האופטימית של משרד האוצר.

על פי נתוני הכלכלן הראשי, השכר הממוצע של המורים עמד בתחילת שנות האלפיים על 6,800 שקלים (נומינלי) ובסוף שנת 2014 הגיע לקרוב ל-11 אלף שקלים. זאת מול השכר הממוצע במשק, שעבד באותה עת על קצת יותר מ-9,000 שקלים. מכיוון שיישום הסכם "עוז לתמורה" יסתיים רק השנה, הכלכלן מאמין שמגמת העלייה בשכר המורים בתיכונים נמשכה גם אחרי 2014.

עוד מציין הכלכלן, שעל פי נתוני ה-OECD, שכר המורים היחסי בישראל, כלומר ביחס לשכר הממוצע של בעלי השכלה על-תיכונית, עומד בשורה אחת עם המקובל במדינות המפותחות. הכלכלן ציין שמניתוח מפורט יותר, "עולה שישראל בולטת במיוחד בשכר המורים (היחסי) בבתי הספר היסודיים –כאשר ישראל נמצאת במקום השלישי מתוך 26 מדינות ה-OECD".

הממוצע עוד רחוק

למרות התלהבותו של הכלכלן,  יש לציין ששכר המורים בישראל עדיין נמוך, ביחס לוותק וניסיון, מהממוצע במדינות ה-OECD. מה שמעלה אותו בדירוג הוא רק השכר הגבוה בראש סולם המתפרנסים בקרב המורים ביסודי .

ע"פ תמונת החינוך של ה-OECD משנת 2016, שבדקה את נתוני שנת 2014 – אותם נתונים שהכלכלן הראשי עיבד, אך בחר שלא לפרסם את פרטיהם – השכר ההתחלתי למורי היסודי בישראל עמד רק על 72% מהממוצע של הארגון, 75% מהממוצע למורים בעלי 10 שנות ותק, ו-80% למורים בעלי 15 שנות ותק. רק קבוצה אחת – בעלי המשכורות הגבוהות ביותר – עולה ב-23% על הממוצע במדינות ה-OECD.

מחאת המורים על קיזוז במשכורתם מול מטה משרד החינוך בתל-אביב, הבוקר (צילום: דבר ראשון).

בחינת נתוני השכר במערכת החינוך העל-יסודית, מעלה תמונה מאכזבת עוד יותר. השכר ההתחלתי של מורים אלו בישראל, עומד רק על 60% מהממוצע של ה-OECD , אחרי 10 שנות ותק הוא עומד על 61% מהממוצע, ואחרי 15 שנות ותק – על 56% מהממוצע בלבד. בקרב מורים אלו, גם בעלי השכר הגבוה היותר רק מתקרבים לעמיתיהם מעבר לים, ועומדים על 97% מהשכר הממוצע ב-OECD.

נתוני ה-OECD מתייחסים לבדיקות שנעשו בשנת 2014, בזמן שרפורמת "עוז לתמורה" בחינוך העל-יסודי רק החלה. לטענת אנשי האוצר, המשכורות העכשוויות של מורים אלו, ככל הנראה, גבוהות יותר.

על הפער

התייחסות מיוחדת מעניקה סקירת הכלכלן לפער – פי 2.5 – הגדול בין שכר המורים המתחילים לזה של מורים ותיקים(מעל 10 שנות ניסיון), בדגש על בתי הספר היסודיים. את הפער, תולה הכלכלן בהיבטים המיוחדים של הסכמי השכר, שיצרו התפתחות משמעותית בשכר אחרי זמן ממושך במערכת, בניגוד למגמה הבינלאומית.

לטענת הכלכלן הראשי, העלייה בשכר ב-15 השנים הראשונות של ההסכמים תואמת, פחות או יותר, את הנורמה המקובלת ברוב המדינות. עם זאת, אחרי 15 שנים, יש קפיצה גדולה בשכר, זאת בניגוד לרוב המדינות שבהן השכר מתייצב אחרי 15 שנים ונשאר פחות או יותר קבוע.

העלייה הגדולה בשכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה היא חריגה בהשוואה בינלאומית" כתב הכלכלן, "בבתי ספר יסודיים בישראל, היחס בין השכר בפסגת סקאלת השכר, לשכר לאחר 10 שנות הוראה, הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, בהשוואה דומה עבור מורים בחטיבה עליונה ישראל מדורגת במקום השני".

בסוף דבריו, התייחס הכלכלן הראשי לעובדה שהסכמי השכר האחרונים, עם הסתדרות המורים, שנחתמו בספטמבר 2016 ובמרץ 2017, כללו התייחסות ישירה לסוגיית פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים.

שר האוצר כחלון, שר החינוך בנט, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, הממונה על השכר ערן יעקוב, ומנכ"לית משרד החינוך היוצאת מיכל כהן (צילום: תומר ניוברג/ פלאש 90).

במסגרת אותם הסכמים נקבעה, לראשונה, תוספת דיפרנציאלית שקלית, כשגובה התוספת למורים צעירים כמעט הוכפל מזה של העובדים בדרגות הגבוהות, זאת בניגוד לתוספת השכר הכללית הקבועה, שנכללה בהסכמים הקודמים. מהלך זה עורר ביקורת מצד מורים ותיקים, שטענה שהסתדרות המורים התכופפה תחת לחץ של "הפרד ומשול" של משרד האוצר.

הכלכלן הראשי דווקא רואה בחיוב את ההחלטה. "על פי אומדן אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, הסכמים אלו צפויים לצמצם את פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים בקרב המורים המיוצגים על ידי הסתדרות המורים בכ- 25 נקודות אחוז, מכ-270% לכ-245% (כאמור, פערי השכר בין ותיקים לצעירים גבוהים במיוחד בקרב מורי בתי ספר יסודיים)" סיכם את סקירתו, "ישנה חשיבות רבה להמשיך במגמה זאת גם בהסכמים עתידיים".