דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ו בניסן תשפ"ד 23.04.24
29.5°תל אביב
  • 30.4°ירושלים
  • 29.5°תל אביב
  • 28.7°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 35.5°באר שבע
  • 39.2°אילת
  • 34.4°טבריה
  • 29.4°צפת
  • 32.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ספורט

חינוך וספורט / "למאמנים תפקיד חשוב בהתפתחות הילדים לא רק כשחקני כדורגל, אלא כאנשים"

את הדברים אמר שחקן הכדורגל אמייה טגה, שישתתף יחד עם ספורטאים נוספים בכנס "שלום הילד בספורט" | לדברי המארגנים, אחת ממטרותיו היא להכשיר את המאמנים להיות קודם כל - מחנכים

ילדים ומאמן (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).
ילדים ומאמן (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).
יאיר צוקר
יאיר צוקר
עורך ספורט
צרו קשר עם המערכת:

דמיינו לרגע את הילד או הילדה שיוצאים מהבית אחר הצהריים עם בגדי ספורט ומגיעים לאימון הכדורגל או הכדורסל. מה החוויה שהם חווים שם, וכיצד היא תעצב את אישיותם בעתיד? מתוך מכלול המרכיבים של האימון, אין ספק שלמפגש עם הדמות הבוגרת שבו, הלא הוא המאמן, יש השפעה עצומה על הילד ועל האדם שיגדל להיות. מעבר להכשרה הפיזית-ספורטיבית, למאמן יש גם תפקיד חינוכי, שלא תמיד זוכה לתשומת הלב הראויה.

"אני מסתכל על עצמי בתור ילד, כמה למדתי מהמאמנים לא רק על כדורגל, ואני לא יודע אם המאמנים היום מודעים להשפעה הגדולה שיש להם על ילדים, עד כמה ילד מסתכל עליהם כמודל לחיקוי, כמה בשביל הילד המאמן הוא כמו אלוהים" הסביר לי שחקן מכבי נתניה אמייה טגה. "אני חושב שלמאמנים יש תפקיד חשוב בהתפתחות של הילדים לא רק כשחקני כדורגל, אלא כאנשים בחברה שמכירים את השונה מהם ומתייחסים אחד לשני בכבוד".

"למאמנים תפקיד משמעותי מאוד בעתיד הספורט" אמר יאן טיאר, רכז ארגון "החלוץ-חינוך דרך ספורט", שיחד עם טגה, עודד קטש, איציק קורנפיין, העיתונאי אוריאל דסקל ורבים נוספים ייקח חלק בכנס השביעי של שלום הילד בספורט שיתקיים ביום שישי הקרוב (8.9) בהיכל פיס-ארנה בירושלים. "בני נוער רבים משקיעים זמן רב במשחקי הספורט השונים, שפרט להנאה הגדולה והמשחקיות שגלומה בהם, מאפשרים לספורטאי להתגבר על מכשולים, להציב לעצמו יעדים ולעמוד בהם, ולרכוש כלים חברתיים. כמובן שיתרונות אלו אינם נשארים רק במרחב הספורטיבי ומקרינים על התבגרות הנער והנערה בכל רבדי חייהם" הוסיף טיאר, שארגון 'החלוץ' אותו הוא מרכז הוא חלק מתנועת המחנכים 'דרור ישראל'. "אנחנו מאמינים שהמאמן הוא קודם כל מחנך, דבר שמשתקף ביחסו לאחר, אדם שבהתנהגותו, במילותיו ובמעשיו יוכיח לספורטאים שאפשר להצליח, לחלום ולהגשים."

אמייה טגה לובש את החולצה שעליה נקנס התמונה: באדיבות המצולם
אמייה טגה לובש את החולצה שעליה נקנס התמונה: באדיבות המצולם
מאמני ומאמנות "החלוץ" (צילום: החלוץ חינוך דרך ספורט).
מאמני ומאמנות "החלוץ" (צילום: החלוץ חינוך דרך ספורט).

בכדי שמאמן יצליח להיות דמות מחנכת המעצבת את דמותם של נערים ונערות רבים כל כך בחברה, צריכות אגודות הספורט לשים זאת למטרה ולהכשיר לכך את המאמנים והמאמנות, כפי שנהוג במקומות רבים באירופה, ובעיקר באנגליה. יוזמת הכנס היא ד"ר שלומית גיא, אנתרופולוגית וחוקרת ספורט המתמחה בקידום ילדים בספורט ומניעת אלימות, שכתבה במסגרת מחקר שערכה באקדמיות לכדורגל באנגליה את ספרה "אימפריה – איך המציאה אנגליה את הכדורגל מחדש" (2011, הוצאת רסיס נהרה). הספר מתאר את תובנותיה מהתקופה בה עקבה במשך שנה אחר האקדמיות לכדורגל של ארסנל וצ'לסי. רוי מאסי – שיהיה הדובר המרכזי ואורח הכבוד בכנס, שימש כמנהל האקדמיה של מועדון הכדורגל ארסנל בין השנים 2014-1999, ויחד עם ליאם בריידי וארסן ונגר, היה שותף פעיל בעיצוב המדיניות ותהליך ההכשרה של הספורטאים.

מאסי מצוטט ארוכות בספר (תחת השם הבדוי מר סמית'), ומתאר את העקרונות המרכזיים של הגישה בה נקט, ובין היתר: ביטול ליגות הילדים ומעבר של כל מחלקות הילדים למודל של משחקים חובבנים, זאת על מנת לאפשר לילדים ללמוד, לתרגל ולבצע טעויות ללא חשש מהתוצאות, הקפדה על לחיצת ידיים לפני ואחרי כל משחק, עיסוק בערכים ובהיבטים מוסריים של החיים החברתיים בשביל ההתפתחות האנושית של השחקנים כאנשים בחברה וגם מעורבות ההורים בתהליך הכשרה באקדמיות, למשל, בתחילת כל עונה האקדמיה מקיימת שיחות ותיאום ציפיות עם ההורים.

רוי מאסי (תמונה באדיבות המצולם).
רוי מאסי (תמונה באדיבות המצולם).

נושא הכנס השנתי אותו יזמה גיא הוא "מניעת אלימות וגזענות בספורט" ומטרתו המרכזית היא קידום תרבות הספורט בקרב ילדים ונוער בישראל, הענקת כלים מקצועיים לטיפול ביחס לילדים ומניעת אלימות וגזענות. בכנס תדבר גיא על "תיאוריית החלונות השבורים" שפרסמו הקרימינולוגים ג'יימס ק. ווילסון וג'ורג' קלינג, ועל כל היא כותבת במאמרה:

"במחקרם הם טוענים כי פשיעה היא תוצאה הכרחית של אי-סדר. לדוגמא: אם חלון נשבר ונשאר בלתי מתוקן, יסיקו מכך האנשים שעוברים על פניו שבאזור הזה אין דין ואין דיין. כיוון שכך, במהרה יישברו חלונות נוספים ותחושת ההפקרות תתפשט לכל הרחוב. לפי התיאוריה הזו, אנשים הם לא פושעים בגלל סיבות של DNA או בעיות פסיכולוגיות, ולא עבריינים בגלל עוני ובעיות בבית. אנשים נורמטיביים לחלוטין יכולים להפוך לפושעים בגלל שהאזור הפיזי משדר אוירה של פורענות".

עוד מסבירה גיא במאמרה כיצד בחרו להתמודד באנגליה עם התופעה: "בשנת 1989 מונתה ועדת טיילור לפתרון בעיית האלימות בכדורגל האנגלי והחליטה על מספר צעדים, ביניהם: שיפור מיידי של מגרשי הספורט, הכנת תוכניות אומנותיות לאוהדים שיבואו למגרשים מספר שעות לפני המשחק כדי לצמצם את העמידה בתור בכניסה למגרש, שיפור דוכני האוכל, הורדת גדרות, ביטול יציעי העמידה והתקנת מושבים בכל המגרש, ובמקביל, צמצום נוכחות המשטרה ושימוש במצלמות טלוויזיה. השינוי הוכיח את עצמו ויצר שיפור מידי שצמצם באופן ניכר את האלימות במגרשים ומחוצה להם. התפיסה האנגלית מהווה בעצם הוכחה חיה ליישום נכון של עקרונות מנחים מתאוריית 'החלונות השבורים'", ועל זה בדיוק תדבר גיא בכנס.

גיא מנסה לקדם את מסקנותיה במחלקות ילדים ונוער ברחבי הארץ בעיקר דרך הכנס, אותו היא מקיימת זו השנה השביעית. לדבריה, צפויים להשתתף בו השנה כ-250 מאמנים ומאמנות, מנהלי מחלקות ספורט, מנהלי מחלקות ילדים ונוער ומנהלי עמותות, וכי הוא יתקיים השנה לראשונה בשיתוף פעולה עם אגף הספורט של עיריית ירושלים שמארחת אותו בהיכל פיס -ארנה.

שלומית גיא (התמונה באדיבות המרואיינת).
שלומית גיא (התמונה באדיבות המרואיינת).

שהמאמן יהיה קודם כל בן אדם

נחזור עתה לילד או הילדה שסיימו את האימון עייפים ומרוצים אחרי שפרקו אנרגיה ושיחקו עם חבריהם. הם מגיעים הביתה ופוגשים את הוריהם. מה יספרו להם? האם ההורים יכולים להיות רגועים שהיקר להם מכל חווה חוויה שהעצימה את אישיותו ומפתחת אותו כאדם? ובכלל מה הצפייה של אותם הורים מהמאמן שפוגש את הילד או הילדה שלהם פעמיים או שלוש בשבוע?

"הציפייה שלי מהמאמן היא שהוא יהיה קודם כל בן אדם עם אהבה למקצוע ולילדים, אדם שרואה בעבודה עם ילדים שליחות ובספורט כדרך חיים, אחר כך שיהיה איש מקצוע עם זיקה לחינוך ונסיון" אמרה לי-מור, אם לילד המתאמן בקבוצת כדורגל ילדים באזור השרון. "הייתי שמחה שהמאמן יצליח להגיע ולראות כל ילד בקבוצה ויגרום לילדים לשחק יחד ולא כיחידים, שההצלחה תהיה קבוצתית ולא תהיה תחרות אישית בקבוצה ושיהיה שיח תרבותי ללא השפעה של גורמים חיצונים כמו ההורים על שילובו של הילד, יותר או פחות, במשחק כזה או אחר" הוסיפה לי-מור. "גם אם הילדים, וסביר שזה מה שיקרה, לא יהפכו לשחקני כדורגל, המאמן ישאיר עליהם חותם כמו גם על ההורים. אני מצפה ממאמנים שיראו בכל ילד עולם ומלואו וידעו לעורר מוטיבציה, לגרום לכל ילד להציב מטרה בהתאם ליכולות שלו ולעמוד בה. אך חשוב מזה, לדעת ליהנות מהדרך, לאהוב את עצמו ואת חבריו, לפרגן ולהתאמץ כדי להצליח".

תכניות רבות יכולות להיכתב באשר לשיפור פני הכדורגל במדינתנו הסובל מבעיות אלימות והיעדר מודלים ראויים לחיקוי, אך דבר אחד ישפיע יותר מכל והוא שינוי תפיסה בנוגע לדמותו של המאמן והבנה שהוא דמות המחנכת את דור העתיד, מעצבת את אישיותם של הילד והילדה כאנשים בחברה ולא רק מטפחת את הכוכבים הבאים שיקבלו משכורות עתק בקבוצות המקצועניות. אם נרוויח מכך גם שחקנים טובים שיצעידו את נבחרות ישראל להישגים – מה טוב.

**

גילוי נאות – כותב שורות אלו מתנדב בארגון "החלוץ – חינוך דרך ספורט".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!