דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

כלכלת הדירוג האישי / מהפכת ה-AIRBNB: איך נהפוך מעובדים וצרכנים לנותני שירותים

מאחורי פלטפורמה להשכרת דירות לחופשה מסתתרת מהפכה שמשנה את עולם המלונאות ("רוב הדירות מוחזקות בידי שוכרים מקצועיים שדילגו על הרגולציה") ובדרך גם אותנו ("נוצר אדם שמתייחס אל הדברים שיש לו בחיים כפוטנציאל למימוש כלכלי")

אפליקציית airbnb (צילום אילוסטרציה, Editorial credit: Worawee Meepian / Shutterstock.com).
אפליקציית airbnb (צילום אילוסטרציה, Editorial credit: Worawee Meepian / Shutterstock.com).
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

תחת הכותרת המטעה כלכלת השיתוף מתחוללת בשנים האחרונות מהפכה כלכלית שקשה עוד לאמוד את השפעותיה. כמו מהפכה אמתית, היא מורכבת משילוב של שינויים טכנולוגיים, חומריים וחברתיים, שמשנים את האופן בו אנחנו צורכים, מוכרים, עובדים ובסופו של דבר, טוענת החוקרת ד"ר תמר ברקאי שחקרה את הנושא, גם את האופן בו אנחנו תופסים את עצמנו.

יותר ויותר ישראלים נחשפים אליה באופן ישיר, אך לרוב לא תופסים את עומק השינוי שנוצר תחת השם המכובס של "כלכלת השיתוף". הרוב המכריע של אזרחי ישראל לא נפגש אתה (עדיין), אך בוודאי שמע עליה בשיחת סלון או דרך קריאת כתבה. אולם מספר הולך וגדל של אנשים משתתפים בה באופן ישיר או מושפעים ממנה בדרכים עקיפות. מה שבטוח הוא שלמרות שמהפכה זו כבר אינה בחיתוליה, ההשלכה המלאה שלה עלינו עוד רחוקה ממיצוי.

אחד מענקי "כלכלת השיתוף", שניתן אולי גם לכנותה כלכלה נזילה, תעשיית החלטורה (או החלטורע) או כלכלת הדירוג האישי, היא ענקית המלונאות AIRBNB. החברה שהוקמה ב 2008 על ידי ניית'ן בלייקרציק, בריאן צ'סקי וג'ו גביה צמחה תוך שנים בודדות והגיעה למעל ל-200 מליון אורחים שהתארחו בכ-3 מליון חדרים ב-65,000 ערים ב-191 מדינות מאז שהוקמה. מלבד חדרים, לופטים ודירות, מושכרות דרך האתר גם כ-1,400 טירות.

תוך פחות מעשור הפכה AIRBNB לחברה המלונאית הגדולה בעולם, כל זאת מבלי שבנתה חדר מלון אחד או העסיקה חדרנית או פקידת קבלה אחת. ההשפעות של AIRBNB, שעל על פי הערכות של גורמים בענף המלונאות בישראל מחזיקה למעלה מ 10,000 חדרים בתל אביב בלבד, חורגות הרבה מעבר לעולם המלונאות או מעולם הנדל"ן. AIRBNB  מגדירה מחדש את האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו, את האופן שבו אנחנו פועלים ואת האינטרקציות החברתיות הבסיסיות שלנו.

ד"ר תמר ברקאי: "אם בראשיתו של הקפיטליזם למדנו להיות עובדים שכירים ואח"כ צרכנים של מותגים, היום אנחנו לומדים להיות נותני שירות מדורגים"

כדי להבין את השפעותיה של AIRBNB על חיינו נתחיל בפשט, האופן בו היא משפיעה על הכלכלה שלנו.

אלי זיו הוא מנכ"ל התאחדות מלונאי תל אביב. באחריותו לשמור על האינטרס המשותף של המלונאים המפעילים כ-8,000 חדרי מלון בעיר. זיו מנהל מאבק בענקית התיירות AIRBNB שרשמה בעשור האחרון 8500 – 10,000 יחידות (חדרים דירות או לופטים) להשכרה בעיר. המפגש בין המלונאות המסורתית, המבוססת על כללי המשחק הקודמים, עם השיטה של AIRBNB יוצרת איום ממשי על המשך קיומם של המלונות.

במרכז טענותיו של זיו כלפי AIRBNB עומדת הטענה כי מדובר בתחרות לא הוגנת בה צד אחד נתון לרגולציה, ונדרש להשקיע כסף רב על מנת לעמוד בתנאיה, בעוד הצד השני חופשי מכל רגולציה. "אנשים החליטו, במקום להשכיר את הדירה שלהם בחוזה לשנה, הם מעלים את הדירה לאתר ומשכירים אותה לתקופות קצרות של ימים או שבועות. מי שעושה את זה כנראה מגיע לרמות הכנסה גבוהות בהרבה מאותה הדירה, אחרת התופעה הזו לא הייתה תופסת כל כך חזק. אנשים הבינו שבמקום שכר דירה של 7,000 שקל לחודש, אפשר להרוויח 15,000 שקל ויותר".

אלי זיו (התמונה באדיבות המצולם).
אלי זיו (התמונה באדיבות המצולם).

לדבריו, מה שמטריד את תעשיית המלונות הוא לא הסטודנט שמשכיר חדר בדירה השכורה שלו במהלך סופי השבוע. "אנחנו מדברים על פרופורציות אחרות. כשעל כל חדר במלון יש חדר AIRBNB. רובם מוחזקים על ידי בעלי דירות שפשוט הסבו את הדירה למלון קטן. חלקם מחזיקים כמה דירות באותו הבניין, חלקם מחזיקים עשרות דירות, כשהפרופורציות הן שעל כל חדר במלון מוסדר יש חדר של AIRBNB שפועל ללא רשיון עסק" אומר זיו. "רובם המכריע לא משלמים מס הכנסה או מע"מ ולא נושאים בנטל ההוצאות שלנו יש. זו פשוט תחרות לא הוגנת".

איך התופעה הזו משפיעה על תפוסת החדרים בבתי המלון?

"אם ניקח את אוגוסט לדוגמה, שהוא אחד החודשים החזקים בשנה, בשנים קודמות התפוסה עמדה על 85%-90%. באוגוסט 2016 תפוסת החדרים עמדה על 69%".

יכול להיות שמדובר בתוצאה של המצב הביטחוני או של גורמים אחרים?

"לא, כי מספר התיירים הנכנסים לישראל ב-2016 היה גבוה. חלק גדל והולך מהם פשוט לא מגיעים לבתי המלון ופונים לאפשרויות האחרות. אם ניקח את צוק איתן ב-2014, ההשפעה שלו הייתה קטסטרופלית. אבל זו השפעה חולפת. ספגנו שנה וחצי של הפסדים והמשכנו הלאה". בהקשר הזה זיו מבקש להמחיש את המצב הלא הוגן בתחרות מול AIRBNB ואומר "לנו לא הייתה האפשרות לקפל את המלון בתקופת צוק איתן ואחריו, משכירי הדירות שראו שהביקוש יורד, עזבו ברגע את השוק המלונאי, השכירו את הדירות לדיירים קבועים, חיכו שהביקוש יעלה שוב וחזרו לשוק".

ומה בדיוק לא הוגן בפעילות שלהם?

"מדובר בכלכלה שחורה. רישיון עסק הם לא מוציאים. שימוש חורג על הקרקע הם לא מבקשים. כנ"ל עם דמי השבחה. לא מס הכנסה ולא מע"מ. במקרה הטוב הם משלמים מס הכנסה חלקי. אין לנו בעיה עם תחרות. אבל שתהיה הוגנת", אומר זיו בכעס. "אותי בודקים מכף רגל ועד ראש, כיבוי אש, משרד הבריאות, תכנון ובניה. אני, כדי להקים מלון, צריך לרכוש קרקע עם יעוד למלונאות, לשלם היטלי השבחה. אצלם כלום. בלי הליך של שינוי יעוד השכנים אפילו לא יכולים להתנגד לכך שבדירה מולם יהיה מלון שכל יום מגיע אליו מישהו אחר. לפעמים אורחים נחמדים, לפעמים לא. השקעת את מיטב כספך רכשת דירה בשכונת מגורים איכותית ופתאום אתה מגלה שהקימו לך בבניין מלון". בהקשר זה ראוי לציין כי בשנה האחרונה החלה רשות המסים לפעול לאכיפת תשלומי מס כדין בתחום ההשכרה קצרת המועד. עם זאת מדובר בנושא מורכב שיש בו עדיין חורים רבים, הן בחקיקה והן באכיפה.

ומה לגבי עיריית תל אביב, זה לא מעניין אותה?

"אני חייב לומר שאני עובד הרבה מול מנהל הנדסה בעירית תל אביב. רק שבחים יש לי להגיד עליהם. הם חושבים את העיר הזו עשורים קדימה ומקפידים על כל דבר. במקרה הזה העניין חמק להם בין הידיים. הם מתכננים ובשטח קורה משהו אחר. במספרים כאלה מדובר בשינוי עמוק ולא מתוכנן במרקם העירוני בתכנון ובחלוקה של השטחים."

ומה קורה כשאתם פונים אליהם בנושא?

"הם טוענים שזה עניין שצריך להיות מטופל ברמה הלאומית. הם מגלגלים את זה לממשלה. למרות שכל הסמכויות בנושא רישוי עסקים ואכיפת חוקי תכנון ובניה נמצאות בידיה של עיריית תל אביב. בכל המקומות האחרים בעולם שנתקלו בנושא הזה, בברלין, בלונדון, באמסטרדם, העיריות טיפלו בזה. פה יש החלטה של עיריית תל אביב לא להתעסק עם זה".

מלונות ים המלח. האם המלונות הותיקים המוכרים לנו הם נחלת העבר? האם בעתיד עבודה כחדרן או חדרנית תשמע כאגדה? (צילום: אדי ישראל/ פלאש 90).
מלונות ים המלח. האם המלונות הותיקים המוכרים לנו הם נחלת העבר? האם בעתיד עבודה כחדרן או חדרנית תשמע כאגדה? (צילום: אדי ישראל/ פלאש 90).

"מצפים שהממשלה תטפל בנושא"

איתן שוורץ הוא מנכ"ל עיר עולם ותיירות – מנהלת התיירות של עיריית תל אביב. שוורץ מכיר את טענותיהם של המלונאים בעיר. לאחר ששטחנו את טענות המלונאים בפניו של שוורץ הוא הסביר את עמדת העירייה: "מדובר בתופעה לאומית ואנחנו בעיריית תל אביב מצפים מהממשלה שתטפל בנושא. אני מאוד מזדהה עם הטענות שמעלה אלי זיו", אמר שוורץ, "אבל כמו שיש AIRBNB בתל אביב, יש גם בירושלים בחיפה, בצפון ובדרום. זו תופעה רחבה שיש לה יתרונות ויש לה חסרונות, מהפכה תיירותית של ממש. אבל מדינת ישראל היא הרגולטור החוקי לקביעת מדיניות בתחומי הדיור המלונאות המיסוי וכו'".

אבל יש פה שאלות שחורגות מנושא התיירות. יש פה השלכה ישירה על התושבים של תל אביב שסובלים ממצוקת דיור ומהקמה של בתי מלון באזורי מגורים. תושבי תל אביב הם הנפגעים הראשונים מהתופעה. איך אתם יכולים להשאיר את הטיפול לממשלה?

"אנחנו עכשיו נמצאים לקראת סיום של עבודת מטה רצינית מאוד והולכים ללכת בקרוב למהלך עם משרד התיירות על מנת לתת מענה לפלח השוק של מלונות שלושה כוכבים ומטה שכמעט ולא קיימים בעיר. אנחנו הולכים לייצר סל הטבות משותף למשרד התיירות ולעיריית תל אביב כדי לתת ליזמים תמריצים לקחת בנייני משרדים או מבנים תעשייתיים ישנים בדגש לא על בתי מגורים ולהפוך אותם לאכסניות או לחדרי אירוח. התכנית הזו תיתן מענה לפלח השוק הזה ותוריד את התמריץ שקיים היום להפוך דירות לחדרי מלון. יש לציין כי כבר היום קיימת החלטת ממשלה לעודד בניה של חדרי אירוח עממיים באמצעות מענק בשיעור של 13% מההשקעה".

אתם מגלגלים את האחריות לממשלה, אבל לעיריית תל אביב יש את הסמכויות לפעול בנושאי רישוי עסקים או תכנון ובנייה. מדוע אתם לא פועלים נגד מי שמקים עסקים בדירות מגורים?

שוורץ עונה בהיתממות מסוימת "איך אנחנו יכולים לדעת שמישהו פתח עסק ועובר על החוק? איך אני יכול לדעת אם מדובר בהשכרה חוקית לדייר או באירוח תיירותי? אין חקיקה בנושא. יש חקיקה לגבי בתי אוכל או חנויות אבל אין הגדרה להשכרת דירות תיירותיות".

אז אילו צעדים הייתם רוצים לראות את הממשלה עושה כדי להסדיר את התופעה של ה AIRBNB?

"אנחנו מתייחסים לנושא של AIRBNB  ברגשות מעורבים. מצד אחד יש להתפתחות הזו השפעות שליליות אבל גם יש בזה תועלות רבות. היום מגיעים לתל אביב תיירים רבים שלא היו מגיעים למלונות הממוסדים.

"היינו שמחים לראות רגולציה בנושא שמסדירה את הכללים ומתאימה את חוקי המשחק לתיירות של המאה 21. לצורך העניין אפשר לומר לאנשים שמותר להם לייצר הכנסה בתנאים מגבילים מסוימים. בוודאי שאני חושב שמי שעושה זאת צריך לשלם מסים בדיוק כמו השחקנים האחרים בשוק הזה. אבל אותי מעניין גם ליצור מצב שבו כל תייר שרוצה להגיע לישראל יכול לקבל מענה גם ללינה במחירים נמוכים המתחרים במחירים של אירופה".

שר התיירות ח"כ יריב לוין (הליכוד). התגאה במספר התיירים הנכנסים הגבוה השנה, אך ענף המלונאות בקשיים, והמדינה עושה מעט כדי להתמודד עם העלמות המס של "המשכירים החובבים". צילום: Hadas Parush/Flash90
שר התיירות ח"כ יריב לוין (הליכוד). התגאה במספר התיירים הנכנסים הגבוה השנה, אך ענף המלונאות בקשיים, והמדינה עושה מעט כדי להתמודד עם העלמות המס של "המשכירים החובבים". צילום: Hadas Parush/Flash90

"הלחץ להעלות את הדירוג עובד עליך"

לא רק ענף המלונאות ושוק הנדל"ן מושפעים מ-AIRBNB. לצד בעלי הדירות והמשתמשים "המקצועיים", רבים מצאו בפלטפורמה אופציה להשלמת הכנסה נגישה וקלה ללא מאמץ מיוחד, פעמים רבות בדירה אותה הם משכירים ולפעמים כשהם בעצמם מפנים את הדירה. מה שחוזר בשיחות עם אותם מלונאים חובבים הוא הרגישות הגבוהה לנושא הדירוג, המהווה את מרכז העצבים של השימוש באתר.

אלעד (32) מתל אביב החליט לפני כמה חודשים יחד עם שותפו לדירה להשכיר את החדר השלישי בדירה שהם שוכרים בפלורנטין. "חשבנו לעצמנו שנעשה כמה שקלים בחודש שיעזרו לנו לכסות את שכר הדירה", הוא מסביר. השניים לא רצו להשקיע בעניין יותר מדי וביקשו להרוויח כמה שאפשר במינימום השקעה. "זה היה חדר בלי מזגן ובלי חלון. משהו ברמה נמוכה מאוד. אז תמחרנו אותו בתחתית סולם המחירים באתר. 13$ ללילה". מספר אלעד "בגלל המחיר הנמוך קיבלנו המון פניות. השכרנו את החדר כמה פעמים בחודש, כל פעם לכמה לילות. בשיא הצלחנו להכניס כמה מאות שקלים לכל אחד מאיתנו וזה כיסה כמעט 25% משכר הדירה".

איך הייתה האינטרקציה מול AIRBNB?

"האמת, שהעסק עובד באופן די פשוט ואוטומטי. למעשה, מעולם לא דיברנו עם אף נציג של החברה. עיקר האינטרקציה הייתה על נושא הדירוג. בכל פעם שאורח עוזב את הדירה הוא מדרג אותך. כמעט כולם נותנים חמישה כוכבים. ברגע שקיבלנו ממישהו דרוג של ארבעה כוכבים, התחלנו לקבל מ-AIRBNB מיילים שמאיימים עלינו שאם לא נשפר את הדירוג הם יקטינו את החשיפה שלנו באתר. הם ממש מפעילים לחץ כבד על המשכירים לשפר את החוויה של האורחים".

ואיך ההתנסות בעולם המלונאות השפיעה עליכם?

"אנחנו נכנסנו לזה ממש על הדרך. לא הרגשנו שאנחנו מושקעים בעסק הזה. הלחץ להעלות את הדירוג עובד עליך, וגם הפעילות באתר, המשחק עם ההיצע והביקוש. ניסינו להעלות את המחיר ולראות מה קורה. הורדנו אותו, שינינו כל מיני מאפיינים באיך שהצגנו את עצמנו".

ענת (שם בדוי) בת 35 מהצפון, נכנסה לסיפור של AIRBNB לאחר שעברה דירה למקום גדול יותר ויקר יותר. היא פתחה עסק בבית והייתה זקוקה למקום שבו תוכל לארח מטופלים. כדי לכסות על השכירות הגבוהה במקום החדש היא החליטה להשכיר אותו דרך האתר במטרה להגיע ל-2,000 שקלים בחודש. לפי התכנית שלה 8 ימי השכרה בחודש היו צריכים להביא אותה אל היעד.

"מבחינתי, הכניסה  לעסקי המלונאות הייתה אילוץ. מאוד השקעתי בדירה כדי להצליח להשכיר אותה מספיק ולהצליח לגבות עליה מחיר טוב שיאפשר לי לעסוק במה שאני באמת רוצה." היא אומרת. "בימים שאני משכירה אני מחפשת לי סידור אחר. לפעמים אצל ההורים, לפעמים אצל חברים, לפעמים אני סתם הולכת לטייל".

אובר. פלטפורמה אינטרנטית תמימה לשיתוף משאבים או תאגיד בינלאומי ענק ונצלני? צילום: Mark Warner, מתוך flickr.
אובר. פלטפורמה אינטרנטית תמימה לשיתוף משאבים או תאגיד בינלאומי ענק ונצלני? צילום: Mark Warner, מתוך flickr.

זה לא קשה לנדוד בין בתים כדי להשכיר את הבית שאת שוכרת?

"החלק הזה פחות היה לי קשה. הקושי האמתי בסיפור התגלה לי כשהתחלתי לקבל ביקורות מאנשים שהתארחו אצלי. סה"כ בדרך כלל רוב האנשים היו סבבה ופרגנו לי עם חמישה כוכבים. היה לי סיפור עם אורח אחד שלא היה מרוצה מהתחבורה באזור שלי. טיפוס לא נעים. הוא התלונן הרבה ובסופו של דבר הוא דירג אותי בכוכב אחד". היא מספרת בגרון חנוק.

אז מה? אז היה לך לקוח אחד לא מרוצה. מה העניין?

"צריך להבין את שיטת הדירוג שלהם. האורח הזה, שאני מצטערת שלקחתי אותו אלי, גרם לציון הכללי שלי לרדת באפן משמעותי. האנשים של AIRBNB מאוד מכוונים לנושא הדירוג. נציגה שלהם התקשרה אלי באחת בלילה וניהלנו שיחה מאוד לא נעימה על כך שאני חייבת לתקן את הדירוג. אחרת הם יפגעו בחשיפה שלי", היא הסבירה לנו באכזבה. "צריך להבין שכל התכנון הכלכלי שלי בנוי על הסיפור הזה. זה הכניס אותי ללחץ גדול מאוד. בשלב מסוים גיליתי שאני משקיעה בסיפור הזה המון זמן, ושאני לא מרוצה מהסידור הזה. נתקעתי בתוך משהו שלא רציתי להיות בו בשביל כמה מאות שקלים בחודש".

מהפכת הדירוג האישי

ד"ר תמר ברקאי היא סוציולוגית במכללה האקדמית תל אביב יפו ובמכללת תל חי. כבר כמה שנים שהיא חוקרת את הנושא של "כלכלת הדירוג האישי". בדרך היא גם הספיקה להתנסות בה באופן אישי כשהשכירה את דירתה באמצעות AIRBNB. ברקאי עוסקת פחות בהשלכות שיש לפלטפורמה על עסקי המלונאות או על מחירי הנדל"ן, והיא מבקשת להבין את ההשפעות שיש ל"כלכלת הדירוג האישי" על הפרט, על האופן שבו אנחנו מייצרים את חיינו ותופסים אותם.

לטענתה של ברקאי התופעה של AIRBNB ושל כלכלת הדירוג האישי היא חלק מהתפרקות של העבודה הממוסדת ויצירתן של צורות העסקה פוגעניות חדשות. היא מותחת קו ישר בין תופעת עובדי הקבלן לבין AIRBNB כשיטות ליצור ניצול עובדים תוך התנערות מכל אחריות של התאגידים הנהנים מפירות העבודה של האנשים בקצה.

"אני חושבת שלפחות חלק מהמיזמים האלו היו תמימים בהתחלה". אומרת ברקאי תוך שהיא מעידה על עצמה שהיא לא מאמינה בקונספירציות, "הם לא הבינו עד כמה הון דיגיטלי שווה. היזמים המקוריים חיפשו דרכים לשפר מערכות כלכליות באמצעות הכוח של הרשת. בדרך הם יצרו כלכלה חדשה. כזו שמייצרת מיליארדי דולרים, אבל בדרך משנה את האופן שבו אנחנו מתייחסים לעבודה ומתייחסים לעצמנו".

אז איך התפתחה הכלכלה החדשה הזו?

"יש פה שילוב של גורמים ונסיבות מורכבות שאפשרו את הדבר הזה. הראשון הוא ההתפתחות של הטכנולוגיה והגעתו של האינטרנט לכף ידנו שאפשרו להחליף את האמון במותגים ובתאגידים לאמון ברייטינג של ההמונים. הגורם השני הוא ההתפחות של תרבות הרייטינג על בסיס משבר אמון שהיה לציבור רחב במערכות הכלכליות הקיימות. גורם נוסף הוא הכלכלה הקפיטליסטית הניאו ליברלית שחותרת להפיכת הכל לסחיר. הגורם האחרון ואולי החשוב ביותר בעייני הוא התפרקות שוק העבודה המודרני שייצר לרבים תנאים של חוסר ביטחון תעסוקתי וצורך לייצר בטחונות חלופיים לקריירה שלהם. כששום השכלה לא מביאה בהכרח לעבודה, אתה מחפש דרכים להתקיים והפלטפורמות האלו משכו את האנשים".

אז את אומרת שהתנאים המשתנים יצרו כלכלה חדשה?

"יש פה עניין דיאלקטי. החברה השתנתה ופתחה את הדלת לכלכלת הרייטינג ולחברות מהסוג הזה שבתורן יצרו מחדש את חוקי המשחק. אבל חשוב להגיד שלא מדובר בפוסט קפיטליזם, איזושהי כלכלה שחותרת תחת ההיגיון הקפיטליסטי, אלא דווקא התפתחות שלו, של הקפיטליזם הניאוליברלי לרמות חדשות".

ואיך זה משפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו?

"בתוך המציאות הזו נוצר הסובייקט הניאוליברלי. אותו אדם שמתייחס אל הדברים שיש לו בחיים כפוטנציאל למימוש כלכלי. אם בעבר תפסנו את הבית כמקום שבו גרים, מגדלים משפחה וכו' היום הבית שלי, גם אם הוא לא שלי אלא דירה שכורה, הוא נכס שאני רוצה להפיק ממנו רווח כספי. הסובייקט הניאו ליברלי מתרגם את הבית שלו, האוטו שלו את התחביבים שלו, את שעות הפנאי שלו ואת הפרופיל שלו ברשתות החברתיות כפוטנציאל כלכלי".

אז הכל ניתן לתרגם לכסף. אבל מה זה עושה לאופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו?

"כשהכול הופך להיות מוצר בשוק, וגם הפנאי שלי, הזמן שאני לא בעבודה הופך למשהו שאני יכול לסחור בו אז גם היחסים החברתיים הופכים לעניין שאפשר לסחור בו בשוק. נגיד שהפכת את האוטו שלך למונית, מה אתה עושה כשחבר מבקש ממך שתקפיץ אותו? כשהייתי בענייני ה-AIRBNB נכנסתי לכל מיני פורומים בנושא. התפתח שם דיון מעניין כשבחורה אחת העלתה את השאלה 'חברים ביקשו ממני להתארח אצלי, מה עשיתם במקרה הזה? ביקשתם כסף?'"

זה קצת מצחיק כי אותה בחורה שמשכירה את הדירה שלה ב-AIRBNB הולכת לישון אצל חברים כדי לפנות את הדירה שלה.

"זה נכון. מחקר אמריקאי שפורסם ב 2016 ניתח מי הם אלו שמשתתפים בכלכלת השיתוף. יש שכבה מסוימת, אמידה יותר שמתייחסת לנושא הזה כמקור הכנסה נוסף, עיסוק נחמד שאפשר להרוויח ממנו על הדרך. אבל בארה"ב שליש מהמשתתפים בכלכלת השיתוף הם אנשים שזה מקור פרנסתם היחידי. זה החליף את עולם העבודה של אוכלוסיה הולכת וגדלה. כמובן שמדובר באוכלוסיות הנמוכות ביותר. אני שמה בצד לרגע את האנשים שהפכו את זה לעסק יזמי. אלו שמחזיקים עשר דירות והופכים אותם לבית מלון בבניין מגורים".

"עכשיו אותה סטודנטית שמשכירה חדר בסופי שבוע ומכניסה כמה שקלים, אותה משפחה שזה הפך להיות מקור פרנסתה המרכזי ואותו יזם שסוחר בדירות ומקים בתי מלון פיראטיים הם כולם יושבים באותה הפלטפורמה ומתחרים זה בזה הם יושבים באותו דירוג של חמישה כוכבים".

ואז מה קורה לאותם אנשים?

"על הקרקע הזו בדיוק מתפתח הסובייקט הניאוליברלי. כשהרייטינג מחליף כל תוכן, כשהמוניטין של הילטון מוחלף ברייטינג של משה מפלורנטין ומגדיר אותו מחדש. הרייטינג הוא לא תופעה שולית בתחום הזה. הדירוג שלך הופך להיות בסיסי ביכולת שלנו להתקיים, באותם פורומים של משכירי AIRBNB הנושא של הרייטינג הוא הנושא החם ביותר שמוציא מאנשים רגשות עזים. הדירוג שלהם מגדיר אותם ומסביר להם מי הם. עכשיו כשזה קורה עם הדירה שלך, ועם התחביב שלך ועם שעות הפנאי שלך ואיך שאתה מבשל (בארצות הברית כבר התפתחו אפליקציות שמשדכות בין בשלנים לסועדים) כל דבר בחיים שלנו יכול לקבל את ההיגיון הזה."

את חושבת שאני יכול לברוח מזה? כלומר לא להפוך עם השנים ועם ההתפתחות של התופעה לסוביקט הניאוליברלי שתיארת?

"זו באמת שאלה טובה. אם בראשיתו של הקפיטליזם למדנו להיות עובדים שכירים ואח"כ צרכנים של מותגים, היום אנחנו לומדים להיות נותני שירות מדורגים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!