דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

זכויות להט"ב / לא כל חתן: בית המשפט העליון דחה עתירה לאישור נישואים חד מיניים

העותרים: "שלילת אפשרות זו עולה כדי השפלה ופגיעה של ממש בזכות לקיים חיי משפחה" | בית המשפט העליון דחה את טענתם של העותרים כי בסמכותו להתערב וקבע: הזכות לאשר נישואים חד מיניים שמורה לכנסת

חתונה חד מינית במצעד הגאווה בירושלים 2016 (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90)
חתונה חד מינית במצעד הגאווה בירושלים 2016 (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90)

בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) עתירה נגד האיסור על בני זוג מאותו המין להינשא בישראל. בהרכב של שלושה שופטים בראשות המשנה לנשיאה בדימוס אמנון רובינשטיין, החליט בג"ץ שלא לקבל את העתירה שהגישה האגודה לשמירת זכויות הפרט, שביקשו לאפשר נישואים חד מיניים שהיום מנוגדים לחוק במדינת ישראל. בנימוקים לדחיית העתירה נאמר כי סוגיה זו אינה בגדר פרשנות חוקתית, וכי יש לשנותה באמצעות חקיקה בכנסת.

חן אריאלי יו"ר האגודה למען הלהט"ב בישראל אמרה בתגובה להחלטה: "ההיסטוריה של המאבק למען הקהילה הלהט"בית בישראל מעידה על חשיבותם של תקדימים משפטיים ואין לנו אלא להצטער על כך שבמקרה החשוב הזה בוחר בג"ץ להחזיר את ההחלטה למחוקק ולהפוך את הסוגיה לפוליטית, ועם זאת חשוב שנקרא גם בין השורות את המסר שעולה מדברי השופטים ומצביע באופן שאינו משתמע לשני פנים על האפליה ועל אי הצדק שבמצב הנוכחי. המאבק שלנו נמשך ויימשך. כפי שיצאנו לרחובות והשפענו על עמדת המדינה בנושא האימוץ וכפי שעתרנו ונמשיך לעתור לבתי המשפט, כך יהיה עלינו להמשיך גם במישור הפוליטי לדרוש מנבחרי הציבור שלנו לשים סוף לאפליה ולהכיר בכך שאהבה היא אהבה וכולן שוות בפני החוק."

מגישי העתירה שנדחתה טוענים כי "אי יכולתם של בני זוג בני אותו המין להינשא בישראל, פוגעת בזכותם לשויון ובזכותם לחיי משפחה – הנגזרות במישרין, לטענתם, מן הזכות לכבוד החרותה בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו – בצורה קשה ובאופן בלתי מידתי". עוד טוענים העותרים כי אי היכולת להינשא פוגעת ישירות ביכולתם של בני זוג לייצר וודאות במערכת היחסים ביניהם, וכי ישנה שורת דברי חקיקה היוצרים הבחנה בין זוגות ידועים בציבור לבין זוגות נשואים. עוד נטען כי "שלילת אפשרות זו עולה כדי השפלה ופגיעה של ממש בזכות לקיים חיי משפחה".

לפי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, כל ענייני גירושים ונישואים בישראל מתנהלים בבתי הדין הרבניים ועל פי דין תורה. "במסגרת זו אין בני זוג בני אותו מין יכולים לבוא בברית הנישואין במדינת ישראל, שכן אין דין תורה מכיר בנישואין מסוג זה", נכתב בעתירה, ולכן ביקשו העותרים להחריג נישואים חד מיניים מחוק זה. העתירה מתייחסת לשני היבטים, חוקתי – לפיו החוק פוגע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ופרשני – לפיו ניתן להחריג נישואים חד מיניים לפי "דוקטרינת אי ההכרה", הקובעת כי במקרה והערכאה הדתית אינה מכירה בסמכותה לדון בנושא מסוים יעבור הנושא לבית משפט אחר.

העותרים אף הביאו שורה ארוכה של מדינות בהן אושרו בשנים האחרונות נישואים חד מיניים (כך למשל בשנים 2015-2009 הוכרו נישואין מסוג זה בארגנטינה, שוודיה, נורבגיה, איסלנד, פורטוגל, ארגנטינה, דנמרק, ניו-זילנד, צרפת, אנגליה וויילס, אורוגוואי, ברזיל, סקוטלנד, אירלנד, פינלנד ובמדינות ארה"ב כולן), ביניהן מדיניות בהן היה זה בית המשפט ולא הפרלמנט שאישר את הדבר.

בית המשפט דחה כאמור את העתירה בטענה כי למרות הסייגים שהובאו, אין מדובר בפרשנות חקיקה ואין החלטה על נישואים חד מיניים בסמכותו של בית המשפט העליון. "סוף דבר, מצאנו, נוכח כל האמור מעלה, כי אין להיעתר למבוקש" נכתב בפסק הדין. "יוטעם, כפי שציינו, כי אין ללמוד מאי-ההכרה בסטטוס הנישואין לזוגות בני אותו מין – נושא המסור כאמור למחוקק, בעיקר נוכח פסקת שמירת הדינים – על אי-הכרה בזכויות מהותיות חברתיות וכלכליות של חברי קהילת הלהט"ב. בידי כל איש ואשה בישראל הזכות לממש את סיפור חייהם עם מי שליבם חפץ בזוגיות; ותוצאותיה של זוגיות כזאת, נגזרות ישירות מן הזכות לכבוד ומהזכות לשוויון".

עם זאת, התייחסו השופטים גם לבעייתיות שבפסיקה "לטעמי, לא ניתן לפטור את הסוגיה המורכבת של הכרה בנישואים אזרחיים רק על ידי מתן הגנה על זכויות כלכליות, סוציאליות ואחרות. סטטוס הנישואים אף רחוק מלהתמצות במידע הקיים לגבי האדם במרשם האוכלוסין, או באמור בתעודת הזהות שלו. הסטטוס נותן תוקף משפטי לקשר הזוגי ומבטא הכרה חברתית במערכת היחסים שבין שני בני אדם, ועל כן נודעת לו משמעות רחבה יותר מסך הזכויות הכלכליות והאחרות הנובעות ממנו. ברי אפוא ששלילתו של סטטוס הנישואים מקבוצות מסוימות בחברה הישראלית, משדרת כלפיהן מסר של חוסר שוויון ואף של נחיתות מוסרית, במובן זה שמשתמע שהקשר אינו ראוי לכבוד ולהגנה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!