האירועים ביום ה"לייבור דיי", חג העבודה שנחגג השבוע בארה"ב, הם ביטוי לשינוי שתנועת העבודה "נאבקים למען ה-15" מחוללת במדינה: אלפים צועדים ומפגינים – שחורים ולבנים, עובדי שכר מינימום מסקטורים שונים כמו המזון המהיר, עובדי סיעוד, תחנות דלק ומוכרים ברשתות הענק של ארה"ב יצאו לרחובות. העובדה שבחמש השנים האחרונות צומחת תנועת עבודה חדשה מלמטה, שקוראת לצדק חברתי, שכר הוגן, ויחס שוויוני ואנטי גזעני מהווה מהפכה בפני עצמה.

את החג החילוני שנקבע בחקיקה פדרלית – יום העבודה (labor day) מציינת ארה"ב מסוף המאה ה-19, כזכר להפגנות שהתקיימו להגבלת שעות העבודה ל-9 שעות, הפגנות שהסתיימו ברצח של מפגינים על ידי שוטרים ומארשלים פדרליים. הוא צויין בתחילה בתהלוכות פועלים שמטרתן להראות את כוחם של האיגודים המקצועיים. עם הזמן הפך החג לחגיגה המסמלת גם את סוף הקיץ ומהווה עילה למפגשי ברביקיו עם משפחה וחברים. ציון החג השנה, שנת 2017, הוא ביטוי לכך שמציאות חייהם הקשה של העובדים בארה"ב יוצרת תגובת נגד אמיתית שמשנה את המציאות בארצות הברית כולה. הקריאות של התנועה אינן מסתכמות יותר בהעלאת שכר מינימום בלבד. הן קוראות לחופש ההתאגדות, לזכות להיות חבר באיגוד מקצועי, לשוויון בין שחורים ולבנים ולקיום הוגן של עובדים למול רווחי העתק של בעלי ההון המפיקים את הונם מעבודתם הקשה של אלו.

הפגנות בארה"ב בלייבור דיי (תמנות באדיבות ארגון Fight for 15)

בחג העבודה שצויין השבוע עשתה התנועה קפיצת מדרגה כשהצהירה על יציאה לשביתות ומחאות במאות ערים והשיקה קמפיין חדש לקראת הבחירות של הממשל המקומי ב-2018. בקריאה להצטרפות פעילה לקמפיין נכתב כי "לפוליטיקאים יש באמת רק עבודה אחת: הם צריכים לעשות – להעלות את רמת החיים של כל העובדים. נכון לעכשיו, הם נכשלים. פוליטיקאים רפובליקנים יושבים במשרדים הראשיים בכמעט כל המדינות בהן מתרחש קרב. במקום לעזור לאנשים כמוך וכמוני, הם משתמשים בכוחם כדי לקצץ בשכר, לתקוף איגודים, לאיים לקצץ בביטוח הרפואי ואף לקדם גזענות. בשנת 2018 הם עומדים לבחירה מחדש – ואנחנו יכולים לנצח אותם. אבל רק אם נתחיל לארגן, נתחיל להילחם, נתחיל את המחאה עכשיו".

התנועה קוראת לכל פעיל לתת 40 שעות תמורת השגת שכר המינימום המיוחל שלדבריהם צריך לעמוד על לא פחות מ-15 דולר.

הפגנות בארה"ב בלייבור דיי (תמנות באדיבות ארגון Fight for 15)

לפני חמש שנים, החלה תנועת "נאבקים למען ה-15" את מאבקה בשביתת עובדי המזון המהיר. התנועה התחילה מכמה מאות עובדים שעזבו את מקום עבודתם על מנת להילחם על שכר הוגן, ובחמש השנים האחרונות תפסה תאוצה, ולטענת הארגון, 22 מיליון עובדים נלחמו והשיגו עשרות מיליארדי דולרים של העלאה בשכר והפכו לאחת מתנועות העבודה המשמעותיות בהיסטוריה של ארה"ב.

איגוד נותני השירות הבינלאומי (SEIU) החל בקמפיין להעלאת שכר מינימום ולהכרה בהתאגדות העובדים במקדונלד'ס בסוף 2011. האיגוד צירף אל המאבק קבוצות שונות. המשותף לכל העובדים והעובדות: עבודה קשה מחד, וחוסר יכולת "לגמור את החודש" מאידך. ההפצה של הקמפיין וההצטרפות ההמונית התבצעה דרך הנהגת עובדים מקומית וחבירה לתנועות מקומיות כמו "Black Lives Matter". שכר המינימום הפדרלי בארה"ב עומד על 7.25 דולר אך כל מדינה יכולה לקבוע בחקיקה מקומית שכר גבוה מזה.

הפגנות בארה"ב בלייבור דיי (תמנות באדיבות ארגון Fight for 15)

פריחתה של תעשיית המזון המהיר בארצות הברית מתרחשת על חשבונם של העובדים בשכר מינימום שהיא מעסיקה. ב-2015 ההכנסות של התעשייה בארה"ב עמדו על 200 מיליארד דולר, בהשוואה לשישה מיליארד דולר ב-1970.

בארה"ב פועלות יותר מ-200 אלף מסעדות מזון מהיר, המעסיקות למעלה מארבעה מיליון עובדים. ב-2015 לבדה נוספו לענף 200 אלף עובדים חדשים. המשכורות המשולמות בענף לא הולמות את יוקר המחיה בארה"ב, והעובדים בו הם עובדים עניים.

בשל גודלה של ארה"ב, אין אפשרות לאגד כל סניף וסניף, ועל כן נבחרה אסטרטגיה של יצירת תנועת התעוררות שתשנה את המציאות העגומה של העובדים. מקדונלד'ס נבחרה כמטרה מרכזית בארה"ב, גם מפני שהמונח "McJobs", שהחל בתיאור לעבודה ברשת, הפך להיות זהה עם עבודה בשכר נמוך, במשמרות, בלי הכשרה וללא התאגדות עובדים.