לפני כשבוע פתח משרד הרווחה בקמפיין פרסום "נותנים באהבה" שהודיע על סיוע נרחב לניצולי השואה. כיום חיים בקרבנו, לפי נתוני משרדי האוצר והרווחה, 180,000 ניצולי שואה מתוכם 46,000 מוגדרים כעניים. משרד הרווחה הודיע לכלל הניצולים כי הם זכאים לסיוע בלתי מוגבל מטעם המשרד. העניים בקרב הניצולים ישמחו לנצל את הסיוע הנוסף למען שיפור בסיעוד ובתזונה. מסתבר שהבשורה על הסיוע לניצולים לא גובתה כספית במשרד הרווחה. המשרד העביר 5 מיליון שקל למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות.

במקביל להעברת הכסף ולאחר עשרות פניות לסיוע של ניצולים, כתב משרד הרווחה – "למען הסר ספק, ברור כי לא כל מבקשי הסיוע יוכלו לקבלו במסגרת התקציב הנוסף". משרד הרווחה הודיע לרשויות כי הסיוע מיועד לטיפולי שיניים (עד 5000 שקל לאדם), למכשירי שמיעה (עד 2000 שקל לאדם), רכישת אביזרי ראיה (עד 2000 שקל לאדם). ניצולי השואה הם בגילאי 82 בממוצע וסובלים ממכלול בעיות רפואיות נוספות כמו: סכרת, לחץ דם, אלצהיימר, דמנציה. בנוסף חלקם סובל מבדידות מעיקה, תזונה לקויה ובעיות סיעוד.

"ניצולי השואה מוכרחים להזדקן בכבוד"

שר הרווחה, חיים כץ, צוטט בקמפיין "כי ניצולי השואה מוכרחים להזדקן בכבוד. לא נסכים למצב שבו הניצולים יאלצו לבחור בין אוכל לבין רכישת תרופות או טיפולי שיניים". מילים והבטחות יפות רק שכיסוי תקציבי להבטחות לא קיים. גם במרץ 2016 הוציא כץ הנחיה לצירוף ניצולי השואה לתוכנית המיועדת לאזרחים ותיקים ("קהילה תומכת"). למרות ההנחיה לא הוצאו תקנים לתוכנית ונגרמה אכזבה נוספת לניצולים. כץ גם העביר את הטיפול בתוכנית "נותנים באהבה" לעובדים הסוציאליים ברשויות במקום להפעילה ביעילות דרך המוסד לביטוח לאומי האמון על ידע בנושא. מנתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר לסיכום 2016 עולה כי סכום של 1.7 מיליון שקל בלבד. ניתן לניצולים עבור ציוד רפואי, פיזיותרפיה ועוד. סכום של 1.5 מיליון שקל בלבד ניתן "כתשלומי חסד" וסך של 2.2 מיליון שקל ניתן לניצולים כהלוואות לשיקום כלכלי.

מנתוני האוצר מסתבר שב-2016 מספר מקבלי תגמולים חודשיים עמד על 66,995 ניצולים מתוכם מספר מקבלי תגמול מוגדל היה 18,747 ניצולים כאשר ידוע שמספר הניצולים העניים מגיע כאמור ל- 46,000. חשוב לזכור שהסכמי קונרד אדנאואר (קנצלר גרמניה המערבית) ובן גוריון בנושא השילומים לניצולי השואה עזרו כלכלית באופן מהותי למדינה בשנותיה הראשונות מ-1952. כספי הניצולים שימשו לרכש, ידע, ציוד ונשק. הכספים הכניסו מטבע חוץ לקופת האוצר הריקה דאז ואפשרו פיתוח מסחר בינלאומי. את הכספים הללו עם ישראל חייב לניצולים מעשית ומוסרית. לא יעלה על הדעת להודיע לניצולים על סיוע של "נותנים באהבה" מבלי לתקצב אותו וללא ניהול מתאים לשימוש. הניצולים הולכים ומתמעטים, אם לא ננהג בהם בכבוד הראוי בשנותיהם האחרונות זו תהיה חרפה ותעודת עניות לפוליטיקאים ולחברה בישראל.

הכותב הוא דר' אבי ביצור, גרונטולוג, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א