דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

שנה"ל התשע"ח / שלום כיתה א': מומחית, אם ומורה מגישות כמה עצות מועילות להורים הנרגשים

להבין את החוויה המורכבת של המעבר מהגן לכיתה, לשאול את הילד שאלות לא רק על הלימודים אלא גם על ההפסקה, לשתף פעולה עם מחנכת הכיתה, והכי חשוב - לא לדאוג כל כך הרבה

תלמיד ביום הראשון בכיתה א' (ארכיון, צילום: הדס פרוש / פלאש90).
תלמיד ביום הראשון בכיתה א' (ארכיון, צילום: הדס פרוש / פלאש90).
דוד טברסקי

כ-160 אלף תלמידות ותלמידי כיתות א', עתידים לפסוע לראשונה ביום שישי הקרוב בשערי בתי הספר ברחבי הארץ. כדי להקל, ולו במעט, על המאורע שבוודאי מעסיק הורים רבים, המודאגים מהמעבר החד של ילדיהם מגן הילדים לבית הספר, שוחחנו עם שלוש נשים בעלות עמדה בנושא: מומחית, אם ומורה, שלושתן בעלות ניסיון, המסבירות כיצד ניתן להתמודד עם הפרק החדש בחיים על הצד הטוב ביותר.

המלצת המומחית: לשים לב להפסקה

"בבית הספר, בשונה מבגן, אין השגחה צמודה כל הזמן, ולא בטוח כמה ההורים מודעים לזה" הסבירה ד"ר אורית דרור לוי – ראש החוג לחינוך לגיל הרך במכללת אורנים. דרור לוי מבקשת לשים דגש על המעבר החד בין מרחבים בעלי אופי שונה שחווה הילד. "הורים יודעים שמבחינתם בית ספר זה השיעורים והפסקה זה פסק זמן קטן. אבל דווקא בהפסקה קורים דברים מאוד משמעותיים, ודווקא שם הרבה פעמים אין מורה שרואה. זאת נקודה שההורים צריכים להיות מודעים אליה. לרוב שואלים את הילדים: 'מה למדתם? איך היה בבית הספר?' המסר הוא 'בוא תספר לי מה למדתם בשיעור'. ההורים צריכים לברר עם הילדים מה היה בהפסקה – האם הם היו לבד? האם היה משהו מפחיד במפגש עם הילדים הגדולים? האם הם מצאו מה לעשות?"

אמא ובנותיה בדרך לבית הספר (צילום: יוסי זמיר / פלאש90).
אמא ובנותיה בדרך לבית הספר (צילום: יוסי זמיר / פלאש90).

עם זאת ציינה דרור לוי כי ישיבה מרובה ולמידה פורמלית הן אולי המאפיינים הבולטים ביותר של השהות בבית הספר, דבר שמשפיע מאוד על הילדים. "המעבר בין עולם פחות או יותר חושי לעולם ממושטר הוא קשה. בגן, בתוך שש השעות שהילד נמצא שם, הרבה מאוד מהזמן הוא בוחר בעצמו מה לעשות. חוץ מהזמנים הבנויים שלוקחים שליש מהלו"ז, בשאר הזמן הוא בוחר אם להיות בחצר או במשק הבית, לאיזו פינה ללכת, מה לצייר ועם מי לשחק. בבית הספר לעומת זאת – בין השעות 8:00 ל-14:00 זה עולם תעשייתי; המקום של היוזמה האישית והפעלתנות מאוד מצטמצם".

בתוך המעבר בין המרחבים, מבקשת דרור-לוי מההורים לזכור שזמן ההתסגלות לבית הספר עשוי להיות ארוך וכי כל ילד מסתגל בקצב שלו. "הילד הרבה פעמים לא לחלוטין מבין את המבנה של בית הספר. הרבה ילדים נראים כמפריעים או חצופים כשבעצם כללי המשחק לא לגמרי ברורים להם. בעוד שילד בגן מראה הרבה צדדים שלו – משחק, יצירה, התעמלות, התחברות – בבית הספר ההערכה מכוונת בעיקר למדדים הפורמאליים. יש ילדים שמאוד נהנים מזה, אם זה מקור הצלחה להם וזה קל להם, ויש ילדים שזה יכול להפחיד אותם. ההורים צריכים להיות מודעים לזה ולדעת לחזק גם סטנדרטים אחרים".

דרור לוי ציינה כי ישנם הורים רבים ששולחים את ילדיהם ללמוד קרוא וכתוב עם מורים פרטיים, עוד טרם הכניסה לבית הספר, מהלך שגוי בעיניה. היא ממליצה במקום זאת "לא לדחוק בילד, לשמוח בהצלחות, לראות ששיעורי הבית הם מידתיים ולא תופסים את כל אחה"צ ולא להפוך את הלמידה הפורמלית לחזות הכל. שיהיה זמן למשחק וחברים שהרבה ממנו נלקח כאשר הילד עזב את הגן".

הורים מלווים את ילדם ליום הראשון בבית הספר (צילום: אביר סולטן/ פלאש 90).
הורים מלווים את ילדם ליום הראשון בבית הספר (צילום: אביר סולטן/ פלאש 90).

המלצת האם: להיות עם הילד – הפן הארגוני והפן החברתי

איתי, בנה הבכור של אושרה ויין קרן, יעלה בקרוב לכיתה ב'. לדבריה ישנם כמה בסיסים חשובים שכדאי לכל הורה שילדו עולה לכיתה א' להכיר. ראשית, היא מציינת, חשוב מאוד כי ההורים יקחו את ילדיהם לבדיקת ראייה ושמיעה לפני תחילת הלימודים. "לילד שלא רואה טוב קשה להעתיק מהלוח. מעבר לבדיקת ראייה רגילה, ישנן בקופות החולים בדיקות מיקוד ראייה שבוחנת את הפעולה של שרירי העיניים".

בסיס נוסף שציינה ויין קרן הוא היכרות עם ילדים אחרים. לדבריה, לפי חוזר מנכ"ל, בתי הספר מחוייבים לשבץ ילדים העולים לכיתה א' עם לפחות חבר או חברה אחת וזאת על מנת לאפשר להם תחושת בטחון. "ברמה החברתית, אנחנו ההורים צריכים לעבוד בלהפגיש ולחבר. לומדים לקשור קשרים חדשים כי אם ילד מגיע רק עם חבר אחד ויש כמה גנים שמצטרפים לכיתה זה מאמץ בכמה חזיתות".

המעבר מן הגן לבית הספר מזמן אצל הילדים שאלות רבות שנובעות באופן טבעי מהמפגש בסביבה החדשה. "החודש הראשון הוא בסימן הסתגלות והתרגלות להכל" הוסיפה ויין קרן. "מהרמה של להוציא ולהכניס ציוד מהתיק לתא ומהקלמר. מדובר על סט של הרבה מאוד הרגלים שלוקח זמן לבסס אותם. בשבוע הראשון נשאלו כל השאלות שבעולם: 'למה חייבים ללכת לבית הספר?' 'מתי אפשר לא ללכת?' הרבה מאוד בדיקות שמראות שיש הרבה מאוד חשש ולחץ". בבית הספר של איתי מיושמת שיטה מוכרת ואפקטיבית – "אצלנו בבית הספר יש דבר מאוד יפה של חונכים מכיתה ו' שמלווים את הילדים, עוזרים להם להכיר את בית הספר ומקנים להם תחושת בטחון במשחקים בהפסקה".

גם ויין-קרן מתייחסת להפסקה כמרחב הדורש הנחייה של ההורים. "כהדרכה ראשונית הסברתי לאיתי שאם קורה משהו, התפקיד שלו הוא למצוא מבוגר אחראי, בין אם זו מורה או סייעת, ולבקש עזרה. בנוסף לכך, כמות ההתרחשויות שהילדים שותפים להן דורשת סבלנות והתמקדות של ההורים על מנת לדובב אותם על חוויתיהם החדשות. "עם הזמן למדתי לשאול שאלות ממוקדות – 'מה למדת היום בשיעור תורה? איזה משחק שיחקת בהפסקה?' וגם שאלות שמנסות לברר את המנעד הרגשי של החוויות: 'התעצבנת מחבר? היה לך כיף עם חבר? התאכזבת מחבר?' שאלות שיש לשאול בכל מיני נקודות במהלך היום – בארוחת הערב, לפני השינה, במלקחת ועוד. בדרך כלל ילדים קולטים טוב את המציאות אבל אם מפילים עליהם הכל בבת אחת השאלות יסתכמו במילה: כיף, סבבה או רע".

ולבסוף, מבקשת ויין-קרן להעביר להורים מסר מרגיע ולהזכיר להם להפריד בין החוויות והזכרונות שלהם מבית הספר למה שעובר על ילדם. "חשוב לזכור לא להפיל על הילד את ההתרגשות הגדולה שלנו מהאירוע. אם אנחנו נהיה יותר רגועים זה בהחלט יאפשר לילד לעבור את החוויה יותר בקלילות. חשוב גם לזכור שלכל דבר יש פתרון, גם לבעיות קיצון כמו לעבור כיתה או בית ספר. המערכת עם הזמן עברה שינוי ויש היום תפיסה שהיא באמת יותר טוב ומכילה. אם ההורים ממש מודאגים – תמיד אפשר להתנדב לוועד הכיתה או בית הספר".

מורה בכיתה (צילום ארכיון: קובי גדעון / פלאש 90).
מורה בכיתה (צילום ארכיון: קובי גדעון / פלאש 90).

המלצת המורה: הכי חשוב – לא לדאוג

גליה קריסי מהיישוב מתן, סיימה ללמד השנה את כיתה א' בבית ספר קפלן בפתח-תקווה. לדבריה "הלימודים בכיתה א' לא מתחילים מאפס. התלמידים מצופים להגיע עם ידע בסיסי כלשהו ולכן לעבודה בגן ובבית ישנה חשיבות – לזהות מספרים, צבעים, להתמצא במרחב ולזהות כיוונים, כישורים מוטוריים כמו החזקת עיפרון, מעקב באצבע אחר קווים, מילוי שטחים בצבע ועוד".

גליה קריסי מהישוב מתן. מחנכת כיתות א-ב מבית ספר קפלן פתח תקווה (תמונה באדיבות המצולמת)
גליה קריסי מהישוב מתן. מחנכת כיתות א-ב מבית ספר קפלן פתח תקווה (תמונה באדיבות המצולמת)

"הטיפ שלי הוא לעבוד עם הילדים הרבה בדרך משחק חווייתית כך הם יגיעו לבית הספר בכיף עם הרבה מוטיבציה ללמידה. משחקי צלילים כמו מה הצליל הפותח והסוגר של מילים פשוטות ועוד. זיהוי של מספרים בשלטים ומודעות, משחק במעלית ע"י זיהוי קומות וסידור יכול להיות כיף, או גילוי מספרים במהלך נסיעה ברכב. למידה בכיף, בזמני הבילוי המשותפים יכולה להיות מעולה והיא מגבירה את המוטיבציה ללמוד".

ביחס לפן החברתי מרגיעה קריסי כי "ילדים הם סתגלנים והרבה יותר קל להם ליצור חברויות מאשר למבוגרים. ברגע שנכנסים לכיתה משחקים המון משחקי היכרויות ולאט לאט מתפתחות חברויות. מפגשים אחה"צ גם תורמים מאוד לחיזוק הקשרים וכאן חשוב להזכיר ששיתוף הפעולה המלא של ההורים יחזק מאוד הן את התהליכים החברתיים והן הלימודיים".

עוד ביקשה קריסי לציין כי שיתוף הפעולה בין ההורים לבתי הספר הוא תנאי בסיסי ליצירת החוויה החינוכית הכללית של הילד. "חשוב להיות בקשר שוטף עם המורה. אם יש משהו שקורה בבית או עם הילד, לבוא ולספר. במקביל גם המורה תספר על מה שקורה עם הילד. לילדים בסה"כ יש חוויות מאוד טובות בבית הספר וגם אם הם חוזרים מבית הספר ומספרים שלא היה טוב, זה קורה לרוב כי הם נוטים לזכור את מה שלא היה טוב. לכן חשוב לשאול תמיד האם היו גם חוויות נעימות".

לבסוף, מבקשת קריסי להעביר להורים מסר מרגיע אחרון – "הכי חשוב זה לא לדאוג. כל הילדים ילמדו לקרוא. צריך לבוא ממקום בטוח ולהסביר לילדים שהם מגיעים לבית הספר והוא הבית השני שלהם, ושם ידאגו ויעזרו להם. ילדי א' הם אפרוחים רכים שמגיעים אלי מהגן וצריכים תיווך, עזרה חיזוקים והרבה אהבה. נראה לי שאני יכולה לדבר בשם כל מחנכות א' – אני בטוחה שאנחנו נשתדל לעשות את הכל כדי שהנחיתה בשבילם תהיה רכה ככל האפשר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!