דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

פסטיבל הסתיו של ורשה - לונה פארק של מוזיקה אלקטרונית

בבוקר היום השני שלנו בורשה, קוּבָּה המדריך ערך לנו סיור בעיר. שמחנו לראות אינספור ציורים של יהודים שעוסקים במלאכת ספירת הכסף בעיר העתיקה, ולא קינאתי בתיכוניסטים משלושה בתי ספר שונים שבאו לחוות את ורשה דרך הפריזמה המשונה של המסע לפולין והצטלמו בקבוצות ענקיות ליד הפסל הלאומני של מרד ורשה. משיחות שלנו עם מגוון ורשאים התחילו להתבהר קווי דמיון בין צורת הדיבור שלהם על המשטר הפולני הנוכחי, לבין הדיבור התל אביבי על הימין בישראל. מזדעזעים, מסתייגים ומודאגים. "כן, כן, אצלנו זה בדיוק אותו הדבר".

אחרי יום מתיש והמבורגר טבעוני מעולה, נסענו לאולפן הקלטות מחוץ למרכז העיר, שם התקיים מרתון של מוזיקה אלקטרונית. הכל התהפך! במקום נגני תזמורת מכובדים בחליפות – אמני נויז מציגים שלל עוויתות על מנת להפיק צלילים מכלי נגינה וחפצים; הגיל הממוצע של הקהל ירד משמעותית, כולל לא מעט ילדים (שמאוחר יותר יהפכו לחלק מאד חשוב באחת היצירות), וכמעט כל היצירות נוצרו בשיתוף פעולה ואתגרו את הפורמט המערבי של ״יצירה״ – דרך אלתור, התייחסות לחלל, תקשורת עם הקהל, וידאו ותחושת ערעור כללית.

סולו לטובה מ-1977 מאת ויטולד סזלונק (Witold Szalonek) בוצע על ידי זדזיסלב פיירניק (Zdzislaw Piernik) וקרוי על שמו – Piernikiana. הוא ניגן על טובה עם שני פעמונים, שר לתוך הכלי והחליף בין פיות שונות כדי להפיק מגוון צלילים מוגזמים ומעוררי דאגה. הנוכחות הפיזית והמחויבות שלו לנגינה היו מרשימות ביותר ובאו בטוב כפתיחה לערב. בתיעוד הזה, מקונצרט אחר, אפשר לראות אותו עושה כל מיני דברים מאותו הזן המדאיג:

את המוזיקה של דייויד מוס (David Moss) אני אוהב עוד מהתיכון, ונרגש מכל הזדמנות לשמוע אותו לוחש ומשתנק וצווח בביצוע חי. את היצירה MANY MORE VOICES הוא ביצע לצד צמד מתוך האנסמבל האיטלקי TEMPO REALE, זוג נגני אלקטרוניקה שמייחדת אותם העובדה שלשניהם קוראים פרנצ׳סקו. היצירה נעה באסוציאטיביות בין קטעי דיבור על מוזיקה וזמן בקול עמוק ומהפנט, אלתורים ווקאליים מופשטים שמופיעים כהתפרצויות לא מוסברות של סאונד וקטעי אלקטרוניקה שנוצרים מתוך הקלטות חיות של הקטעים הקוליים. בקטע יפה במיוחד שלא הצלחתי לתעד, דייויד פלש לאיזור הקהל והקדיש באופן אישי רעשים מופלאים לכמה פולנים מובכים, ובמיוחד לשני ילדים שישבו בשורה הראשונה ועפו עליו.

כל אנסמבל TEMPO REALE התאסף לביצוע LFO #8, יצירה מאולתרת בהנחיית מנצח. למרות נגינה גנרית לעתים של חברי האנסמבל, הנגינה והקונטרבס קלרינט של מיכאו גורז׳נסקי (Michał Górczyński) היו מקור להנאה גדולה.

אחרי סיגריה עם קז׳ישטוף, הפולני הנשמה שבא לכל הקונצרטים והיה חבר שלנו, חזרנו לחלק נוסף של המרתון וליצירה Design of a Memory III של הצמד חליל בס וויולה – NIMIKRY. השימוש באלקטרוניקה ביצירה והאופן בו היא הותכה עם הכלים האקוסטיים היה וירטואוזי ויצר סאונד מלא בנפח, אם כי היצירה היתה ארוכה ואחידה כל כך שלא הצלחתי לשמור על ריכוז מלא. כמו כן, קיבלנו עוד הזדמנות לשמוע הקלטה של גבר מבוגר מדבר על מוזיקה בפולנית (0:22 בוידאו).

רק ביצירה האחרונה בקונצרט התבהר מה מטרת הגלגל הענק, המשקולות והחפצים הלא מזוהים האחרים שעמדו על הבמה לכל אורכו. ביצירה Relatively Isolated Systems של אנסמבל PHONOS EK MECHANES כל הצלילים מופקים ממכונות סאונד יפות שבנה פאוול רומנצ׳וק (Pawel Romanczuk) ומעיבודים אלקטרוניים שלהם. לאורך רוב היצירה היה עומס צלילי שהגיע מפסקול שהוקלט מראש, ולא איפשר לשמוע בבירור את הצליל של הנגינה על הבמה, והיא כללה כמה רגעים מוזרים כמו סולו גיטרה תלוש של הגיטריסט הדרמטי עם שם המשפחה החשוד, פאוול הנדריך (Pawel Hendrich).

לשם ריבוי הפרספקטיבות, צילמתי סרט דוקומנטרי קצר על אותו היום מנקודת המבט של דגנית. סחבקית!

ורשה

16.09.17

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!