נתוני היבוא והיצוא של הסחורות מעידים על מצבה הבעייתי של התעשייה בישראל: לא רק שהייצוא התעשייתי יורד, אלא גם הייבוא לישראל של סחורות שמשמשות להשקעה בתעשייה. כלומר, לא רק שהתעשיינים מוכרים פחות לחו"ל, הם גם קונים פחות סחורות שישמשו אותן להתרחבות עתידית. במשרד האוצר משלימים עם המצב ומחליטים להעדיף את הצריכה הפרטית והשירותים על פני התעשייה. שר הכלכלה דווקא רואה תמונה ורודה וחוזה קפיצה של הכלכלה הישראלית למקום ה 15 בעולם.

מנתוני סחר החוץ שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי היצוא הישראלי ממשיך להצטמק. בחודשים יוני עד אוגוסט ירד היקף ייצוא הסחורות בכ-4% בחישוב שנתי. זאת לאחר שבחודשים מרץ עד מאי נרשמה ירידה של 11%. מן הצד השני יבוא הסחורות לישראל נמצא בעליה, אבל יבוא מוצרי ההשקעה ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-3.4% בהמשך לירידה של 12.5% בשלושת החודשים הקודמים. כ-64% מהיבוא של מוצרי השקעה הוא מכונות וציוד המיועדים ברובם לתעשייה הישראלית. משמעות הנתונים שמפרסם הלמ"ס היא שהתעשייה הישראלית נמצאת בירידה אבל חמור מכך, נראה שהתעשיינים צופים כי הירידה תמשך בעתיד ולכן מקטינים את ההשקעה בציוד ובמכונות.

התעשייה הישראלית הייתה עד לשנים האחרונות מנוע הצמיחה החשוב ביותר במשק הישראלי. הצמיחה של התעשייה המקומית הובילה את התפתחות המשק, תוך כדי ייצור מקומות עבודה איכותיים, פיתוח של ידע והתמקצעות של עובדים. התפתחות של תחרות בשווקים המתעוררים, ההתחזקות של השקל וההזנחה של ההכשרה המקצועית הביאו את התעשייה המקומית למציאות בה קשה לה להתחרות בעולם וקשה לה למשוך השקעות זרות.

המעבר של מדינת ישראל מהתבססות על תעשיה להתבססות על ענפי שירותים ומסחר, היא לא רק תוצאה של שינויים גלובאליים ונסיבות. מדובר גם בהחלטה מודעת של ממשלות ישראל שרואות את הסטרט אפים והאקזיטים כתמונת העתיד. הקצפת של העובדים במשק תעבוד בהיי טק, לשאר מוצע להיות זבנים, קופאיות ומוקדני שירות. עבודות מכובדות כשלעצמן, אך גם מצטיינות בתנאי העסקה ירודים ושכר נמוך. את התפיסה של כלכלת שירותים מובילה המועצה הלאומית לכלכלה, אבל לא רק היא.

במשרד האוצר פרסמו השבוע להערות הציבור את טיוטת מסקנות ועדת באב"ד לקידום התעשייה. הועדה שהייתה אמורה לבחון כיצד יש לסייע לתעשייה על מנת שתוכל להתמודד עם אתגרי התחרות הגלובליים, הגיעה לאותן מסקנות ידועות מראש. יש להשקיע בחינוך הטכנולוגי, בקידום המו"פ, בהקטנת הרגולציה ולהתמקד במפעלים קטנים ובינוניים. בין ההמלצות יש שתי המלצות מעניינות. הראשונה היא הקמתם של בתי ספר טכנולוגיים הצמודים לאזורי תעשייה. מדובר בתפיסה שהייתה קיימת בעבר בישראל, כשהמפורסמים יותר הם בתי הספר התעשייתיים שהקים סטף ורטהיימר. אבל שנים של היעדר חזון ממשלתי וייבוש תקציבי הביאו לסגירתם של מרבית בתי הספר שפעלו בשיתוף פעולה עם המפעלים ובצמוד לאזורי תעשייה. עכשיו מבקשים באוצר להחזיר את הגלגל לאחור. ההמלצה המעניינת השנייה של צוות באב"ד הייתה לשנות את חישוב השעות הנוספות מיומית לחודשית. תרגיל בחשבון שנועד לפגוע בשורה התחתונה של שכר העובדים בתעשייה.

ברקע ההמלצות של ועדת באב"ד פרסמה אתמול אורה קורן בדה מארקר כי בוועדה השלימו עם העובדה שהתעשייה הישראלית לא תהיה קטר הצמיחה של ישראל בעתיד, וכי היא תוחלף על ידי הצריכה הפרטית ומגזר השירותים. קורן מצוטטת בכיר בוועדה שאומר כי "הצריכה הפרטית נהפכה למנוע הצמיחה הגדול, וכיום בוחנים בעולם איך סוגרים פערים באי־שוויון ומביאים צמיחה באמצעות צריכה בת קיימא. לכן, ההסתכלות היא לא רק על התעשייה. אנחנו לא יודעים מה צריך להיות השיעור של התעשייה בתוצר, ולכן הוועדה לא קבעה לו יעדים. אם אני יודע להיות מוביל בינלאומי בשירותים של סייבר ופיננסים — האם אני צריך לוותר על זה כדי להשקיע בתעשייה?"

מי שדווקא מאמין בכוונות האוצר לקדם את התעשייה הישראלית הוא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. לאחר שנה של תחזיות קודרות ואיום בפיטורים המוניים, ברוש שינה גישה והיום הוא משדר אופטימיות. ״עם בוא השנה החדשה, אני אופטימי באשר לתוכנית ׳נטו תעשייה׳. " אמר ברוש אתמול בכנס התעשיה של BDO "גם במשרד האוצר מבינים שמנוע הצמיחה המרכזי של המשק הוא התעשייה, ועל מנת לעזור לה לגדול, יש לחזק את כושר התחרות שלה, עם יעדי צמיחה ברורים. אנחנו שואפים להחזיר את הצמיחה בישראל  לכ-6%, כאשר היצוא אחראי לחצי מצמיחה זו״.

לאופטימיות שהפגין ברוש הצטרף גם שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן (כולנו) שאמר בכנס כי "כלכלת ישראל נמצאת כיום במקום ה-21 אולם לאור קצב הצמיחה ושיעור הצמיחה וההשקעות שאנחנו מבצעים, תוך חמש שנים אנחנו צופים שנהיה הכלכלה מספר 15 בגודלה." כהן התהדר בנתוני ייצוא ובהשקעות זרות בתעשייה. אבל האמת היא שהייצוא הישראלי נמצא עם הפנים למטה. עסקאות חד פעמיות חריגות מקפיצות את נתוני הייצוא, וכך גם ההשקעה החד פעמית של אינטל בישראל כלפי נתוני ההשקעות.

מי שהציג בכנס את תמונת המצב האמתית היה דווקא  הכלכלן הראשי של BDO (מארחת הכנס), חן הרצוג, שאמר כי "תעשייה ישראלית תחרותית וצומחת היא תנאי הכרחי לצמצום פערים וחיזוק הפריפריה. בחמש השנים האחרונות משקל התעשייה בישראל ירד מ-16% ל-13%, במגמה הפוכה למצב באיחוד האירופאי שאימץ תכנית להגדלת משקל התעשייה ל-20%.  הבעיה המרכזית של התעשייה בישראל היא פיריון נמוך בשל עתירות הון נמוכה והתדרדרות מתמדת בשיעור ההשקעות. נתוני 2016 הראו לכאורה על גידול בהשקעות, אך מדובר בהשפעה חד-פעמית של הקמת מפעל אינטל, ונתוני 2017 מראים על המשך התדרדרות בהשקעות בענפי המשק. לישראל יתרון יחסי לפיתוח תעשיות עתירות הון ואנרגיה, אך לצורך כך נדרשת מדיניות ממשלתית לעידוד השקעות הון ומשיכת חברות עוגן בינלאומיות להשקעות ענק כפי שנעשה במקרה של אינטל. זה מרכיב מהותי שחסר בהמלצות ועדת לחיזוק התעשייה."