'החופש הגדול' הסתיים זה עתה וכ-2 מיליון ילדים ובני נוער החלו את שנת הלימודים בבתי הספר ובגנים. לצד ההתרגשות והשמחה מהשנה החדשה יש להזכיר את 37 הילדות והילדים, הנערות והנערים שמצאו את מותם בתאונות בבית, בחצר ובדרכים במהלך חופשת הקיץ והותירו אחריהם בני משפחה ואוהבים שאיבדו את היקר להם מכל. על פי דוח שפרסם הבוקר (שלישי) ארגון 'בטרם לבטיחות ילדים' מדובר בעלייה עצומה של 60 אחוזים ביחס לממוצע בארבע השנים הקודמות ולדבריה של אורלי סילבינגר, מנכ"לית הארגון, המסקנה החשובה ביותר מן הדוח היא שאת מרבית התאונות ניתן למנוע.

סיבות ההיפגעות העיקריות שהובילו לתמותה בחופשת הקיץ הינן תאונות דרכים (21 מקרי תמותה), נפילה (ארבעה מקרי תמותה) וחנק (שלושה מקרי תמותה). על פי הדוח מספר מקרי התמותה בזירות הדרכים והבית גבוה משמעותית מממוצע מקרי התמותה בזירות אלו בארבע השנים שקדמו לכך, העומד על כשמונה וכשבעה מקרים בשנה, בהתאמה.

שאלה שיש לשאול: האם תרגלת עם ילדיך חציית כבישים באופן בטוח, וללא התעסקות עם הטלפון הסלולארי?

על פי הדוח הסיבות העיקריות לעלייה במקרי המוות בדרכים הן גידול בהיקף מקרי התמותה של ילדים כנוסעים בתחבורה ציבורית (חמישה מקרים ב-2017 לעומת ממוצע של 0 מקרים בשנים 2016-2013) וכנוסעים/נהגים ברכב פרטי (תשעה מקרים ב-2017 לעומת ממוצע של כשלושה מקרים בשנים 2016-2013).

בבחינת הסיכון להיפגעות בחופשה לפי שנתוני גיל, מנתוני חמש השנים האחרונות עולה כי תינוקות שנולדו באותה שנה בה ארעה התאונה עד גיל 3 נושאים בנטל של כ-40% ממקרי התמותה – פי 1.6 מחלקם היחסי באוכלוסיית הילדים ובני הנוער. נכון לקיץ 2017 כ-75% ממקרי התמותה בקרב גילאים אלו התרחשו בזירת הבית.

בני גיל 17 נושאים בנטל של כ-16% ממקרי התמותה בחופשה, פי 3.1 מחלקם היחסי באוכלוסיית הילדים ובני הנוער, כאשר מרביתם נהרגו בתאונות דרכים: 24% מהמקרים ביחס לחלקם באוכלוסיית הילדים, העומד על כ-5%. בנוסף, בשנת 2017 נצפתה מגמת עלייה במספר מקרי התמותה של ילדים בקבוצת הגיל 14-10: שבעה מקרים השנה לעומת ממוצע של כשלושה מקרים לשנה בארבע השנים הקודמות.

שאלה נוספת שיש לשאול: האם הרשות המקומית בה את/ה מתגורר/ת מקפידה על הדרכת הילדים במסגרות החינוכיות ועל בדיקת הבטיחות בסביבת בתי הספר ובמקומות הומי ילדים?

מבחינת מין הנפגעים, חופשת הקיץ של שנת 2017 התאפיינה בהתפלגות שווה של מקרי התמותה בין בנים לבנות, בעוד שבין השנים 2016-2013, כשני שלישים ממקרי התמותה היו של בנים.

בבחינת הסיכון להיפגעות בחופשה לפי מגזר, מנתוני חמש השנים האחרונות עולה נתון מחריד – כ-49% ממקרי התמותה היו של ילדים ובני נוער ערבים – פי 1.9 מחלקם היחסי באוכלוסיית הילדים ובני הנוער.

"נתוני הקיץ האחרון מדאיגים וקשים" כתבה סילבינגר בסיכום הדוח. "תקופות של חופש, בהן הילדים אינם במסגרות, הינן מסוכנות עבור הילדים, בבית ובמיוחד במרחב הציבורי ובכביש. את רוב התאונות ניתן למנוע! חשוב שהילדים וההורים יכירו ויישמעו לכללי הבטיחות. כעת עם החזרה ללימודים על ההורים לבדוק עצמם האם פעלו למען בטיחות ילדיהם בדרכים. האם הכינו אותם להליכה עצמאית? האם תרגלו איתם חציית כבישים באופן בטוח, וללא התעסקות עם הטלפון הסלולארי? האם הילדים מסוגלים לרכיבה בטוחה ומקפידים על חבישת קסדה ורכיבה במקומות בטוחים?" בנוסף, קראה סילבינגר לרשויות המקומיות להקפיד על הדרכת הילדים במסגרות החינוכיות ועל בדיקת הבטיחות בסביבת בתי הספר ובמקומות הומי ילדים ולתקן בדחיפות ליקויי בטיחות שעלולים לסכן את ילדי יישובם.

הליכה בטוחה יכולה להציל חיים

ארגון בטרם לבטיחות ילדים מציין מספר כללים לבחירת שביל ההליכה הבטוח ביותר מפתח הבית ועד לשער ביה"ס וכיצד לתרגל עם הילדים הליכה בטוחה:

• אם ילדיכם עברו את גיל 9, בוחרים מסלול עם המספר הקטן ביותר של כבישים לחצות.
• חוצים אך ורק במעבר חצייה (רצוי מרומזר, או עם משמרות זה"ב).
• עוצרים שני צעדים לפני שפת המדרכה, מביטים לכל הכיוונים, מקשיבים ורק אז – חוצים.
• חוצים בזריזות ובקו ישר. הדגישו בפני ילדים שלעולם לא חוצים מתפרצים לכביש ולא נכנסים אליו בריצה!
• בנתיבים בהם יש שני מסלולים, מוודאים שהמכוניות בשני המסלולים עוצרות לפני מעבר החצייה.
• לא מתעסקים בטלפון הנייד בזמן החצייה; לא מסמסים, לא מדברים ולא מאזינים למוזיקה.
• גם כאשר יש אור ירוק, המתינו עוד רגע אחד, ורק אז חצו את הכביש. אם האור התחלף לאדום במהלך החצייה, השלימו את החצייה בזריזות.
• חובשים קסדה ברכיבה על אופניים ומעדיפים רכיבה במקומות מוסדרים ובשבילי אופניים.
• תזכורת: הוברבורד ואופניים חשמליים מותרים לרכיבה מגיל 16 בלבד!