דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

אבי גבאי: בקריית ים ייסדתי את המפלגה הלאומית החדשה

אני מגיע לכנס של אבי גבאי בעיר הולדתי קריית ים. בנקל אני מזהה את קהל המשתתפים. בילדותי קראו למצביעי מפלגת האם של מפלגת העבודה המפא"יניקים" כדאיניקים. היום עסקני הליכוד הם הכדאיניקים האמתיים על שלל הג'ובים המחולקים להם ברוחב יד. אלא שרבים מהנוכחים והנוכחות, ששיבה זרקה בשערם שייכים לדור הכדאיניקים של מפלגת העבודה שזכה בזמנו ברוחב יד במנעמי השלטון, נציגי ועדים גדולים, כשעוד מפלגת העבודה הייתה עוד חזקה שם, דור א' שזכו למשכורות מצויינות ופנסיות תקציביות. לאף אחד לא חסר כלום ברוך השם.

אבי גבאי מגיע באיחור של שעה. זה לא איחור מתוזמן ציני כמו ביבי. הוא עולה על הבמה ומסביר: איחרתי בגלל חסימת הכביש על ידי הנכים. סערה של מחיאות כפיים. אחד אפס לגבאי. אלא אבוי, לאחרונה נראה שהקהל הישראלי מתעצבן שחוסמים לו הכבישים. מי יודע? אולי בין מוחאי הכפיים עצמם היו כאלה שהתעצבנו על הנכים שאילצו אותם לעמוד אתמול בפקק לרמי לוי אויב הפועלים.

גבאי מפתיע, מבקש מהקהל ומתנצל על חדירה לפרטיות, שיצביע מי הצביע לעבודה ומי לא? הידיים מורמות, תשעים אחוז לעבודה, כעשרה אחוז לליכוד. גבאי מופתע: בדרך כלל יש הרבה יותר ליכודניקים באספות שלו, הוא אומר. לפי השאלה אפשר להבין את האסטרטגיה של האיש, הוא מכוון למצביעי הליכוד. מפלגה לאומית חדשה. יש להודות: בחריצות יוצאת דופן הוא מסתובב בכנסים "אבוא לחוג בית גם אם יהיו בו עשרים איש". אני שומע לחישה של שכני "כל הכבוד, בוז'י ושלי לא הסתובבו ככה". זהו כנס של קרייתים שנערך בקריית ים, הענייה מבין הקריות. ממש כמו ימי בגין ואריק שרון העליזים שהיו מגיעים לקריית ים ג' ואג"ש, מעוזי פועלים ליכודניקי חיפאי של קשיי יום. המפא"יניקים ישבו במשרדים. בקריית ים הסתובבה בדיחה שבמזכירת ראש מחלקה של מנהל מחלקה בעירייה, ידעה קרוא אך לא כתוב חוץ משם המפלגה. אבל גבאי מבין: הרי כל המגיעים לכנס הם ממילא אוכלוסייה מבוססת מהקריות, אבל לתת כבוד לעיר המוכה תדמיתית היא חתיכת ג'סטה.
אז מה רוצה האסטרטג גבאי? ראשית לחזק את האלקטורט ופעילי העבודה סביבו מול המאבקים שעוד נכונו לו לאור המהפך שהוא מתכנן במפלגה: ניקוי האורוות ושריון רמטכ"לים למיניהם. גם בלי זה הוא מבין שפרץ הולך להתקרצץ על הזנב שלו. אז הוא מחזק את הפעילים לצדו, נותן להם כבוד. הוא בעצמו מודה בנאומו: "אני רוצה שיהיה לי זמן להגיע לכל הארץ". מבחינתו, זמן זה אומר שהוא רוצה פחות פרץ ופחות מירב מיכאלי. שנית, הוא רוצה להחזיר את מצביעי לפיד הביתה, ושלישית הוא רוצה אנשי ליכוד יחד אתו. "בינינו" הוא משתף את השומעים בהגיגים שחוקים עד זרא "אין הבדלים גדולים בין הליכוד לביננו, השחיתות וחוסר הקצאת משאבים בצורה נכונה. הרי שתי המפלגות מסכימות כבר לשתי מדינות". למי הוא מכוון בליכוד: לח"כים מתוסכלים? למצביעי הליכוד מהעשירונים התחתונים? בכלל לא, לדעתי. הכוונה שלו היא אל הוועדים החזקים שהליכוד השתלט עליהם. ובחיפה והקריות יש הרבה אנשי וועדים. הם יודעים לאסוף אלפי אנשים בהתפקדויות למפלגה ובבחירות. מנהירים לאוטובוסים. בשביל מה לו להוציא אנרגיה על ליכודניקים מהעשירונים הנמוכים. הוא רוצה את הליכודניקים מעמד הביניים שנמאס להם מהביטנים והמירי רגב. את העשירונים הנמוכים אי אפשר לשכנע שביבי הוא לא מלך ישראל ואריה דרעי זכאי. אירוני למדי, שתושבי העשירונים הנמוכים גרים כמה מאות מטר ממקום הכינוס: שכונת יוספטל, אג"ש שכונת ד' ושכונת ג' בה גדלתי. וכאן לדעתי הוא מפספס-או יפספס אם לא יסייר בשכונות אלה ברגל (הרי הספורט שלו הוא מרתון), הוא חייב לבנות מוקדי כוח של פעילים מקומיים, להטות את הכף. שיתנו להם קצת כבוד. זה מה שהם רוצים, מה כבר נשאר להם? כסף לתרופות אין.

גבאי אומר דברים שלא מחדשים מאומה על חלוקת התקציבים נכונה באופן שימצא חן בעיני הקהל-מי שלא יהיה. הורים שאינם יכולים לתת חצי מיליון על דירה – הלך על הזוג הצעיר (מחיאות כפיים מקהל שיש לו יותר מדירה אחת, אבל למה הוא צריך להוציא חצי מיליון מהכיס?), הסכנה הגדולה היא התמוטטות הביטוח הלאומי בעוד כמה עשרות שנים (מחיאות כפיים מאלה שהביטוח הלאומי הוא עוד טיול קרוז באלסקה). כן, ותחבורה ציבורית בשבת (מחיאות כפיים אצל אלה שיש להם שתי מכוניות בבית, אבל שונאים כפייה דתית ואפילו הליכודניקים העניים ישמחו להתאוורר בים.) אבל מצד שני, הוא מוסיף, הוא בעד שילדים יכנסו לבתי ספר דתיים וילמדו מה זו תפילה. "אני בא מבית מסורתי" איזו להטטנות מזהירה. אם הוא ציוני כפי שהוא מדגיש חזור והדגש, למה שהדתיים לא יכנסו לבתי ספר רגילים וילמדו את ראשי הציונים, בן גוריון, ז'בוטינסקי, ברל כצנלסון, הרצל אחד העם. הרי התפילות לא עזרו לנו לצאת מהגלות אלפיים שנה. אבל יש לו התכווננות מדויקת למצביעי הליכוד, רובם מסורתיים וגם רוב מצביעי העבודה שהם לא באמת חילוניים. בנוסף, הוא גם רוצה שוויוניות בחינוך שתוכל כל אם עבריה לעזור לבן שלה בשיעורים (מחיאות כפיים, איך עושים את זה להורים בשכונות קשות היום? תשובה אין לו, גם לא תכנית. הכוונה רצויה. יש לי תכנית בשבילו שעשיתי בהתנדבות בשעתו: לימדתי אנגלית את האימהות בקרית ים ג'. לאימהות כוח רצון חזק כשזה מגיע לחינוך. להקציב להן כסף. שילמד על פרויקט "תהילה" ז"ל).

בדברים רציניים הוא נמנע לגעת, למשל הפערים העצומים והמזעזעים בין חלק גדול מיושבי האולם שהפנסיות שלהם התקציביות מקוממות, לבין עובדי קבלן ומוסכי הסביבה שחיים מהביטוח הלאומי ובמקרה הטוב פנסיה של 1,500 שקלים. שלושים אחוז מחובות המדינה הולכות לאנשי פנסיות תקציביות מושחתות, לא כולל האקדמיה! ממוצע שכר של 18,000 ש"ח לאנשי כוחות הביטחון שפורשים בגיל ארבעים וחמש! רובם נגדים שעובדים שמונה שעות ביום. ועוד: משרד האוצר לא יודע מצ'ופרים שניתנים לעובדי הביטחון שנעשו במחשכים! (אבי יקר, היית רפרנט במשרד האוצר!). ומה עם בכירי הבנקים, החברות הציבוריות, התאגידים, העיריות?. על זה לא מדברים.

במתווה הגז הוא דווקא נוגע: "עוד נשמע על הדברים הלא נקיים שהתרחשו שם ועל רווחים לא פרופורציונליים". (מחיאות כפיים סוערות… מישהו מכיר מישהו שעובד שם?")

כשמסתיים נאומו, אני רץ לשירותים. אוי הפרוסטטה, מצטופף עם בני גילי. צעיר אחד ששוטף ידיו, זה עתה סיים י"ב מאוכזב: "הוא לא דיבר כסוציאל דמוקרט". אני מתערב בשיחה: "הוא לא. גם לא רבין שאימא שלו נקראה "רוזה האדומה". בטח שלא בוז'י" עונה לי הצעיר: "שלי יחימוביץ' ופרץ היו סוציאל דמוקרטים". אני עונה: "זה נכון. אבל בנאום שלו הוא מציף מציאות חדשה: 'אני מפלגה לאומית חדשה, נגמר העניין הסוציאל דמוקרטי'. סוציאליסט היא מילה מלוכלכת שמזיקה לבחירות ובמחשבה שנייה הוא מכוון גם לרוב האלקטורט הרוסי ששונא את מפלגת העבודה כי בטעות הוא חושב אותה לקומוניסטית. עונה הצעיר: "דווקא בעולם עניין הסוציאל דמוקרטי צובר תנופה לאור הפערים העצומים". אני מהרהר לרגע ואומר: "לא אצלנו, כל עוד יש כאן לרוב הלאומני ערבים לתיאבון ובעיני רבים מפלגת העבודה עדיין שולטת במדינה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!