חמישים שנה הם חיכו והנה הדברים קורים: ביום השנה ה-50 לנפילתם של אחד-עשרה לוחמי פלוגה ד' בפיצוץ בונקר בבית המכס העליון, הוקם גלעד לזכרם בחצר המלון הנבנה בבית המכס העליון. אורחים רבים הגיעו לטקס חשיפת הגלעד שבנה האומן רענן כספין. ומאז כבר פקדו רבים את הגלעד במסגרת טיוליהם בגולן.

סיפור נפילתם של אחד-עשרה הלוחמים כבר אינו מכוסה באבק ההיסטוריה הצבאית. 50 שנה חלפו, הורי הנופלים נפטרו. כל חייהם שאפו לאנדרטה ליקיריהם אך לא זכו להיות נוכחים בהקמתה. בשנים האחרונות טיפלו בהנצחת הנופלים אחיהם ואחיותיהם בשיתוף עם יוצאי פלוגה ד' דאז. רובם כבר אינם צעירים.

והנה חל שינוי של ממש: זמן קצר אחרי הצבת הגלעד, הוקם ועד של צעירי המשפחות השכולות, אחיינים ואחייניות של הנופלים. הם לקחו על עצמם להמשיך לשאת במשימה של המשך ההנצחה, הרחבתה והעמקתה.

הנצחה, כידוע, אינה מסתכמת בהקמת גלעד ואנדרטה. הנצחה כוללת הרבה יותר עשיה. על כך בדיוק דן הוועד בפגישתו הראשונה (הפגישה, אגב, התקיימה ב"הסוכה" בבנימינה, באותו אולם בו התקיים המפגש הראשון עם המשפחות השכולות שבו סופר על ההתגייסות להקמת הגלעד).

בין ההחלטות הראשונות שקיבל ועד צעירי המשפחות השכולות:

• הענקת מלגה ללימודים גבוהים ללוחם יוצא גדוד 13 במסגרת פרויקט "חרמון" של העמותה למורשת גדוד גדעון (13). מלגה ראשונה תוענק לשנת הלימודים הקרובה והוחלט להמשיך במסורת זו גם בשנים הבאות.
• הקמת קהילה באינטרנט שתוקדש להנצחת הנופלים. בימים אלה אנו מחפשים שם הולם לאתר. הקוראים מוזמנים להציע שמות. אין זו תחרות ואין לנו פרסים לחלק, אבל נשמח להצעה יפה.
• העמקת פעילות ההנצחה לנופלים באמצעות קשר לגופים חינוכיים, קשר לגדוד 13 הפעיל ועוד ועוד.
• המשך מאמצי ההתרמה להרחבת האנדרטה עבור נושאים מזוהים. ביניהם הקמת חדר הנצחה לחללי גדוד 13 במלחמת ששת-הימים, ככל הנראה בבונקר סורי נטוש.