יוצאת לדרך התכנית שתמנע את סגירת מפעל תעשיות מתכת שתולה בצפון. במסגרת התכנית, שהושקה הבוקר (רביעי) במפעל הצפוני, תעביר הקרן למפעלים במצוקה 11 מיליון שקלים, קרן תנופה של ההסתדרות תעביר 5 מיליון שקלים, והחברה ההודית – העומדת בפני מיזוג עם המפעל בשתולה – תוסיף 4 מיליון שקלים.

שר האוצר משה כחלון, ושר הכלכלה אלי כהן, בטקס השקת תכנית ההצלה של תעשיות מתכת שתולה (צילום: שי ניר)(צילום: שי ניר)

החלטה להקים את הקרן למפעלים במצוקה התקבלה ב-2009 אולם רק ב-2015 יושמה ההחלטה על ידי מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, שמונה לעמוד בראשה עם כניסת משה כחלון למשרד האוצר. הקרן הוקמה בשיתוף עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.

טקס ההשקה של תכנית ההצלה התקיים הבוקר, כאמור, בנוכחות שר האוצר משה כחלון, שר הכלכלה אלי כהן, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויו"ר מרחב גליל מערבי בהסתדרות החדשה אשר שמואלי.

"כל משרה שאנחנו מצילים כאילו הצלנו עולם ומלואו, פרנסה של משפחה וילדים. למרות שרק השבוע פורסמו נתוני אבטלה מהטובים שהיו מקום המדינה, אנחנו ממשיכים להילחם על כל משרה" אמר הבוקר כחלון, "המפעל בשתולה הוא דוגמה ומופת ליזמות, חלוציות וציונות. אנחנו לא מתכוונים לעצור כאן ונמשיך וניאבק על כל משרה בכל מקום בארץ".

שר הכלכלה, אלי כהן, בירך את המשקיעים מהודו, והצביע על כך שישראל והודו מציינות 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטים ביניהן. "בנושא המפעל בשתולה ראינו שיתוף פעולה מלא" אמר כהן, "אנחנו רואים לנגד עינינו את המשפחות. זה מתחיל בתעסוקה וממשיך בחינוך".

שר האוצר משה כחלון בטקס השקת תכנית ההצלה של תעשיות מתכת שתולה (צילום: שי ניר)

גם כהן הזכיר את נתוני האבטלה הנמוכים שפורסמו לאחרונה, ובתשובה לשאלת דבר ראשון על הדרך בה הוא מתכוון להתמודד עם הירידה באיכות התעסוקה – יותר משרות חלקיות, פריון נמוך ופערי שכר – ענה כי "אנחנו שואפים לשוק עם רמת אבטלה נמוכה ופרנסה בכבוד. אנחנו משקיעים בפריפריה, ורוב תקציב המשרד מושקע רובו בתעשייה בפריפריה. לא רק בהבטחה הכנסה נמוכה אלא גם תעסוקה איכותית".

"העולם היום מושתת על חברות הטכנולוגיה וישראל היא שחקן מפתח דומיננטי" הוסיף, "כוחות השוק דוחפים לתעסוקה איכותית באמצעות משיכה לישראל של תעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה גם בתעשייה מסורתית". לדבריו, משמעות הדבר היא "שמפעלים לא רווחיים לא יפתחו. תהליך שיחלחל לכל שכבות האוכלוסייה והפריפריה". כהן שלל את האפשרות להפעיל רגולציה שתבטיח את איכות התעסוקה.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ציין כי היוזמה להקמת הקרן למפעלים במצוקה הייתה שלו, יחד עם יו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני, בשנת 2009, ועפ"י נוסחה אותה הציע עיני כי עובדי הסקטור הציבורי יתרמו חצי יום הבראה בחצי שנה להקמת הקרן לתמוך בחבריהם מהסקטור הפרטי. "אותם עובדים הביעו, בתרומה לקרן, לויאליות לעובדים בסקטור הפרטי, והיום הם זוכים להציל את 250 העובדים הישירים והעקיפים של מפעל שתולה בצפון" אמר ברוש, "הם המושמצים (עובדי המדינה, ש.נ.), והם אלה ששמו את הכסף פה".

יו"ר ועד העובדים במפעל, אבשלום עמר, ביקש לשאת דברים לפני הנוכחים, בשם משפחותיהם של 150 העובדים. "אני מתנצל מראש, אני לא מתורגל במעמדים כאלה" אמר, "אני רוצה להודות לאנשים שסייעו לנו. הייתי סקפטי בתהליך הזה, ואמרתי 'פוליטיקאים הם פוליטיקאים'. אבל הצלחתם להפתיע. היו אנשים טובים שנרתמו והיו מחויבים לתהליך הזה. כל פעם ראינו שתופרים את הדברים בכיוון הנכון. אני מודה לכם שהגענו למעמד הזה כל אחד לפי תרומתו ופועלו בעניין. אחרי תקופה לא מובטחת של שנתיים של חיים על כרעיים של תרנגולת, חלק מהעובדים עזבו וחלק נשארו. כואב לנו. לא יכולנו לנטוש את הספינה ואמרנו עד שלא סוגרים את השערים אנחנו פה".

שר האוצר משה כחלון, ושר הכלכלה אלי כהן, ומנכ"ל האוצר שי באב"ד במפעל תעשיות מתכת שתולה (צילום: דוברות משרד האוצר)

מנכ"ל המפעל רוני חתן, בנו של המייסד שמשון חתן, אמר בראיון לדבר ראשון כי עסקת המיזוג מעלה בו רגשות מעורבים. "זה סיפור משמח כיוון שאנחנו בהקפאת הליכים" הסביר, "יש שתי אופציות: להמשיך או לפרק. אנחנו נותנים פרנסה ל300 משפחות (על פי ההערכה, מלבד 150 עובדי המפעל, יש כ-150 עובדי מיקור חוץ הנותנים שירותים למפעל, ש.נ.). המפעל נשאר בחיים וזה משמח. מההיבט המשפחתי יש תחושה של אכזבה או החמצה כיוון שזה יוצא מהמשפחה. חשוב לנו יותר ההמשכיות ומתן הפרנסה של העובדים".

האם קיימת סכנה שבעקבות העסקה המפעל יעבור להודו ויסגר בארץ?

"המפעל לא יעבור להודו וזה מעוגן בהסכם לפחות לעשר שנים. אני לא רואה מצב שזה יעבור. היכולת האינטגרלית שלנו הכוללת שפה משותפת עם התעשיות הביטחוניות והמשא ומתן עימן הוא חסר תחליף. המדינה מחויבת ברכש גומלין. יוקם פס יצור מקביל בהודו תחת התאגיד ההודי ובליווי שלנו. יש הסכמה להעביר חלק מתהליך היצור חזרה לארץ מתוקף ההסכמים בין המדינות".

מפעל תעשיות מתכת שתולה מתמחה בייצור ציוד וחלקים בתחום הביטחון, התעופה והשוק האזרחי. במהלך שנת 2015 נקלעה חברת שתולה לקשיים כלכליים. במטרה למנוע את הקריסה חברה אחות הזרימה הון, אך ללא הצלחה. החברה הגיע לסף חדלות פירעון, ובשל כך מונה לה נאמן שהגיע להסדר נושים בסכום של 21 מיליון שקלים. אחרי מאמצים רבים, ובסיוע הקרן, גייסה באחרונה תעשיות מתכת שתולה את החברה ההודית Saisanket שתשקיע במפעל.

המפעל צפוי לעבור תכנית הבראה וכבר במהלך השנה הקרובה הוא צפוי להגיע למחזור מכירות של 50 מיליון שקלים. לאחר תכנית יישום ההבראה המפעל צפוי לעמוד על הרגליים בכוחות עצמו ולצאת לדרך כלכלית עצמאית.

ההסכם המתגבש עם החברה ההודית כולל התחייבות ישראלית לרכש של תוצרת מהודו. במידה והעסקה אכן תצא לפועל, יוקם קו ייצור מקביל בהודו, וישראל תרכוש את התוצרים גם מקו הייצור בחו"ל.