נושא מרכזי שנדון בעצרת השנתית של האו"ם שהתקיימה החודש, היה הערכת ההתקדמות הגלובלית של המטרות לפיתוח בר קיימא (SDG), מפת הדרכים המוסכמת של האו"ם לפתרון האתגרים הגדולים ביותר בפניהם ניצב העולם עד 2030.

הייתי חלק מצוות האו"ם שעזר לעצב את מטרות הפיתוח למילניום (MDG), אשר קדמו למטרות לפיתוח בר קיימא (SDG). עם סיום הפעילות ב-2015, מטרות אלו הניעו חלק מההתקדמות הרבה והמהירה ביותר בבריאות ופיתוח גלובלי שהעולם ראה מעודו. מטרות הפיתוח למילניום (MDG) הובילו למטרות לפיתוח בר קיימא (SDG), ואני שאבתי עידוד רב מהמחויבות שהראתה הקהילה העולמית לקיום של סדר היום לפיתוח לאחר 2015.

עם זאת, התחוור לי ולאחרים שללא מיקוד מכוון ומונע ממסד נתונים מספק על הצרכים של נשים וילדות במיוחד, ההתקדמות למגוון רחב של יעדים תעוכב. אם ניכשל להשיג שוויון מגדרי אוניברסלי, אנו נכשל במאמצינו להשיג מטרות רבות, החל מסיום העוני והמשך בהבטחת בריאות תקינה.

אחד מהתסכולים האישיים שאני חוויתי בנושא מטרות הפיתוח למילניום (MDG) קשור בכך שהדברים נשארו בתחום המילים ופחות בתחום המעשים. למרות ההבטחות להעצמה, ה-MDG לא סימן באופן הולם את מרבית האתגרים הגדולים ביותר שאיתם נשים וילדות מתמודדות. למשל, אלימות על רקע מגדרי ואפליה כלכלית. פערים אלו המשיכו להתקיים, בגלל שבשנות ה-90 של המאה הקודמת, כשנכתבו מטרות ה-MDG, רוב האנשים, בכללם אני, לא הבינו את ההיקף והמורכבות של הבעיה.

עלינו להימנע מגורל דומה בקיום המטרות לפיתוח בר קיימא (SDG). השגת שוויון מגדרי הינה יותר מהזדמנות של פעם בדור. שוויון מגדרי הינו גם הדרך הטובה ביותר להתקדם כמעט בכל המטרות לפיתוח בר קיימא, וליצירת עולם בו כולם יכולים לשגשג. כפי שביל ומלינדה גייטס דנו במפגש המנהיגים העולמי בניו יורק והראו בדו"ח חדש, פעילות משותפת נדרשת על מנת לטפל בממדים השונים של אי שוויון מגדרי.

עצרת האו"ם בניו יורק (צילום: אבי אוחיון \ לע"מ)

אחד המכשולים המרכזיים הוא מחסור במידע הולם בנושאים המשפיעים באופן לא פרופורציונאלי על נשים וילדות, כמו זכויות לבעלות על קרקע, נגישות לחינוך, תכנון משפחה וטיפול רפואי. מידע הינו הכרחי להבנת היעילות וההתקדמות של פרויקטים שונים. עם זאת עד כה היה מידע קיים רק לגבי חלק קטן מאמות המידה והאינדיקציות שפותחו על מנת לאמוד את ההתקדמות ב-17 מטרות ה-SDG, כולל מעל 40 האינדיקטורים שפותחו המתייחסים במישרין לשוויון מגדרי. מתוך 14 אמות המידה שמראות התפתחות בשוויון המגדרי מרבית המדינות מודדות רק שלוש.

על מנת להתמודד עם הפערים הקריטיים האלו, קרן ביל ומלינדה גייטס מקדמת יוזמה בהיקף של 80 מיליון דולר על פני שלוש שנים, שתייצר נתונים יותר אמינים שיאפשרו את שיפור התיכנון והמיקום של תוכניות קידום ומדינויות מתערבת. כחלק ממאמץ זה, הקרן השיקה לאחרונה שותפות של 10 מיליון דולר עם UN WOMEN על מנת לשפר את האיכות של הנתונים הנאספים לגבי נשים. הקרן גם תומכת ב- Equal Measures 2030, יוזמה שמעצימה פעילים ואירגונים של החברה האזרחית בעזרת ראיות שמאפשרות לאמוד התקדמות לעבר מטרות. דבר זה יאפשר שמירה של ה-SDG בכיוון הנכון בפועלו כלפי נשים וילדות.

מאמצים אלו ונוספים יספקו נתונים טובים יותר לפעילים למען שוויון מגדרי ומקבלי החלטות בתחום. נתונים אלו יאפשרו לזהות טוב יותר את המחסומים החברתיים והכלכליים המעכבים את התקדמות הנשים והילדות ויאפשרו לזהות את אלו שנופלים בין הכיסאות.

אנחנו יודעים מראיות קיימות כי העצמת נשים מאיצה התפתחות כללית. לדוגמא, כשילדות לומדות בחטיבת הביניים, יש סיכוי מופחת פי שש שינשאו כילדות. כמו כן, אחוז גבוה יותר של יודעות קרוא וכתוב בקרב נערות מפחית את לידות הבוסר – כאשר האם הינה בת עשרה, ומשפר באופן כללי את רמת הבריאות. כל אלו מטרות ב-SDG. כמו כן, ישנו סיכוי גבוה בהרבה שנשים, לעומת גברים, ישקיעו את עודפי ההכנסה שלהן באופנים שישפרו את חיי ילדיהן.

התועלת שבשוויון מגדרי ניכרת גם בכך שכאשר נשים הינן בעלות גישה לשירותים כלכליים בסיסיים, כמו אשראי וחסכונות, הן יכולות לפתוח עסקים ולחסוך כסף למוצרים בסיסיים למשפחתן.

סגירת הפערים המגדריים בחקלאות יכולה להשפיע באופן משמעותי יותר על הייצור בעולם המתפתח. היום למשל, נשים מרכיבות יותר מחצי מכח העבודה באזור סאב-הסהרה באפריקה. עם זאת הן מפעילות באופן טיפוסי חלקות קטנות יותר ובעלות תפוקה מופחתת מאשר הגברים. לעיתים קרובות אין להן גישה לזרעים הטובים ביותר, לדשן, אשראי והכשרה. מחקרים מראים שלתת לנשים יותר כח בקבלת ההחלטות על אמצעי ייצור יכול להעלות את התפוקה ב-20%, דבר הכרחי על מנת "למגר את העוני על כל צורותיו ובכל מקום עד 2030" (גם כן חלק ממטרות ה-SDG).

כשאנחנו מסירים את המחסומים איתם מתמודדים החלקים הכי פגיעים בחברה, ההשפעות הינן מהפכות. אבל בשביל לעשות זאת, תורמים, שותפים לפיתוח, ממשלות והמגזר הפרטי צריכים להשקיע ביצירת מסד נתונים הממוין לפי גיל ומין. דבר זה יאפשר לתוכניות להיות מותאמות לצרכים של נשים וילדות בכל מקום.

האתגר שלנו, וההזדמנות, היא להתגבר על המחסומים המבוצרים המעכבים את התפתחותן של נשים וילדות. מטרות ה-SDG הינן צעד ענק בכיוון, אבל מטרות בלי אסטרטגיות אופרטיביות הינן בסופו של דבר רק כוונות טובות. ה-SDG מספק מפת דרכים למיגור העוני ויצירת עולם בריא, בטוח, וטוב יותר לכולם ולכולן. יצירת מסד נתונים איכותי יותר הינה הדרך הטובה ביותר להבטיח שאף אחת לא תישכח לאורך הדרך.

פיתוח בר קיימא היה חלק מרכזי מסדר יומה של שהעצרת הכללית של האו"ם, בפגישתה השנתית, אשר התרחשה לאחרונה. אבל מתוך 17 המטרות לפיתוח בר קיימא (SDG – Sustainable Development Goal) שהעצרת הציבה לעצמה, ישנה מטרה אחת מוגדרת אשר תהווה את המפתח לבנייה של עולם בו כולם יכולים לשגשג, מטרה זו הינה שוויון מגדרי לנשים וילדות.

**

מרק סוזמן הינו סמנכ"ל מדיניות ונשיא למדיניות עולמית והסברה בקרן ביל ומלינדה גייטס.

מאמר זה פורסם ב-project syndicate במקור.