דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משפט

משפט / בנט ושקד הכריזו על "תכנית חוקתית", במרכזה שני חוקי יסוד חדשים

"הממשלה תחזור למשול, השופטים חוזרים לשפוט" הצהיר אמש השר בנט בדף הפייסבוק שלו | המניע, על פי בנט: החלטות בג"ץ האחרונות אשר פסלו חוקים או מנעו פעולות ממשלתיות | ביקורת מסיעת המחנה הציוני בכנסת, ותמיכה בבית היהודי

יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט וח"כ איילת שקד בכנסת. ארכיון (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)
יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט וח"כ איילת שקד בכנסת. ארכיון (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

יושב ראש מפלגת הבית היהודי ושר החינוך, נפתלי בנט, יחד עם שרת המשפטים ושותפתו למפלגה איילת שקד, הכריזו אמש, באמצעות ערוץ 2, על תכנית חוקתית, כהגדרתם, שהם יוזמים לקראת מושב הכנסת הקרב ובא.

הממשלה תחזור למשול; שופטים חוזרים לשפוט. **בשנים האחרונות בג״צ מבטל חוקים ופעולות ממשלה כעניין שבשיגרה. למעשה, בג״צ…

Posted by ‎נפתלי בנט – Naftali Bennett‎ on Thursday, September 14, 2017

ההכרזה לא לוותה בהצגה מפורטת של התכנית וקשה בשלב זה להעריך את פרטיה. לא מן הנמנע כי להכרזה ולמועדה מניעים פוליטיים, כלומר הצורך להקדים יריבים פוליטיים – ביניהם השר יריב לוין מהליכוד וחבר סיעתם הח"כ בצלאל סמוטריץ', אשר כבר הודיעו על כוונתם לפעול לצמצום כוחו של בית המשפט העליון במהלך המושב הקרוב, וכי פרטיה המלאים טרם סוכמו. מנוסח ההודעה ברור כי היא לא תואמה עם סיעות הקואליציה או עם ראש הממשלה, והיא צפויה לאתגר את השותפות הקואליציוניות השונות.

לפי דברים שכתב השר בנט בדף הפייסבוק שלו מטרת התכנית היא להעמיד את בג"ץ במקומו ולמנוע ממנו לבטל חוקים ופעולות של הממשלה – פעולה שהשר טוען כי היא נעשית ללא סמכות.

כדוגמא לחריגה של בג"ץ מסמכותו טען בנט כי "רק לאחרונה ביטל בג"צ את המתווה להוצאת המסתננים מהארץ בפעם השלישית", וכן טען כי "בג"ץ אסר לשלול תושבות ישראלית מפעילי חמאס". בחשבון הטוויטר שלו הביא השר בנט דוגמאות נוספות – פסק הדין בענין התקציב הדו-שנתי, ביטול חוק מס דירה שלישית ופסק הדין הדרמטי מהשבוע האחרון שנגע לפטור מגיוס הניתן לבני הישיבות בחוק.

המענה לחריגה מסמכות, כביכול, של בג"ץ ינתן לפי תכנית בנט ושקד באמצעות חקיקה של שני חוקי יסוד. חוק יסוד הלאום, אשר נמצא כבר בדיונים מזה זמן רב, וכן חוק יסוד החקיקה אשר יסדיר את מערכת היחסים שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת ויקבע באילו תנאים רשאי בית המשפט העליון לפסול חוקים.

מעניין לציין כי הדוגמאות שהשר בנט הביא להצדקת תכניתו דווקא מצביעות על חולשת הממשלה שהוא חבר בה, ופחות על עליונותו של בית המשפט. כך, לדוגמא, שניים מחמשת הדוגמאות שהביא השר בנט בוקרו על ידי בית המשפט בגלל שהממשלה והכנסת פעלו שלא על פי הנהלים וההסכמות שלהן עצמן – בחוק מיסוי דירה שלישית ובחוק התקציב הדו שנתי. במקרה של חוק התקציב הדו שנתי בג"ץ אף לא פסל את החוק, אלא רק ביקר את התהליך שבו חוקק, מבלי להתערב. כך גם לגבי הרחקת מסתננים ושלילת תושבות – בג"ץ דווקא אישר עקרונית את חוקיות המהלכים אך טען שיש לבססם על חוקים שיחוקקו בכנסת, ולא על בסיס נהלים עליהם מחליטים פקידים שאינם נבחרי ציבור.

המקרה של חוק הגיוס הוא מקרה מעניין במיוחד עבור השרים בנט ושקד, כיוון שבהודעתם הם יוצאים להגנת חוק שביטל חוק שהם עצמם העבירו בממשלה הקודמת. השרה שקד, כזכור, עמדה בראש הוועדה בכנסת שהובילה את חוק "השוויון בנטל", מתוך ביקורת קשה על אי השוויון שנוצר בכך שאין מגייסים חרדים. ההרכב הקואליציוני הנוכחי ביטל את החוק שהובילה שקד וגילגל את המצב לאחור. בג"ץ קבע כי פעולה זו יוצרת מצב של אי שוויון חמור בין אזרחי ישראל, בדומה לוועדת שקד, וביטל את החוק.

בבית המשפט העליון. במרכז השופטת חיות, נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)
בבית המשפט העליון. במרכז השופטת חיות, נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

חרף הרטוריקה הלוחמנית כלפי בג"ץ, והצגת התכנית ככזו אשר מטרתה להגביל את כוחו, יש להזכיר כי חקיקת חוקי יסוד היא אינטרס מובהק של הרשות השופטת. חוקי היסוד בישראל מהווים חוקה "מתגלגלת" של מדינת ישראל. המערכת הפוליטית בישראל נמנעה עד כה מלייצר חוקה אשר תהווה מעין תעודת זהות פורמאלית של המדינה. במקום זאת החוקה הישראלית נבנית נדבך אחר נדבך. דווקא עיגון מעמדו של בג"ץ בחוק יסוד עשוי לשפר מאד את יכולתו לקיים ביקורת שיפוטית ראויה על עבודת הכנסת.

בהודעתם ציינו בנט ושקד כי בכוונתם להוסיף "פסקת התגברות" לחוקים מסויימים. לפסקת התגברות עשויות להיות משמעויות שונות, אך בדרך כלל הכוונה לפסקה בתוך חוק הנחקק לפרק זמן קצוב, המכירה בפגיעה של החוק בעקרונות חוקתיים אך מאשרת הפגיעה בתנאים מסוימים, המרכזי שבהם הוא התנאי של מידתיות. יצויין כי "המהפכה החוקתית" ו"האקטיביזם השיפוטי" המזוהים כל כך עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, משמעותם היא בדיוק זו: הנשיא ברק בחן את חוקי הכנסת כאילו פסקת ההתגברות כבר נחקקה בתוכם, אף שלא נחקקה, והנחיל דוקטרינה זו לבית המשפט העליון עד היום.

עם זאת, קשה להתעלם מהקולות שנשמעים מעת לעת במערכת הפוליטית המבקשים להרוס כליל את יכולתה של הרשות השופטת לבקר את הרשויות האחרות, ובין היתר זכורה אמירתו של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) בדבר הצורך לעלות עם D-9 (דחפור) על בית המשפט העליון, בעקבות פסיקותיו. לכן, קשה להעריך לאן תתגלגל האבן אותה התחילו בנט ושקד לגלגל אתמול.

במערכת הפוליטית הגיבו רבים לפרסומה של התכנית, בהתאם לקוי החלוקה המקובלים במחוזותינו של "שמאל" ו"ימין". ח"כ רויטל סוויד מהמחנה הציוני ועורכת דין פלילית בעברה הצהירה כי ״במסווה של תוכנית איזונים בין הרשויות, בנט ושקד ממשיכים במאמצים לחסל את שלטון החוק במדינת ישראל״. סוויד הוסיפה כי "במקום להסדיר כללים שיאפשרו לכנסת לגבור על בג״צ עדיף שיחדלו מנסיונות חקיקה לא חוקתיים״.

גם ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני מיהר להגיב: "זה טרלול מוחלט. רק בדיקטטורות חשוכות מכפיפים את בית המשפט תחת גחמות פוליטיקאים".

מנגד הצהיר ח"כ סמוטריץ' שהוא מברך את שקד ובנט על כך שאימצו את תכניתו, וסגן שר הבטחון אלי בן-דהן (הבית היהודי) אמר: "פסקי הדין האחרונים מוכיחים מעל לכל ספק שבג"צ פועל לשנות את צביון המדינה היהודית ויש להגביל אותו. החקיקה שלנו נועדה להבהיר מחדש לבג"צ", אמר סגן-השר, "שנבחרי הציבור בכנסת ישראל הם אלה שצריכים להכריע בסוגיות ערכיות וקביעת מדיניות."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!