בהמשך למחאת משפחות וגמלאי המשטרה והשב"ס, בימים האחרונים החלו לעלות לרשתות החברתיות תמונות שוטרים שפניהם מוסתרות, האוחזים שלטים הקוראים להשוואת תנאיהם לאלו של חיילי הקבע. דרישה זו, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. בתגובה פרסמה ראש מחלקת המשמעת במשטרה, נצ"מ עו"ד מירי היבנר, כי "מחאת הגמלאים היא אכן מחאה חוקית ויש לה מקום מבחינה ציבורית, יחד עם זאת, על שוטרים חל איסור לתמוך בעמדה פוליטית כלשהי ולהעביר בקורת על החלטות ממשלה והתנהלותה".

הפגנות ארגון נשות השוטרים מול בתיהם של כחלון, שי באב"ד ומסינג (צילום: רוית דיין מלצר)

ביוני האחרון קבע בית הדין הארצי לעבודה כי המדינה מפירה מאז שנת 2007 את החלטת הממשלה משנת 1979, הקובעת כי יש להשוות את שכר השוטרים והסוהרים לשכרם של חיילי הקבע (החלטה המכונה ש/33), כשלא העניקה להם תוספת המכונה 'תוספת אי ביטחון תעסוקתי'. עם פרסום החלטת בית הדין לעבודה, הודיע האוצר כי בכוונתו לעתור נגדה לבג"צ, ובמקביל פעל לשינוי החלטת הממשלה ולביטול ההצמדה. בשבועות האחרונים נאבקים נגד המהלך משפחות השוטרים והסוהרים, וגמלאי המשטרה והשב"ס – וכעת, עם כניסת משכורות חודש אוגוסט, נראה שהתסיסה מתגברת גם בקרב השוטרים המשרתים עצמם.

החלטה ש/33 נתקבלה על רקע חקיקת חוק האוסר על השוטרים להתאגד ולהקים ארגון עובדים אשר ייצג את עמדתם ואת בעיותיהם למול המשטרה והמדינה – ארגון הנחוץ לשוטרים במיוחד נוכח העובדה שנאסרה עליהם בפקודה כל פעילות פוליטית או פעילות מחאה. בשלטים שנשאו השוטרים המצולמים נכתב בין היתר "משה כחלון אני שוטף כלים אחרי משמרת כדי להתפרנס", ו"גם החודש נגנבו לי 7% מהמשכורת".

"הרשתות החברתיות תופסות מקום משמעותי בכל הנוגע לביטוי אישי ולדיונים פוליטיים", כתבה נצ"מ היבנר בהודעה שנשלחה לשוטרים ולשוטרות. "באשר למאבק לקבלת תנאי השכר והגמלאות (היעדר בטחון תעסוקתי),ברצוננו להדגיש כי פיקוד המשטרה והמשרד לביטחון פנים, עוסקים רבות בנושא והם אלה שמייצגים את עמדת המשטרה בפני הגורמים הרלוונטיים". עוד הזכירה כי על השוטרים חל גם איסור לעשות שימוש ברשתות החברתיות כשהם מזוהים כשוטרים. "פרסום תמונות ברשתות החברתיות, מהוות אף הן צורת ביטוי בין אם הן מלוות בכיתוב כלשהו ובין שאינן. אנו פונים לכלל השוטרות והשוטרים ומבקשים לגלות אחריות אישית ולהפעיל שיקול דעת לפני פרסומים. יש להקפיד לנהוג בצורה ששומרת על תדמית המשטרה ושוטריה".

בפורום משפחות השוטרים הבהירו כי התמונות הועלו לרשתות החברתיות מיוזמתם של השוטרים. "המשטרה מאוד יעילה בהזכרה וחידוד נהלים משמעתיים של שוטרים, אך לא בשמירה על זכויותיהם הבסיסיות" ציין עו"ד מיכאל טל, אחד מגמלאי המשטרה הפעילים במאבק.

לאחרונה הבהיר השר לבטחון פנים גלעד ארדן כי הוא מתנגד להצעת האוצר לבטל את ההצמדה לשכר חיילי הקבע, ואף לעתירה לבג"צ – וכי בכוונתו להיאבק ליישום החלטת בית הדין הארצי לעבודה. גם סגנית יו"ר הכנסת ח"כ נאוה בוקר, אלמנתו של תת-ניצב ליאור בוקר מפקד משטרת חדרה אשר נספה בעת ניסיון הצלה של צוערים מאוטובוס בוער בשריפה בכרמל, פנתה לראש הממשלה במכתב ותבעה את השוואת התנאים.

ב-2009 נכתבה בהסתדרות חוות דעת, לבקשת היו"ר דאז עופר עיני, הקובעת כי מאז שנת 1979 עת נחקק החוק המגביל את זכות ההתאגדות של השוטרים, חלו שינויים מרחיקי לכת בפסיקה בישראל, המחזקים את מעמד זכות ההתאגדות כפועל יוצא של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך נכתב בחוות הדעת כי יש מקום לבחינה מחודשת של החוקתיות של הגבלת זכות זו. במרבית מדינות העולם המערבי קיימים איגודי שוטרים, שלחלקם אף עומדת זכות השביתה, או הזכות לצעדים ארגוניים מוגבלים.