מחקר שפרסם אתמול (שלישי) מרכז טאוב, מראה על שיפור ניכר בהישגים הלימודיים במגזר הערבי, למרות פערים משמעותיים בתקצוב לתלמיד וכיתה בין המגזר היהודי למגזר הערבי. המחקר מצביע על כך שהפערים בהשכלה ובוותק של המורים נסגרו כמעט לחלוטין, והפערים במספר התלמידים בכיתה הצטמצמו מאוד.
נתון בולט מראה שבהשוואה בין תלמידים בעלי נתוני רקע חברתיים-כלכליים דומים, ניכר כי הישגיהם של תלמידי המגזר הערבי השתפרו בצורה ניכרת, והם מתקרבים לאלו של המגזר היהודי ובחלק מן המקצועות אף עולים עליהם. "כדי לצמצם את הפערים יש להתמקד במישור החברתי-כלכלי הכללי" טוען עורך המחקר, נחום בלס.
"ברגע שמשווים את נתוני הרקע של היהודים והערבים" אומר בלס, "למרות כל התנאים המקפחים ולמרות כל זה שמערכת החינוך והחברה הישראלית מפלה, ההישיגים של התלמידים שהוריהם אקדמאיים, כלומר מצבם הכלכלי הוא טוב יותר, בייחוד האימהות, שווים ולפעמים עולים על אלו של היהודים. זו נקודה מאוד מרכזית, כי זה בא ואומר שאין כזה דבר הערבים 'לא יכולים' או 'לא מוצלחים'. אם ניתן להם את התנאים הנכונים, דרך השקעה כללית רחבה יותר, שתוביל לשוויון ברקע, כך גם ההישיגים יהיו טובים יותר. אם רוצים לצמצם פערים במערכת החינוך, קודם כל צריך לצמצם פערים חברתיים במערכת הכלכלית וכמובן, להפחית את תופעות האפליה והגזענות."
הפערים צומצמו – לא רק בגלל משרד החינוך
ע"פ בלס, עדיין קיימים פערים גדולים בתקצוב לתלמיד בין המגזר הערבי למגזר היהודי, כ-20 אלף שקלים לתלמיד יסודי במגזר היהודי, לעומת כ-16 אלף במגזר הערבי. יש לציין שעקב התקצוב הדיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים שחל בשנים האחרונות, הגידול לאורך השנים היה גדול יותר במגזר הערבי. ע"פ דוח התקציב האחרון, הממוצע לתלמיד בבית ספר יסודי ערבי עמד על 16,724 ש"ח אל מול 15,410 ש"ח בחינוך היהודי, כאשר בארבע השנים האחרונות ההשקעה בתלמידים חלשים במגזר הערבי בבתי הספר היסודיים עלתה ב-22% ועומדת כיום על 17,176 ש"ח לתלמיד.
את אי ההתאמה בין גודל ההשקעה לתוצאות שלה מסביר בלס דרך ארבעה מרכיבים, "אני מזהה ארבעה גורמים שמאפשרים את ההתקדמות הזו, שלושה שקשורים למגזר הערבי ואחד שקשור לממשלת ישראל" מספר בלס ל'דבר ראשון', "קודם כל ירידה דרמטתית במספר הלידות, עלייה גדולה בהשכלה של נשים ויציאתם לשוק העבודה, הכרה הולכת ומתגברת שהצלחה במערכת החינוך הוא תנאי הכרחי להשתלבות בחברה ישראלית וההיבט הרביעי הוא ממשלת ישראל, שבאמת בשנים האחרונות משקיעה יותר במגזר הערבי גם בנושאים של צמצום מספר התלמידים בכיתה, השקעות תקציביות, הכשרת מורים ועוד"
הבנות לומדות יותר, המורות אקדמאיות יותר
עוד מראה בלס שבחינוך היסודי ובחטיבת הביניים עלו שיעורי הלמידה במגזר הערבי בצורה ניכרת, בעיקר בקרב בנות: מ-59% ל-94%. בתוך 15 שנים בלבד סגר המגזר הערבי, כמעט לחלוטין, את הפער בשיעורי הלמידה בגילאי 5–4. גם שיעורי הלמידה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים גדלו, והגיעו כמעט למיצוי. מאז 1990 עלה שיעור הלומדים במגזר היהודי מ-90% ל-97%, ובמגזר הערבי – מ-63% ל-93%.
שיעור המורים האקדמאים במגזר הערבי עולה על שיעורם במגזר היהודי בכל שלבי הגיל (95% לעומת 91% בחינוך קדם יסודי), ועוד נראה כי שיעור המורים בעלי תואר שני גדל במהירות רבה יותר ומתקרב לזה של היהודים, אם כי בחינוך העל-יסודי עדיין קיימים פערים ניכרים בין שני המגזרים בהיבט זה, כ-29% לעומת כ-43%.
לומדים מה שצריך
שיעור הניגשים לבגרות במגזר הערבי דומה לשיעור במגזר היהודי, ובמגזר הדרוזי הוא אף עולה עליו. הפערים בין המגזרים בציוני הבגרות במתמטיקה ובמדעים הצטמצמו, אך באנגלית ובמדעי המחשב הפערים נותרו גדולים. השיפור בהישגי התלמידים הערבים ניכר גם בגילים מאוחרים יותר. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות במגזר הערבי (81%) דומה לשיעורם במגזר היהודי (84%), ובמגזר הדרוזי הוא אף עולה עליו (90%). הפער בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בין תלמידים יהודים לערבים הצטמצם מ-17% לטובת היהודים בשנת 2000 (מתוך הניגשים) ל-12% בשנת 2015. מאז שנת 2000 קצב השיפור במגזר הבדואי דומה לזה שבמגזר היהודי ואף עולה עליו, ושיעור התלמידים הדרוזים הזכאים לבגרות עומד על כ-66% – גבוה יותר מזה של התלמידים היהודים, העומד על כ-62%.
בבדיקת הישגי התלמידים במבחנים הבין-לאומיים, עלה כי במבחני PISA בתיכון, הפער בין תלמידי המגזר היהודי לתלמידי המגזר הערבי גבוה (104 נקודות) ונותר גבוה גם בחלוקה לקבוצות לפי רקע חברתי-כלכלי.
אל מול הנתונים שעלו מפרסומי משרד החינוך בשבוע שעבר, שהראו על אחוזי צפיפות ניכרים במגזר הערבי, בלס מראה שמאמצי המאבק של משרד החינוך להקטנת הכיתות הניבו תוצאות במגזר הערבי; ב-2015 מספר התלמידים בכיתה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים במגזר הערבי היה נמוך יותר מאשר במגזר היהודי, ורק בחטיבה העליונה הוא היה גבוה יותר.
הפערים צומצמו – גם לפי ראמ"ה
מנתוני ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) ל-2016 עולה כי בקרב תלמידים דוברי ערבית חלה עלייה ניכרת בציוני מבחני המיצ"ב במתמטיקה בכיתה ה', ועלייה מתונה באנגלית. העליות הובילו לצמצום פערים בין שני המגזרים במקצועות אלו. בכיתות ח' הצטמצם הפער בציוני המבחנים במדע ובטכנולוגיה, אולם הפער במתמטיקה גדל והפער באנגלית נותר ללא שינוי.
התפלגות הניגשים לבחינת הבגרות לפי מספר יחידות הלימוד במתמטיקה מורה כי במגזר היהודי חלה ירידה גדולה במספר הניגשים לבחינה בארבע ובחמש יחידות, ועלייה במספר הניגשים בשלוש יחידות. במגזר הערבי מספר הניגשים לארבע יחידות עלה בכ-2%, מספר הניגשים בחמש יחידות ירד בכ-3%, ומספר הניגשים ברמת שלוש יחידות עלה ביותר מ-100%. ע"פ בלס, עלייה זו עשויה להעיד על התפתחות חיובית של הגדלת חלקן של אוכלוסיות חלשות יותר בשיעור הזכאים לתעודת בגרות. הציון הממוצע של הנבחנים דומה מאוד בכל המגזרים.
באנגלית, לעומת זאת, הפערים עדיין גדולים: במגזר היהודי שיעור התלמידים העוברים את הבחינה הוא 58%, במגזר הערבי – 14%, ובמגזר הדרוזי – 25%. בכימיה ובביולוגיה עלה שיעור הזכאים במגזר הערבי, והוא גבוה מהשיעור במגזר היהודי. הסבר אפשרי לכך הוא מודעותם של ההורים והתלמידים לצורך לפנות למקצועות המאפשרים השתלבות במסלולי קידום מקצועי שפתוחים יותר לציבור הערבי, כמו רוקחות ורפואה. בפיזיקה ובמדעי המחשב שיעור התלמידים העוברים במגזר הערבי דווקא ירד, והיה נמוך מזה שבמגזר היהודי.
